היער האסור - פורום הארי פוטר

ברוכים הבאים לפורום היער האסור! הפורום כיום משמש לארכיון ומכיל את כל התוכן מאז הקמתו, אי-שם ב-01/09/2006! כל הפורומים נעולים למעט הפורום הזה(לחיץ)
לכל שאלה / בקשה / הערה ויצירת קשר יש לשלוח אימייל לכתובת הבאה: edenbuganim@walla.com
שלכם, מאז ומתמיד, עדן -
edenbuganim



פיקפורום- מדריכה לחוצת חתיכים|טלי



  הגב לנושא זהפרסם נושא חדשפרסם סקר

25/12/2012, 19:30
female אני טלי
צטט הודעה
אווטר ודרגה
עשיתי את זה נגד רצוני החופשי- אז אתה אשם
מידע נוסף
********
סלית'רין, מנהלי פורומים
הודעות: 17,098
שנות לימוד: 0
2,396 אוניות
[צפה בחפצי המשתמש]
#10,391 מנותק

שם הפיקפורום: מדריכה לחוצת חתיכים
שם הכותבת: טלי
בטא: עדן, כמובן (:
דמות ראשית: אורחית שלנו D:
דירוג: PG
הערות: לילדים מתחת לגיל 10 אסור לדעת על הרומנטיקה שמסתובבת בין המדריכים.
אגב, תצטרכו להתמודד עם השם "סייגאל", זה לא אשמתו שההורים שלו חשבו שזה שם יפה. (אומרים את זה "סייג-אל". אל כמו אלוקים)

רצתי, רצתי כל כך הרבה עד שהרגשתי שאני לא מסוגלת לנשום יותר. בכל זאת המשכתי לרוץ, כשהארגז הגדול והכבד מוחזק היטב בין שתי ידיי, שכבר לא הורגשו מרוב מאמץ.
התחלתי שוב לשאול את עצמי למה נכנסתי לזה בכלל, מה חשבתי לעצמי; איך בדיוק זה אמור לעשות לי טוב, למה לעזאזל הכול נופל עליי עכשיו, וכל שאר השאלות הרגילות.
סוף-סוף הגעתי לרחוב הנכון. הרשיתי לעצמי לעצור לרגע, להניח את הארגז ולהסדיר את הנשימה שלי. בדיוק אז הפלאפון צלצל.
"את בדרך? אנחנו מחכים!"
"בדרך, בדרך... אתם מצפים ממני להגיע בדיוק בזמן כשאני מביאה הכול ואני גרה רחוק משם?"
"כן."
לקחתי את הארגז, למרות שידיי ממש לא אהבו את הרעיון, והתחלתי לרוץ שוב.
סוף כל סוף הגעתי אל הסניף.
"אור-חן!" צעקה חניכה אחת, "חיכינו לך!"
"אני יודעת, אני יודעת," התנשפתי.
"שימי את הארגז בצד ותתחילי לארגן את התחנות... היית אמורה לבוא לפני החניכים, אבל לא נורא," שמעתי את סייגאל, המד"ש שלי, אומר.
"נו, אני עומדת להתעלף, הרגע רצתי איזה מיליון קילומטרים! תן לנוח."
"אין לנוח, כולם כבר פה!" לחש סייגאל. "אגב, את גרה רק שני קילומטרים מפה."
הנחתי את הארגז בפינה והתחלתי לפרוק צ'ופרים, בלונים, שלטים, סוכריות טופי ועוד כל מיני חומרים לתחנות. "אז מי רוצה לעזור לי לארגן את התחנות?" פניתי לשאר המדריכות.
"אנחנו מעסיקות את החניכים שלנו," אמרה אחת מהמדריכות. "לא לכל אחת יש מד"ש שפיץ."
רטנתי בכעס והתחלתי לתלות את השלטים ולסדר את התחנות בעצמי, ממלמלת כמה מילים על מדריכות קנאיות.
כשסיימתי להכין את התחנה האחרונה הרגשתי מסוחררת לגמרי. פניתי אל סייגאל ואמרתי לו שאני עומדת להקיא, להתעלף ולמות, אז אני אנוח בצד. הוא ניסה לשכנע אותי לבוא לעזור אבל לא הספקתי להגיד לו שעשיתי מספיק, כי נפלתי עליו.
"אור-חן!" קרא סייגאל בבהלה. "את בסדר?"
עד כמה שזה מוציא אותי מדריכה גרועה, הרגשתי ממש טוב באותו הרגע, כשהוא אוחז בי בזרועותיו השריריות, מביט לי בעיניים עם ארבע עיניו ומנופף מול פרצופי בשתי ידיו.
שתי ידיו? איך הוא שחרר שתי ידיים אם הוא עדיין מחזיק אותי?
התעלפתי.
***
התקרית ביריד בני עקיבא נזכרה ותיזכר לעד ולעולמי עולמים. מאז היה לי קשה לדבר עם סייגאל כמו בנאדם, כי כל הזמן נזכרתי איך הוא אחז בי וזה פידח אותי.
בסופו של דבר הייתי חייבת לדבר אתו שוב בשבת בפעולה. התחרפנתי כשהוא סיפר לי שהוא גייס את כל החניכים ללמוד בעל פה שיר שהוא המציא לתקרית. השיר הלך ככה:
"לא, לא, זה לא נורא, זה לא נורא,
מה שקרה.
לא, לא, זה לא נורא,
מה שקרה.
כי כל אחד תמיד נופל, תמיד נופל,
על סייגאל.
כל אחד תמיד נופל,
על סייגאל."
כמה ששנאתי את השיר, אבל חייכתי כאילו זה הצחיק אותי. למען האמת, זה היה מצחיק לראות איך פתאום כל החניכים משתפים פעולה ולא מפריעים רק בזכות השיר. אין ספק שסייגאל גאון.
הפעולה עברה כמו שצריך, ואחריה סייגאל רצה שנישאר לדבר.
המחשבה היחידה שעברה במוחי הייתה "שיט".
"את לא צריכה להתפדח בגלל מה שקרה ביריד," הוא פתח. "אני אשם שהייתי עקשן ורציתי שתעבדי אחרי שרצת את כל הדרך עם הארגז. אני ממש מצטער על מה שקרה."
כמה שהוא חמוד. "אה, זה כלום. אני מתעלפת כל הזמן!" אמרתי כשחיוך גדול מעוות את הדיבור שלי.
"באמת?" סייגאל בלע את זה. "אבל אני עדיין מרגיש רע... מה אוכל לעשות שיפצה על זה?"
חשבתי לענות משהו בסגנון "תתחתן איתי", אבל הסתפקתי ב"נו, זה כלום! באמת!"
"במוצ"ש נלך לפיצה, מה דעתך?" החיוך שלו כבש אותי. לא יכולתי לסרב.
"אה, פיצה!" פלטתי. זה היה צנזורה ל"אה, לא נישואים!"
***
אחרי ההבדלה רצתי לפלאפון שלי וחיכיתי להודעה מסייגאל. הודעה שתגיד שיבוא לאסוף אותי.
"אור-חן, אני צריכה שתשטפי את הרצפה הערב!" קראה אמי מהמטבח.
החוורתי. "אבל אמא, אני יוצאת עם המדריכים לפיצה!"
"אז תצטרכי לצאת איתם ביום אחר. אני צריכה שתשטפי הערב," אמרה. "אף אחד לא יהיה בבית בשעתיים הקרובות, ועד אז את צריכה לשטוף."
ההודעה מסייגאל התקבלה. בלב כבד וכואב הודעתי לו שלא אוכל להצטרף כי אני שוטפת את הרצפה וזה ייקח המון זמן.
ברגע שההורים שלי יצאו מהבית קיבלתי את ההודעה שגרמה לי לקפץ בדילוגים בחדר. "אני יכול לעזור לך. ככה נסיים מהר ונוכל ללכת לפיצה."
התחלתי לשיר באושר את השיר שסייגאל המציא לי ורקדתי ברחבי הבית. הופתעתי מאוד כשראיתי שהוא היה בבית מאז שההורים שלי יצאו, והוא בעצם ראה את הריקודים שלי.
"אה... אני שמחה שסוף סוף אני לא אשטוף לבד," הסברתי.
"חשבתי שאת שמחה לראות אותי," צחק סייגאל.
כן! זאת הייתה הסיבה לריקודים!
לאחר שעת שטיפה הוא הציע שלא נלך לפיצה כי הוא מותש. "אבל... חשבתי שאתה אוהב פיצה!" אמרתי.
"אני פשוט מעדיף להישאר פה, רק אתך," הוא אמר וחייך לעברי. "את יודעת, את המד"שית הכי טובה שיכולתי לבקש."
'אילו רק היינו נשואים!'


אורחית, מעכשיו הבמה כולה שלך.


--------------------


היער האסור - פורום הארי פוטר
צל"ש מעדן הבעלים על זה שיש לי 0% אזהרה ^^

היער האסור - פורום הארי פוטר


25/12/2012, 20:14
female מחוננת
צטט הודעה
אווטר ודרגה
קַטְסָה ♥ פּוֹ
מידע נוסף
********
גריפינדור, לא חבר בצוות
הודעות: 18,545
שנות לימוד: 0
17,967 אוניות
[צפה בחפצי המשתמש]
#8,251 מנותק

XDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDD
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
אויי אני מתה על זה!!!
אבל מה זה השם הזה "סייגאל?" XD
טובנו, נתמודד =]
אין לי כח להתייחס לכתיבה, כי היא מעולה כרגיל....=]
נתייחס לתוכן. ראער *~*
פגעת בכמה פנטזיות עתיקות, אני חייבת לומר XD ושתדעי לך שלא ליפול ב"טעות" אל בין זרועותיו, זו אחת המשימה הכי קשות שאני צריכה להתמודד איתן בחיי היומיום :O
וואי, בטח אם זה היה קורה לי הייתי מסמיקה כמו עגבנייה (למרות ההתעלפות חח..) והוא גם ככה תמיד יורד עליי שאני חצי מהחיים שלי וורודה... אבל זה רק כי הוא נמצא. רוב הזמן זה בגללו =>

עד כמה שזה מוציא אותי מדריכה גרועה, הרגשתי ממש טוב באותו הרגע, כשהוא אוחז בי בזרועותיו השריריות, מביט לי בעיניים עם ארבע עיניו ומנופף מול פרצופי בשתי ידיו.
שתי ידיו? איך הוא שחרר שתי ידיים אם הוא עדיין מחזיק אותי?
התעלפתי.

חולה על הקטע הזה *~*

התקרית ביריד בני עקיבא נזכרה ותיזכר לעד ולעולמי עולמים. מאז היה לי קשה לדבר עם סייגאל כמו בנאדם, כי כל הזמן נזכרתי איך הוא אחז בי וזה פידח אותי.
המשפט הזה כלכך נכון!! ובייחוד לגביי. אני הייתי קוברת את עצמי O.O


השיר ממש גאוני ומרושע XD


וואי, את יודעת כמה זמן כבר הוא רוצה שנדבר? חח D:
קבעתי איתו בסניף ביום חמישי שנשב על שוקו חם לשיחה :O



"אה, זה כלום. אני מתעלפת כל הזמן!" אמרתי כשחיוך גדול מעוות את הדיבור שלי.
א. אף פעם בחיים שלי לא התעלפתי ב"ה D:
ב. הקול שלי תמיד נשמע ככה כשאני מדברת איתו וזה כזה מפדח O.O
הוא תמיד אומר לי "מה את מחייכת?".... ואני תמיד כזה : "סתם...D: "
אני אף פעם לא מצליחה לחנוק את זה וזה משגע לי את המוח :O:OO: כמה אפשר לחייך כבר?!?! בגלל זה אני אף פעם לא יכולה להתעצבן עליו כמו שצריך, אני פשוט מחייכת XD

"באמת?" סייגאל בלע את זה. "אבל אני עדיין מרגיש רע... מה אוכל לעשות שיפצה על זה?"
חשבתי לענות משהו בסגנון "תתחתן איתי", אבל הסתפקתי ב"נו, זה כלום! באמת!"

XDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDD
כלכך .

"במוצ"ש נלך לפיצה, מה דעתך?" החיוך שלו כבש אותי. לא יכולתי לסרב.
"אה, פיצה!" פלטתי. זה היה צנזורה ל"אה, לא נישואים!"

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח קטעים!! אני חייבת לספר לך משו אבל זה ארוך רצח.. שיחה שהייתה לנו אתמול באסמסים... =]=]
בקצרה: אנחנו צריכים לעשות ישב"ץ פרטני עם הקומונרית, אבל הוא לא רוצה. אז שאלתי אותו מה יגרום לו בכל זאת לבוא, אז הוא אמר "אוכל" שאלתי אותו מה הוא רוצה שאני אביא והוא אמר שאני אכין לו פיצה כי אני מכינה ממש טעים ^-^

אחרי ההבדלה רצתי לפלאפון שלי וחיכיתי להודעה מסייגאל. הודעה שתגיד שיבוא לאסוף אותי.
לחכות להודעה ממנו זה הדבר הכי ארוך בעולם :O:O:O:O

"אור-חן, אני צריכה שתשטפי את הרצפה הערב!" קראה אמי מהמטבח.
החוורתי. "אבל אמא, אני יוצאת עם המדריכים לפיצה!"
"אז תצטרכי לצאת איתם ביום אחר. אני צריכה שתשטפי הערב," אמרה. "אף אחד לא יהיה בבית בשעתיים הקרובות, ועד אז את צריכה לשטוף."
ההודעה מסייגאל התקבלה. בלב כבד וכואב הודעתי לו שלא אוכל להצטרף כי אני שוטפת את הרצפה וזה ייקח המון זמן.

כשקראתי את זה הייתי כזה : "לאאאאאאאאאאלאלאלאלאללאאאאאאאאאא!! אני רוצה שאור-חן תלך עם מדש"י לפיצה! XD"

הקטע עם הריקודים היה פטאתי, אז אני אדלג עליו O.O
למרות שכשהמדריכה שלו אמרה לי בטלפון בפעם הראשונה שהוא כנראה ייכנס להיות המד"ש שלי במקום ר', אני אשכרה נשכבתי על הרצפה והנפתי את הרלגיים והידיים כמו משוגעת D:D:
אז זה כן סוגשל אמיתי XD

לאחר שעת שטיפה הוא הציע שלא נלך לפיצה כי הוא מותש. "אבל... חשבתי שאתה אוהב פיצה!" אמרתי.
"אני פשוט מעדיף להישאר פה, רק אתך," הוא אמר וחייך לעברי. "את יודעת, את המד"שית הכי טובה שיכולתי לבקש."
'אילו רק היינו נשואים!'


התאהבתי בו מחדש *~*







טליייי♥♥♥ את כזאת מרשעת XDD
אוף, זה כלכך יפה ואני כלכך רוצה שזה יהיה אמתי =<
ותכתבי עוד כמה כאלה, זה ממש מוצא חן בעיניי D:D:D:D:D:




אגב, איך הייתה ההרגשה היות אני? ;)


--------------------
היפופותומונסטרוססקוויפדאליאופוביה.

"מעולם לא טעיתי.
ואם טעיתי, זה היה בטעות.." D;

היער האסור - פורום הארי פוטר
סנוביזם. D:
אן-ג'יין, הסיפור שלי D= פרק 12 פורסם!!!! תהנו =P
http://www.hp-il.net/index.php?showtopic=64740&st=0

|♥|אור-חן|15|שביעיסטית|דתיה גאה|גיטריסטית|סגול|חתיכו2|מד"שי D:|♥|


היער האסור - פורום הארי פוטר
שיפי הכבשה D;
קרדיט לשארונ 3>

בן: אני רוצה להגיד לך משהו שלא אמרתי לאף בחורה, אף פעם!
בת: מה ? ♥
בן: אסתי בסטי ביליביליבסטי צינגלה בינגלה בום בום בום ...


היער האסור - פורום הארי פוטר


הגב לנושא זה פרסם נושא חדשפרסם סקר

כרגע צופים באשכול
1 משתמשים צופים באשכול זה (1 אורחים ו-0 משתמשים אנונימיים)
0 משתמשים:

 

נקודות הבתים תיעוד עריכת הנקודות
גריפינדור
8846
הפלפאף
1207
רייבנקלו
8609
סלית'רין
6963
כל הזכויות שמורות לקהילת הארי פוטר מופעל על מערכת IP.Board בגירסא 1.4
עוצב, תוכנת, אובטח ומקודם על ידי Sipo · KilBee · edenbuganim
היער האסור - פורום הארי פוטר © 2006-2013
היער האסור בפייסבוק הפוך את היער האסור לדף הבית שלך הוסף למועדפים את היער האסור משתמשים מחוברים הפורום עומד בתקן XHTML
דירוג הפורום בגוגל סטטיסטיקות