היער האסור - פורום הארי פוטר

ברוכים הבאים לפורום היער האסור! הפורום כיום משמש לארכיון ומכיל את כל התוכן מאז הקמתו, אי-שם ב-01/09/2006! כל הפורומים נעולים למעט הפורום הזה(לחיץ)
לכל שאלה / בקשה / הערה ויצירת קשר יש לשלוח אימייל לכתובת הבאה: edenbuganim@walla.com
שלכם, מאז ומתמיד, עדן -
edenbuganim



הארי פוטר ואוצרות המוות



הארי פוטר ואוצרות המוות













הכריכה האחורית
כריכת הספר האנגלי


" "נטל עצום מונח על כתפיו של הארי פוטר. המשימה שמוטלת עליו נראית בלתי אפשרית, אפלה ומסוכנת יותר מכל מה שקדם לה: למצוא ולהשמיד את כל ההורקרוקסים של וולדמורט ששרדו עד כה. הארי מעולם לא הרגיש כה בודד; מעולם לא נראה לו העתיד כה אפל ומלא צללים. האם יצליח לקיים את ההבטחה שנתן למורהו האהוב פרופסור דמבלדור? האם ימצא בתוך עצמו את הכוחות הדרושים למילוי המשימה שנראית בלתי אפשרית?" "

(הכריכה האחורית)



תקצירי הפרקים:




אוכלי מוות באחוזת מאלפוי
אוכלי המוות באחוזת מאלפוי


פרק 1

הספר מתחיל בפגישתם של אוכלי המוות באחוזת מאלפוי.
לאחר שאלתו של וולדמורט בעניין, סנייפ ויאקסלי מתווכחים מתי ואיך יעביר מסדר עוף החול את הארי מביתו למקום בטוח יותר. יאקסלי טוען ששמע את דוליש אומר שיעבירו את הארי בשבת, אך סנייפ אומר שהוא שמע מהמקור שלו - עליו דיבר עם וולדמורט בנפרד - שיעבירו אותו בשלושים לחודש [שזהו באמת התאריך הנכון].
במהלך הפגישה וולדמורט לוקח את שרביטו של לוציוס ולא נותן לו אחר, ובכך מותיר אותו ללא שרביט. וולדמורט לוקח שרביט של מישהו אחר כיוון שכאשר עינה את אדון אוליבנדר, ודרש שיספר לו מה קרה בבית הקברות שנתיים קודם לכן, אוליבנדר סיפר לו על הליבות התאומות של שרביטיהם של וולדמורט והארי, ואמר לו שהוא מוכרח להחליף שרביט כדי להילחם בשרביטו של הארי.
בנוסף לכך, וולדמורט תופס את המורה לחקר המוגלגים בהוגוורטס - צ'ריטי ברבג' - ולאחר שהוא תולה אותה על התקרה בעודה משותקת, מעיר אותה ונותן לה להתחנן על נפשה, הוא הורג אותה.






משפחת דרסלי
משפחת דרסלי



פרק 2-3

הארי מתעורר ומתחיל למיין את חפציו מתוך המזוודה, אותה לא סידר כבר שש שנים - מאז השנה הראשונה שלו בהוגוורטס. הוא מוצא כל מיני דברים ישנים שכבר מזמן שכח מקיומם - המראה השבורה של סיריוס, מפת הקונדסאים, העיתונים שמשמיצים את דמבלדור ועוד.
לאחר מכן ורנון דרסלי קורא להארי ואומר לו שלא יכול להיות שוולדמורט עלה שוב לשלטון. הארי מזכיר לו שבמשך חודש שלם הוא כל הזמן שינה את דעתו - פעם האמין להארי ופעם טען שהוא משקר - ולכן כל הזמן העמיס ופרק את המכונית, בהתאם להלך הרוח שלו.
הארי מתווכח איתו עד שדדאלוס דיגל מגיע לביתם של הדרסלים יחד עם מכשפה נוספת. הארי נפרד מהדרסלים ודאדלי מגלה נחמדות משונה - לאחר שהוא שואל את הדוד ורנון לאן הארי ילך, הוא אומר להארי "אני לא חושב שאתה בזבוז זמן". הדודה פטוניה מתרגשת מכך שבנה למד לומר תודה, והארי ודאדלי לוחצים ידיים ונפרדים.
לאחר מכן, דדאלוס דיגל והמכשפה הנוספת לוקחים את הדרסלים איתם למקום בטוח.







הארי והאגריד על האופנוע   
הארי והאגריד נוסעים באופנוע של סיריוס.


פרק 4


חברי מסדר עוף החול מגיעים לבית משפחת דרסלי - אבל למרבה התדהמה של הארי, מגיעים שלושה-עשר אנשים. הארי לא מבין למה הגיעו כל כך הרבה אנשים; לפי התוכנית שסגרו איתו, מודי היה אמור לעשות לו התעתקות צד-לצד - ולכן רק מודי היה אמור להגיע.
מודי מספר להארי שחל שינוי בתוכנית, כיוון שיש לאוכלי המוות חפרפרות במשרד הקסמים והם מפקחים על כל ההתעתקויות.
לפי התוכנית החדשה, ארבעה-עשר האנשים מתחלקים לזוגות - פרד, ג'ורג', רון, הרמיוני, פלר ומנדנגוס פלצ'ר ייראו כמו הארי בעזרת שיקוי פולימיצי שיכלול את שערותיו של הארי, וכל אחד מהם יצא מהבית יחד עם מלווה (האגריד, ארתור, קינגסלי, לופין, טונקס - ששמה כבר אינו טונקס כי היא ורמוס התחתנו - מודי או ביל) בכלי תחבורה אחר, ויטוס למקום אחר - בקתת הצדפים, ביתו של קינגסלי, בית הוריה של טונקס, ביתו של דדאלוס דיגל ועוד - ומשם ייקח מפתח מעבר ויגיע אל המחילה. המטרה של כל כך הרבה זוגות היא לבלבל את וולדמורט ותומכיו - הםא לא ידעו איזה הארי הוא ההארי האמיתי. הארי עצמו נוסע עם האגריד באופנוע המעופף שלו - האגריד נוהג, והארי יושב בסירה נמוכה.



הארי והאגריד על האופנוע
הארי והאגריד על האופנוע בשמי הלילה.

כשכל הזוגות מתחילים לטוס, הם נתקלים בקבוצת אוכלי מוות שחיכתה להם. מתנהל קרב אווירי בשמיים עד שוולדמורט מגיע, ובינתיים הדוויג נהרגת מקללה.
כאשר וולדמורט מגיע הוא לא יודע איזה הארי הוא ההארי האמיתי, ולכן הוא מתחיל לרדוף אחרי האנשים הכי קשוחים, כי הוא מניח שהארי ירצה שהאנשים הכי קשוחים וחזקים ישמרו עליו. הוא מצליח להרוג את מודי, אך לאחר שמנדנגוס מתעתק הוא מבין שזה לא היה הארי ועובר לקינגסלי. הוא לא פוגע בקינגסלי, כיוון שאוכלי המות קוראים לו למקום שבו היו הארי והאגריד. אוכלי המוות הצליחו לגלות שזה ההארי האמיתי כיוון שכאשר הוא נלחם עם סטן שנפייק הוא השתמש בקללת "אקפליארמוס" במקום בקללה חזקה יותר, בדיוק כפי ששנתיים קודם לכן הטיל את הקללה הזו על וולדמורט.
כאשר הלורד וולדמורט מגיע למקום בו היו הארי והאגריד הוא מנסה להילחם בהארי, אך שרביטו של הארי עושה דבר מוזר - הוא שולח קללה לעבר וולדמורט, בלי שהארי מתכוון לכך, ומשמיד את שרביטו של לוציוס מאלפוי. לפני שוולדמורט מספיק להגיב, הארי והאגריד מגיעים לאזור הסמוך לבית הוריה של טונקס, שם הוטלו הגנות חזקות ביותר שמנעו מוולדמורט לפגוע בהם, והם רואים את וולדמורט נעלם.


לופין עם הארי פוטר
רמוס לופין מוודא שהארי הוא לא מתחזה.


פרק 5


טד טונקס, אביה של נימפדורה, עוזר להארי ולהאגריד להיכנס לביתו ומטפל בהם. הארי מתעורר ורואה את אשתו של טד, אנדרומדה טונקס. הארי חושב שזו בלטריקס, בגלל הדמיון הרב בין האחיות, וצועק עליה, "את!". טד מרגיע את הארי ומסביר לו שזו אשתו.
הארי והאגריד, אחרי שטופלו וחזרו לעצמם, לוקחים את מפתח המעבר - מברשת - מהזוג טונקס, ומגיעים למחילה.
במחילה מתגלה להם מה קרה לשאר האנשים - מותו של עין הזעם מודי, בריחתו של מנדנגוס פלצ'ר וכריתת אוזנו של ג'ורג' בידי סוורוס סנייפ. רוב החברים פספסו את מפתח המעבר כיוון שהתעכבו אחרי ההיתקלות עם אוכלי המוות, ולכן מולי וויזלי דאגה מאוד - וכמוה כולם.
בסוף הפרק הארי רואה חיזיון בו וולדמורט מענה את אוליבנדרס, כדי שיסביר לו איך שרביטו של הארי חיסל את שרביטו של וולדמורט, אף על פי שזה היה שרביט אחר - שרביטו של מאלפוי, שהייתה לו ליבה שונה משל הארי. למרות כל העינויים אוליבנדרס לא עונה לוולדמורט, כיוון שהוא לא יודע את התשובה.



המחילה   
המחילה - ביתם של הוויזלים.


פרק 6


במשך כמה ימים כל דיירי המחילה היו שקטים וכואבים, מתאבלים על מותו של מודי. החיפושים אחרי הגופה באזור הקרבות מעלים חרס, ואף אחד לא יודע מה אוכלי המוות עשו איתה.
במהלך הימים הבאים, הארי, רון והרמיוני מנסים לדבר על המסע שלהם בעקבות ההורקרוקסים, אך מולי - שלא רוצה שיסתכנו - לא רואה זאת בעין יפה. על מנת שלא יהיה להם זמן לדבר זה עם זה על היציאה המתוכננת, מולי מעבידה את שלושתם כל הזמן, לקראת חתונתם של ביל ופלר, במקומות שונים.
בזמן המועט בו הארי, רון והרמיוני מצליחים להיפגש, הם מדברים על המסע ומתכננים מה יעשו. בינתיים, יום ההולדת של הארי מתקרב.


הארי וג'יני
הנשיקה - מתנתה של ג'יני ליום ההולדת של הארי.


פרק 7


יום הולדתו של הארי מתחיל כאשר הוא לוחש שוב ושוב מתוך שינה את שמו של גרגורוביץ', כיוון שבחלומו הוא רואה את וולדמורט מחפש אחר איש בשם זה. כאשר הוא מתעורר, הוא נזכר ששמע את השם הזה בעבר, איך כיוון שהוא לא מצליח להיזכר איפה ומתי שמע את שמו, הוא לא יודע מי האיש.
לאחר שהארי מתעורר וקם מהמיטה, הוא מתחיל לפתוח את מתנות יום ההולדת השבע-עשרה שלו - היום בו קוסם הופך מקטין לאדם בוגר.
הארי מקבל מרון את הספר '12 דרכים בדוקות להקסים מכשפות' - וכמובן שרון אוסר עליו לספר עליו להרמיוני; ממולי וארתור - שעון זהב עם כוכבים, מתנה מסורתית לקוסם שעובר את גיל 17 ומגיע לבגרות; מלשינוסקופ חדש מהרמיוני גריינג'ר; מכשיר גילוח, מהסוג הטוב ביותר בעולם (אם כי המסוכן ביותר בעולם), מביל ופלר; בונבוניירה מהזוג דלאקור, הוריה של פלר; קופסה מלאה במוצרים הכי עדכניים מחנות ההוקוס מוקוס, מפרד וג'ורג'; נרתיק עור מוק שימושי ביותר מהאגריד; ולבסוף גם ג'יני נותנת לו את מתנתה - נשיקה, כזו שהארי לא זכר שהייתה לו מימיו.




סקרימג'ר והשלושה.   
סקרימג'ר מוסר להארי את הסניץ'.


בערב יום ההולדת של הארי מולי עורכת לכבודו מסיבה, ומזמינה אורחים רבים שהארי מכיר. היא אופה להארי עוגה בצורת סניץ' ענקי, אך לא עובר הרבה זמן והאווירה הטובה והנעימה נעכרת, כיוון שארתור שולח אל משפחת וויזלי הודעה בעזרת פטרונוס, שאומרת שהוא יגיע למסיבה יחד עם רופוס סקרימג'ר - שר הקסמים.
לאחר שטונקס ולופין הולכים ושר הקסמים מגיע עם ארתור, סקרימג'ר מבקש מהארי, רון והרמיוני להיכנס איתו אל המחילה. הם באים אחריו, נבוכים, והוא מושיב אותם ומספר להם שהם נכללו בצוואתו של אלבוס דמבלדור, שמת חודש קודם לכן, ושהוא בא על מנת לתת להם את מה שהוריש להם דמבלדור.
הארי מקבל מסקרימג'ר את הסניץ' שתפס במשחקו הראשון בקווידיץ', בשנתו הראשונה בהוגוורטס. כיוון שלסניצ'ים יש זכרון-בשר סקרימג'ר מאמין שהסניץ' ייפתח, אך כלום לא קורה.
רון מקבל את המעמעם של דמבלדור, שהומצא על ידו, ושמסוגל לשאוב אליו את כל האורות שסביב ולשחרר אותם בעת הצורך.
הרמיוני יורשת מדמבלדור את הספר 'מעשיות בידל הפייטן', שכתוב ברונית, כדי שתמצא בו שעשוע והרחבת הדעת.
הארי, רון והרמיוני מבינים בקלות שדמבלדור ידע שיבדקו את צוואתו ולכן לא כתב את הסיבות האמיתיות להורשת החפצים לשלושתם. בנוסף לשלושת החפצים, דמבלדור הוריש להארי את חרבו של גריפינדור - אך הארי לא הורשה לקבלה, כיוון שכל תלמיד גריפינדורי יכול לשלוף אותה ממצנפת המיון, והיא לא רכושו של דמבלדור.
הפרק נגמר בשיחה של השלושה על הדברים שיעשו לאחר חתונתם של ביל ופלר. הארי מסביר לרון ולהרמיוני שהסניץ' לא נפתח כיוון שהוא לא תפס אותו ביד אלא כמעט בלע אותו, ולאחר שהוא מקרב אותו אל פיו מופיעות על הסניץ' המילים "אני נפתח לקראת הסוף" בכתב ידו הנטוי של דמבלדור. השיחה המשולשת נגמרת מאוחר מאוד בלילה.


פרק 8


למחרת בחתונתם של הארי,הארי לקח שיקוי פולימיצי ולק שער מילד מוגל מהכפר השכן [הילד ג'ינג'י],וככה חושבים שהוא אחד ממשפחת וויזלי בשם "הדודן ברני" פרד וג'ורג' יוצאים על בנות זוג ויליות,הארי פוגש את קסונפיליוס לאבוד עם בתו לונה, ואת הדודה מיוראל שמתווכחת עם דודג' על איך שדמבלדור היה רשע,כאשר מיוראל נגדו ודודג' להגנתו .במשך הערב הוא פוגש את ויקטור קרום,שמביע שנאה על קסנופיליוס לאבגוד,על כך שיש לו סמל של גרינדלוולד [כך טוען קרום],שהרג את סבו שלו,וחרט את אותו סמל על הקיר בדומנשטרנג [בית ספרו].בסוף הפרק ,באמצע הריקודים פורף פטרונוס השונר של קינגלי ומודיע בקולו העמוק "משרד הקסמים נפל.סקרימג'ר מת.הם באים."

פרק 9


הרמיוני לוקחת עת רון והארי בהתעתקות לרחוב טוטנהם קורט-רחוב של מוגלגים,הם מחליפים בגדים,אשר נמצאים בארנק הפייטים המכושף של הרמיוני [אשר הגדילה את גודלה ואת תכולתו].הם נכנסים לחנות ברחוב,ומתחילים לדבר על וולדמורט ועל מה שקרה.בן רגע,2 אוכלי מוות נכנסים למסעדה ומנהלם קרב עם הארי רון והרמיוני,כשידם על התחתונה.הארי רון והרמיוני מגלים שזה ת'ורפין ראול ודולוחוב.והם מתעתקים לכיכר גרימולד מספר 12.כשהם נכנסים יוצאת רוח מהרצפה בצורת עין הזעם מודי ושואלת אותם אם הם סנייפ,אך כשהארי אומר את המילה "הרג" הוא מפסיק.

פרק 10


הארי מתעורר מוקדם בבוקר של יום המחרת,הוא מסתובב ביית משפחת בלק,נכנס לחדר של סיריוס ומגלה שעשו כבר חיפוש על הבית.הוא תהה עם זה סנייפ או מנדגנוס כשהוא מסתכל הוא רואה קלף כתוב על הרצפה והוא מוצא מכתב מאמו לסיריוס,היא מספרת על הארי ועל בתחולדה בגשוט [כותבת הספר "תולדות הכישוף"] שאוהבת לספר סיפורים על ילדותו של דמבלדור.בנוסף לכך הארי מוצא חצי תמונה שלו כשהיה קטן על מטאטא צעצוע שסיריוס קנה לו,וזוג רגליים,כנראה של ג'יימס רודפות אחריו. החדר של סיריוס היה מלא סמלים ודגלים של גריפינדור.הוא ראה על הקיר תמונה של סיריוס,ג'יימס,רמוס ופיטר [הקונדסאים] מחייכים מאוזן לאוזן.אח"כ שהרמיוני הגיע אליו,הם ירדו ובדרך ראו את חדרו של רגולוס,היה רשום על הדלת "נא לא להיכנס,אלא ברשותו המיוחדת של רגולוס ארקטורוס בלק",לאחר כמה שניות,הבין הארי שזה רא"ב,הוא שמצא את הקמיע של סלית'רין,הוא פתח את הדלת עם "אלוהומורה",אך לא מצא דבר,כול הקירות בחדרו של רגולוס היו מכוסים בכתבות על וולדמורט.אחרי שהארי לא מוצא את הקמיע בחדרו של רגולוס,הוא מחפש בחדר של קריצ'ר ומאחר שלא מוצא גם שם,הוא קורא לקריצ'ר.קריצ'ר מספר להם את סיפורו [ראו בערך "רגולוס בלק"],והארי שואל אותו עם מישהו לקח את הקמיע,קריצ'ר ענה לו "כן,מנדגנוס פלצ'ר" והארי ציווה עליו ללכת להביא את מנדגנוס,אך הארי מביא לקריצ'ר את הקמיע הישן ומזה קריצ'ר מתעודד [בתור מתנה מרגולוס].

פרק 11


קריצ'ר לא מגיע בימים הבאים.רון שיחק במעמם שלו,הרמיוני קראה במעשיות בידל הפייטן והארי שיחק בסניץ' שלו.לפתע הם שמעו דפיקות בדלת,הם נדרכו,אך כאשר הם פתחו אותה עמד שם לופין.לאחר בדיקה שעברה בהצלחה זה אכן היה לופין,הוא סיפר להם מה קרה אחרי שעזבו ועל השמועות שסקרימג'ר התענה ולא אמר איפה הארי פוטר מוחבא.והראה להם את העיתון שרשום בוא שהארי הוא שהרג את דמבלדור,ואת הרישום של בני המוגלגים במשרד הקסמים,ושהרישום להוגוורטס הוא חובה.אך כאשר לופין רוצה להיצרף אל הארי רון והרמיוני ולהשאיר את טונקס לבד בבית הוריה עם התינוק,הארי קורא לו פחדן,לופין שולף את שרביטו שלו ומקלל את הארי ובורח.קריצ'ר חוזר ואיתו מנדגנוס.פלצ'ר מודה שגנב את הקמיע אך הוא אומר שאמברידג' לקחה לו אותו.

פרק 12


במשך הפרק קריצ'ר נהיה אדיב יותר אל הארי וחבריו [כנראה בגלל מתנת הקמיע].כשהארי רון והרמיוני מבינים שהקמיע אצל אמברידג' ,הם מתכננים פריצה למשרד הקסמים,אך קודם לכן הם עושים תצפיות על משרד הקסמים בתורות וחוזרים בהתעתקות בחזרה לביתו של סיריוס.כשהארי מביא עיתון גנוב הם מגלים שסנייפ נתמנה למנהל הוגוורטס.הרמיוני מחליטה לשים את תמונתו של פיניאס ניגלוס בלק בתוך ארנק הפייטים שלה,מאחר שהתמונה השנייה נמצאת במשרד המנהל.הארי חוזה עוד חיזיון מוולד מורט אך הפעם וולדמורט מוצא את גרגרוביץ',איך אשתו של גרגרוביץ' מתה.[גרגרוביץ'-יצרן שרביטים מחו"ל,יצר את שרביטו של קרום].ביום שלמחרת שלושתם מתעתקים למשרד הקסמים,אשה בשם מפלדה הופקירק עוברת שם [עובדת במשרד הקסמים],והרמיוני משתקת אותה,מחביאה אותה ,לוקחת את בגדיה ,לוקחת שערה אחת משערותיה,מכניסה את זה לשיקוי פולימיצי ושותה אותו.הרמיוני מביאה לרג' קטרמול "ממתקיא",ושולפת שערה מראשו.רון שותה את שיקוי הפולי מיצי שלו.והרמיוני ורון מוצאים קוסם שחזר הביתה עם דימום אף נוראי.הם מביאים להארי את השערות והארי שותה את שיקוי הפולימיצי [האדם שאליו התחזה הארי היה רנקורן איש בעל חזות מאיימת].כשלושתם עולים במעלית,הם מגלים שאשתו של קטרמול מואשמת בהיותה בוצדמית,שיש לה משפת היום,ושרג' צריך להיות נוכח במשפט.כך רון עוזב,והרמיוני והארי נשארים במעלית בזמן שאמברידג' נכנסת למעלית.

פרק 13


כשהרמיוני צריכה להיות בין חבר השופטים בבית המשפט,כך קורה שכשהארי יורד בקומה של חדרה של אמברידג',הוא נשאר לבד.הארי מחפש את חדרה,כשהוא מגיע [מתחת לגלימת ההיעלמות],מול החדר יש חבורת קוסמים שמוציאים לאור חוברות פרי ידה של אמברידג' על "בוצדמים".הארי מחפש את הקמיע-אך לשווא.הוא מוצא את ספר הביוגרפיה על דמבלדור מאת ריטה סקיטר,את ארון התיוק של מר וויזלי ועוד.הוא גם רואה על דלת חדרה מבפנים יש טלסקופ על הדלת עם העין של עין הזעם מודי,הוא תולש את העין,ושומר אותו בנרתיקו. בדרך למטה [לאולמות המשפט] הוא פוגש את רון [כולו מלא מים ממשרדו של יאקסלי].הם גם פוגשים את מר וויזלי [ששולח בהארי מבטים עוינים] ואת פרסי וויזלי.כשהוא מגיע למטה הוא נכנס לבית המשפט [תחת גלימת ההיעלמות] ומיישב מאחורי הרמיוני.במהלך המשפט הרמיוני והארי רואים שהקמיע תלוי על צווארה של אמברידג',הרמיוני שואלת אותה מאיפה הקמיע,ואמברידג' עונה לה שזה של משפחת סלווין-משפחה טהורת דם [למרות שהיא משקרת במצח נחושה].הארי והרמיוני משתקים אותה ואת יאקסלי [שגם היה נוכח במהלך המשפט] והארי והרמיוני עושים פטרונוסים נגד הסורהסנים שהיו במקום. הם מצילים את בני המוגלגים ובינתיים מוצאים את רון.בשעה שבני המוגלגים בורחים,הארי רון והרמיוני מתכוננים להתעתק,אך באמצע ההיעתקות יאקסלי תופס בהרמיוני,ונוחת על המדרגה של בית משפחת בלק,ולכן הרמיוני משנה כיוון ליער שבוא היה משחקי הקווידיץ'.[במהלך הפרק הארי קובר את עינו של מודי מתחת לאחד העצים].

פרק 14


כאשר הם מגיעים ליער,רון גוזרר וחלק מבשר ידו לא נשארת במקומה.הרמיוני מפזרת במקום כמה קסמי הגנה,ומוציאה מארנקה את האוהל שהשתמשו בו בשנתו הרביעית של הארי בגמר תחרות הקווידיץ'.לפתע הארי שוב חוזה בוולד מורט-כשהוא מגלה את גרגרוביץ',וולדמורט מבקש מגרגרוביץ' משהוא שהארי לא ידע עליו.לבסוף הארי רואה את וולדמורט עושה על גרגרוביץ' ביאור הכרה ורואה נער בלונדיני משתק את גרגרוביץ' ולוקח משהוא ובורח.וולדמורט זועם שואל את גרגרוביץ' מי זה אך הוא לא יודע,לבסוף וולדמורט הורג אותו.

פרק 15


הארי רון והרמיוני החליטו לעבר מקום.כשהארי עונד את הקמיע,הוא הולך לכפר כדי להשיג אוכל.הוא נפגש עם סורהרסנים אך לא מצליח להתגבר עליהם,אך הרמיוני מבינה שזה בגלל שהארי לבש את הקמיע,ומאז הם עשו תורניות על לבישת הקמיע.עם הזמן הארי תרגל לראות בחזיונות את אותו פרצוף של העם הצוחק ההוא שגנב מגרגרוביץ'.כשהרמיוני ורון התווכחו ביניהם,הם שמעו לפתע קולות,הם לקחו את האוזנייעזר,ועד מהרה הם הבינו ששם היו חבורה שברחה במשרד הקסמים:גורנוק ,גריפהוק [זוג גובלינים,גריפהוק הוא היה הגובלין שהוביל את הארי בשנתו הראשונה לכספתו בגרינגטוס]טד טונקס,דין תומאס ודרק קרסוואל.הם דיברו על כך שסנייפ העביר את חרב גריפינדור לכספת הלייסטרנג'ים,אבל שהחרב הזאת מזויפת.ושג'יני ועוד כמה חברים שלה ניסו לגנוב אותה.הם הוציאו את התמונה של ניגלוס ושאלו אותו שאלות,אך זה לא כל כך עזר להם.רון מתיח בהארי עלבונות קשים,ועוזב את הארי והרמיוני לבדם.

פרק 16


הרמיוני מראה להארי שבמעשיות בידל הפייטן יש את הסמל של אוצרות המוות, ולאחר מכן הארי אומר שהוא רוצה ללכת למכתש גודריק. הרמיוני אומרת שזה נשמע הגיוני, כי הרי גודריק גריפינדור בא משם, והרמיוני מעלה את ההשערה שאולי חרב גריפינדור נמצאת אצל בתחולדה בגשוט. הם הולכים למכתש גודריק, ומניחים פרחים על קברם של הוריו של הארי.

פרק 17


הארי והרמיוני שמים לב ל"אנדרטה" - הבית של הארי והוריו, שהושאר לזכרם. הם רואים את בתחולדה בגשוט, והולכים איתה לביתה. היא מבקשת מהארי שיבוא איתה לבד לקומה השנייה, והם עולים. להארי כואבת הצלקת והוא רואה חיזיון על וולדרמורט, ומגלים שבתחולדה בגשוט היא נגיני, והרמיוני בורחת, כשהיא מחזיקה את הארי המעולף.

פרק 18


הארי התעורר, די מאוכזב, מכיוון שהרמיוני שברה לו בטעות את השרביט. הרמיוני לקחה מביתה של בתחולדה את הספר "חייו ושקריו של אלבוס דמבלדור" עם הקדשה של ריטה בפנים, מה שאומר שפעם בתחולדה אכן חיה. הם קוראים את הפרק הראשון, והארי עצוב, כשהוא רואה שדמבלדור התחבר עם גרינוולד ושיתף אותו בהכול.

פרק 19


הארי שומר, ורואה איילה כסופה שהפילה חרב לבריכה. החרב שקעה, והארי צלל לאגם לתפוס אותה, וכמעט טבע, אבל מישהו משך אותו מהבריכה - והתברר כי זה רון. הארי ורון רוצים לבדוק אם החרב היא החרב האמיתית, ומחליטים לנסות לראות אם היא תשמיד את ההורקרוקס. הארי פותח את ההורקרוקס בלחששנית, והקמיע מתחיל ללחשש ומנסה לפתות את רון לא לדקור, אך בסוף הוא דקר. הארי ורון נכנסים לאוהל, והרמיוני בהתקף זעם קצר על רון שמסתיים כמעט מיד.

פרק 20


רון מגלה להם איך חזר לאוהל, ואומר שזה קרה בזכות המעמעם של דמבלדור. הוא אומר כי על השם של וולדרמורט הוטל טאבו, וככה אפשר לאתר את המתנגדים הכי גדולים שלו, שמעיזים לומר את שמו. הם תוהים מי שלח את הפטרונוס. הרמיוני אומרת שכדאי לבקר את קסנפיליוס לאבגוד בשביל לדעת על הסמל של גרינוולד בסיפור של מעשיות בידל הפייטן, כי אדון לאבגוד לבש אותו בחתונה. הם מתעודדים במחשבה שלונה תהיה בבית, כי היתה חופשת חג המולד, ומתעתקים בבית שנראה כמו צריח שח ענקי - בית הלאבגודים. הם נכנסים, ושואלים את אדון לאבגוד על אוצרות המוות.




סמל אוצרות המוות
סמל אוצרות המוות ששרטט קסנופיליוס לאבגוד


פרק 21


אדון לאבגוד מבקש מהרמיוני להקריא את הסיפור על שלושת האחים ואוצרות המוות, סיפור בו מוזכרים שלושה אוצרות מוות - גלימת היעלמות, אבן אוב, ושרביט הבכור. אדון לאבגוד משרטט ריבוע בטענה כי זאת הגלימה, עיגול לאבן, וקוו לשרביט - ואומר כי זה הסמל, סמל אוצרות המוות. הם מתווכחים אם יכול להיות כי האוצרות היו אמיתיים, ולאחר מכן שואלים איפה לונה, ואדון לאבגוד אומר כי היא יצאה לדוג פלימפים והוא ייקרא לה. כשהוא חוזר, אוכלי המוות מגיעים, והם מגלים כי הוא הסגיר אותם לטובת לונה שנחטפה. הם נמלטים מהמקום, כשהבית מתפוצץ.


פרק 22


אחרי שהגיעו לאוהל הם דנים בשאלה האם אוצרות המוות אמיתיים. הארי חושב כי דמבלדור רצה שיימצאו את האוצרות וכי זה מסע תגלית, והרמיוני מתנגדת ומודה כי אמרה זאת רק כדי להביא אותו ללאבגוד ולשאול אותו על הסמל. רון מדליק את הרדיו ואומר סיסמא, והם מקשיבים לתוכנית מבט לפוטר - תוכנית למתנגדים של וולדרמורט, ואפשר לעלות על הגל עם סיסמא. המנחה הוא לי ג'ורדן, ובתוכנית, הם שמעו את לופין - קינגסלי - פרד וג'ורג' ועוד. לכולם היו שמות בדויים. לאחר סיום התוכנית הארי אומר את שמו של אדון האופל, ובגלל הטאבו - הם נתפסים.

בקתת הצדפים  
בקתת הצדפים - ביתם של ביל ופלר


פרק 23


אוכלי המוות לוכדים את הארי רון והרמיוני ומביאים אותם לאחוזת מאלפוי. בלטריקס מענה את הרמיוני מטרה לסחוט ממנה מידע על חרב גריפינדור שהיתה ברשותם,והארי ורון פוגשים את לונה, דין, גריפהוק ואליבנדר בתא.הם נאבקים עם זנב תולע,והוא מת .הארי ורון מנסים לשחרר את הרמיוני אך נכשלים ובסופו של דבר כולם נחלצו בעזרת דובי שהתעתק איתם לבקתת הצדפים,אך בלטריקס זרקה עליו סכין והרגה אותו. במקביל ללכידם של הארי רון והרמיוני, פורץ וולדמורט לנירמנגרד ורוצח את גרינדלוולד.


פרק 24


בפרק זה דובי נקבר ,והארי מתחקר את גריפהוק בנוגע לכספת של הלסטריינג'ים וגרינגטוס .הוא מתחקר גם את אוליבנדר בנוגע לשרביט הבכור.במקביל לכך, וולדמורט מגיע להוגוורטס ,פורץ לקברו של דמבלדור ולוקח משם את שרביט הבכור.


פרק 25


הארי רון הרמיוני וגריפהוק עושים עסקה ולפיה גריפהוק יעזור להם לפרוץ לגרינגוטס,ובתמורה לכך הם ימסרו לו את חרב גריפינדור. בנוסף, דיירי בקתת הצדפים מתבשרים על לידתו של טדי רמוס לופין-בנם של נימפדורה טונקס ורמוס לופין,והארי מתמנה לסנדקו.



פרק 26


הרמיוני (מחופשת לבלטריקס) ,רון (מתחזה לדרגומיר דספאר),הארי וגריפהוק (מתחת לגלימת ההיעלמות) פורצים לגרינגוטס ולוקחים את ההורקרוקס שהיה בכספת של הלסטריינג'ים-הגביע של הפלפאף,אך גריפהוק בוגד בהם, הם מתגלים, מאבדים את חרבו של גריפינדור ונמלטים מהבנק על גבי דרקון עם הספל.


פרק 27


הארי רון והרמיוני בורחים מגרינטוס עם הספל על גבו של הדרקון השומר על הכספות התכתונות.הם מגיעים לאגם,ע שהדרקון נוחת והם קופצים ממנו.הארי רואה חיזיון,איך שוולד מורט מגיע לגרינגטוס,הורג את גריפהוק,ואיך שנודע לו שהם צדים את ההורקרוקסים.הוא הולך אל ההורקרוקסים כדי לבטח אותם,ואף מזכיר שההורקרוקס האחרון נמצא בהוגוורטס.הארי רון והרמיוני מתעתקים ביחד אל הוגסמיד.

פרק 28


הארי,רון והרמיוני מגיעים להוגסמיד בהתעתקות של הרמיוני,אך הם נפגשים עם סורהרסנים.הארי עושה פאטרונוס תחת גלימת ההיעלמות.אוכלי המוות רואים את הפאטרונוס ומחפשים את הארי.אברפורת',אחיו של דמבלדור,היה חבר במסדר עוף החול ומנהל הפונדק "ראש החזיר".הוא מכניס את הארי,רון והרמיוני לפונדק,ואומר לאוכלי המוות שזה היה הפאטרונוס שלו,שזה תיש.בפנים הוא מספר להארי וחבריו על משפחתו,על העבר שלו ושל דמבלדור,הוא מספר להם גם שאין למסדר סיכוי לנצח ,בנוסף הוא מראה להם את תמונתה של אריאנה,שמתוכה יוצא נוויל.

פרק 29


נוויל לוקח אותם דרך התמונה אל חדר הנחיצות,ומספר להם שהקרואים מענישים את התלמידים,ולכן הוא וכמה חברי צ"ד ברחו מהוגוורטס.כשהם מגיעים לחדר הם רואים שם כמה מהחברים בצ"ד,ביניהם:שיימוס,ארני,מייקל קורנר,נוויל,לבנדר,התאומות פאטיל,טרי בוט ואנתוני גולדשטיין.בנוסף לכך נוויל קרא לכמה מחברי צ"ד נוספים דרך המטבעות המכושפים של צבא דמבלדור:פרד,ג'יני,צ'ו,ג'ורג',דין,לי ג'ורדן ולונה.לונה לוקחת אותו לחדר המועדון של רייבנקלו תחת גלימת ההיעלמות.כאשר הם מגיעים לחדר,הארי יוצא מגלימת ההיעלמות כדי לראות מקרוב את דמוי העטרת שעל ראשה של הפסל של רנווה,אך אלקטו קארו מחכה לו שם ולוחצת על האות האפל.

פרק 30


בתחילת הפרק אלקטו קארו לוחצת על האות האפל,אך לונה משתקת אותה [בחדר המועדון של רייבנקלו].אמיקוס קארו [אחיה של אלקטו] מגיע יחד עם מקונגל לחדר המועדון.אמיקוס מאשים את תלמידי רייבנקלו במעשה [כי הארי ולונה תחת גלימת ההיעלמות],מקונגל אומרת לו לא לעשות כן,והוא יורק לה בפרצוף.באותו רגע הארי ועושה על אמיקוס קרושיאטוס מוצלח,ומקונגל עושה עליו אימפריו.ביינתיים סנייפ מגיע ומנסה להרוג את מקונגל,אך פליטיק,סלגהורן וספראוט,נלחמים בוא ולא נותנים לו,עד שסנייפ בורח מהוגוורטס.כשהארי הולך לחפש את העטרת האבודה,ראשי הבתים מפנים את התלמידים לשולחן הגדול,ומשם לפונדק ראש החזיר,ומשם התלמידים יתעתקו לבתיהם.הארי רואה שם גם את המסדר וגם את קבוצת הקווידיץ' הישנה שלו.

פרק 31


באולם הגדול כמה תלמידים [מעטים מרייבנקלו,רבים מהאפלפאף וחצי מגריפינדור נשארים להילחם.אך קולו של וולדמורט מהדהד באולם הגדול ואומר שאם יתנו לו את פוטר עד חצות,לא יקרא להם כלום.הארי הולך לפגוש את "הגבירה באפור" ושואל אותה על העטרת האבודה.מתברר לו שזאת הבת של רנווה ריבינקלו,ושהיא הסבירה לרידל היכן זה נמצא.במשך החיפושים אחר העטרת הוא פוגש את האגריד,נוויל,פרד,לי,חנה אבוט ואת אברפורת'.עד שבסוף הוא מבין שהעטרת נמצאת בחדר הנחיצות.בחדר הנחיצות הוא פוגש את סבתא של נוויל,ג'יני וטונקס,ולבסוף גם את רון והרמיוני.יחד הם נכנסים לחדר הנחיצות עד שהרמיוני ורון מתנשקים והרמיוני שוברת את הספל של הלגה הפלפאף בעזרת שיני בסיליסק שהיא ורון הביאו מחדר הסודות.כששלושתם מתפצלים בחיפושים בחדר הנחיצות,ותופסים אותם מאלפוי,קראב וגויל.מתנהל קרב בין השישה עד שלבסוף קראב עושה שלהבת שדים.הארי,רון והרמיוני לוקחים 2 מטאטאים ולוקחים איתם את גויל ומאלפוי.קראב מת ואיתו הושמדה העטרת.כשהם יוצאים,הם מוצאים את עצמם בעיצומו של קרב בין פרד ופרסי לבין ת'יקניס [שר הקסמים] ואוכל מוות נוסף,עד שאוכל המוות השני עושה מפולת של אבנים,פרד נהרג ואוכלי המוות בורחים מהמקום.

פרק 32


הארי מגלה שהעכבישים של הערגוג נכנסו להוגוורטס מטעם אוכלי המוות,הארי משתק אותם.כשהארי מביט בוולד מורט הוא רואה שוולד מורט נמצא בצריף המצווח,ושהוא מחכה שהארי יבוא אליו.הארי רואה את לוציוס מאלפוי בא אל וולדמורט ומבקש לעצור את הקרב ולחפש את הארי.אך וולדמורט יודע שהוא רק רוצה למצוא את בנו.והוא אומר ללוציוס לקרוא לסנייפ.במשך הקרב,העכבישים של הערגוג נכנסים,והאגריד מקריב את עצמו [כמעט] למענם.בתגובה,הם לוקחים אותו איתם ומסתלקים ליער האסור.בדרך לצריף המצווח,הארי,רון והרמיוני פוגשים סורהרסנים אך שיימוס ,ארני ולונה עוזרים להם.כשהארי,רון והרמיוני נכנסים לצריף המצווח,הם רואים את וולדמורט ואת סנייפ.וולדמורט הורג את סנייפ בגלל שהוא הרג את דמבלדור,וששרביט הבכור עובד רק למי שהורג את בעל השרביט [הוא הורג אותו בעזרת נגיני]. כשסנייפ שותות דם,רואה את הארי הוא מביא לו כמה זיכרונות שלו ומת.

פרק 33


בתחילת הפרק וולדמורט שוב מרים את קולו ברחבי הוגוורטס והוגסמיד.ואומר שהם לחמו בעוז,ואומר להארי שיש לו שעה אחת לבוא אליו,ולא,וולדמורט יצטרף בעצמו לקרב.הארי הצליח לראות בין המתים את פרד,טונקס ולופין.הוא הלך לחדר המנהל לעבר הגיגית,ושפך את הזיכרון של סנייפ פנימה,וצלל לבפנים.הארי רואה את סנייפ מסתתר בין השיחים [בן 9] ומסתקל על פטוניה ולילי מתנדנדות על נדנדה,עד שהוא אומר לליי שהיא מכשפה.התמונה משתנה הארי רואה את סנייפ ולילי מדברים על משרד הקסמים ועל אזקאבן.הרי רואה עוד כמה חזיונות ביניהם:כשסנייפ ולילי עולים לרכבת,ברכבת,מצנפת המיון,הזיכרון שהארי כבר ראה,איך שאביו הופך את סנייפ בעזרת לחש ה"לוי קורפוס" ואיך שסנייפ קורא לאמו בוצדמית,איך שלילי משמיצה את ג'יימס ואיך שסנייפ [המבוגר] מזהיר את דמבלדור שיסתיר את הפוטרים.איך שסנייפ נשבע לשמור על הארי,איך שסנייפ מציל את דמבלדור מהטבעת,איך שדמבלדור משביע את סנייפ להרוג אותו ואיך שסנייפ מחביא לו את החרב של גריפינדור באגם.ולבסוף איך שדמבלדור מספר לסנייפ שהארי צריך למות.

פרק 34


הארי ראה בדרכו אל וולדמורט את נוויל סוחב את גופתו של קולין קריווי,הארי מספר לו שצריך להרוג את הנחשית של וולדמורט.וממשיך ללכת לכיוון היער האסור.לפתע הוא נזכר בסניץ',מוציא אותו ולוחש עליו "אני עומד למות".הסניץ' נפתח והארי רואה את הטבעת של בפרל,הוא מסובב את אבן האוב 3 פעמים ומותכה יוצאים לופין,סיריוס,ג'יימס ולילי,הם מדברים איתו,ומשמשים לו כפטרונוסים.כשהוא מגיע אל וולדמורט,הוא רואה את האגריד קשור לעץ וצועק עליו על זה שבא אל וולדמורט.בתנועה אחת מהירה,אור ירוק ניתז משרביטו של וולדמורט וארי שקע בצללים.

פרק 35


הארי קם ומצא את עצמו שוכב בטחנת הרכבת קינג קרוס,לידו היה ילד ערום שבכה בקול,עורו היה מחוספס.לפתע הארי ראה את דמבלדור בא אליו.דמבלדור והארי דיברו על הרבה דברים כמו משפחתו של דמבלדור,על זה שבגלל שדמו זורם בעורקיו של וולדמורט אז הוא בכל זאת חי,על אוצרות המוות,עברו של דמבלדור,עד שהארי מחליט לחזור לעולם ולהרוג את וולדמורט.





  הקרב האחרון
וולדמורט והארי בקרב האחרון.


פרק 36


הארי מתעורר בשכיבה במקום בו נחת לאחר שהוטלה עליו הקללה. הוא מעמיד פני מת ומהקולות שסביבו הוא מבין שגם וולדמורט נפל.
וולדמורט מורה לנרקיסה לבדוק האם הארי מת. נרקיסה שואלת את הארי בלחישה האם בנה חי, ולאחר שהארי עונה לה היא מודיעה לוולדמורט שהארי מת, לקול תשואות אוכלי המוות.
וולדמורט מודיע להאגריד לסחוב את הארי בחזרה לטירה. לאחר שהם מגיעים לקצהו של היער האסור, וולדמורט גורם לקולו להדהד שוב באזור כולו ומודיע לשוכני הטירה שהארי מת ושהגיע הזמן שייכנעו.
כאשר אוכלי המוות ובראשם וולדמורט מתקרבים לטירה, אנשי הוגוורטס יוצאים החוצה ורואים את גופתו של הארי בידיו של האגריד. נוויל מנסה להילחם עם וולדמורט אך וולדמורט מניח עליו את מצנפת המיון כשהיא בוערת. בינתיים גרעפ מתעמת עם זוג ענקים, בעוד היפוגריפים ובקביק פוצעים את זוג הענקים. נוויל שולף את חרבו של גריפינדור מתוך המצנפת ועורף את ראשה של נגיני.
במהלך הקרב מצטרפים ללוחמי הוגוורטס גם הקנטאורים וגמדוני הבית ומנהיגם קריצ'ר. מולי הורגת את בלטריקס לייסטרנג'. וולדמורט הכועס מעיף את כל מי שנלחם איתו, והארי, שחושש לחייה של מולי, מטיל לחש מגן ויוצא מתוך גלימת ההיעלמות. וולדמורט והארי מנהלים שיחה, במהלכה הארי מסביר ששרביט הבכור שייך לו, שסנייפ עבד בשביל דמבלדור ולא בשביל וולדמורט ומבקש מוולדמורט שינסה להתחרט על מעשיו. לבסוף וולדמורט מקלל את הארי באבדה קדברה. הארי שולח באותה שנייה קללת אקפליארמוס, ושרביט הבכור, שמסרב להרוג את אדונו, מחזיר את הקללה לוולדמורט וכך וולדמורט הורג את עצמו.



אפילוג


האפילוג מתרחש 19 שנה לאחר מכן - הארי וג'יני נשואים ויש להם שלושה ילדים להם קוראים ג'יימס, לילי ואלבוס-סוורוס. לרון והרמיוני יש שני ילדים ששמותיהם רוז והוגו. לדראקו מאלפוי יש ילד בשם סקורפיוס. כולם נפגשים בקינג'ס קרוס, ועומדים לשלוח את ילדיהם להוגוורטס. נוויל הוא המורה לתורת הצמחים. מסתבר שהצלקת של הארי לא כאבה לו מאז הבסת וולדמורט והכל בא על מקומו בשלום.


רשימת פרקים


אדון האופל בעלייה, 11-22
לזכר, 22-34
הדרסלים נפרדים, 34-46
שבעת הפוטרים, 46-64
לוחם שנפל, 64,85
רול לבוש פיג'מה, 85-107
צוואתו של אלבוס דמבלדור, 107-130
החתונה, 130-152
מקום מסתור, 152-166
סיפורו של קריצ'ר, 166-188
השוחד, 188-207
קסם הוא כוח, 207-228
הוועדה לרישום בני מוגלגים, 228-248
נקמת הגנב, 248-262
נקמת הגובלין, 262-287
מכתש גודריק, 287-304
הסוד של בתחולדה, 304-322
חייו ושקריו של אלבוס דמבלדור, 322-333
האיילה הכסופה, 333-355
קסנופליוס לאבגוד, 355-370
מעשה בשלושה אחים, 370-387
אוצרות המוות, 387-407
אחוזת מאלפוי, 407-434
יצרן השרביטים, 434-457
בקתת הצדפים, 457-472
גרינגוטס, 472-494
המחבוא האחרון, 494-503
המראה החסרה, 503-518
העטרת האבודה, 518-534
סילוקו של סוורוס סנייפ, 534-551
הקרב על הוגוורסט, 551-578
שרביט הבכור, 578-596
סיפורו של הנסיך, 596-624
השיבה ליער, 624-636
קינגס קרוס, 636-653
הפגם בתוכנית, 653-677
אחרית דבר - תשע עשרה שנים אחר כך, 677-683.


המתים בספר


צ'ריטי ברבג - המורה לחקר המוגלגים [נרצחה ע"י וולדרמורט]
הדוויג - התנשמת של הארי [נרצחה ע"י אוכל מוות לא ידוע]
אלאסטור "עין הזעם" מודי [נרצח ע"י וולדרמורט]
רופוס סקרימג'ר [נרצח ע"י אוכלי המוות בהשתלטות על משרד הקסמים, הקריב את חייו למען הארי]
טד טונקס [נרצח ע"י אוכלי המוות]
פיטר פטיגרו [נחנק ע"י היד הכסופה שלו]
דובי גמדון-הבית [נרצח ע"י בלטריקס לסטריינג']
וינסנט קראב [נהרג מהלחש "שלהבת שדים" שהטיל בעצמו]
פרד ויזלי [נהרג ע"י פיצוץ שעשה אחד מאוכלי המוות בהוגוורסט]
סוורוס סנייפ [נרצח ע"י ההורקרוקס הנחשית נגיני]
רמוס לופין [נרצח ע"י דולוחוב]
נימפדורה טונקס [נרצחה ע"י בלטריקס לסטריינג']
קולין קריווי [נהרג בקרב בהוגוורסט]
נגיני - הנחשית של וולדמורט [נהרגה ע"י נוויל לונגבוטום]
בלטריקס לסטריינג' [נהרגה ע"י מולי וויזלי]
לורד וולדמורט [נרצח ע"י הארי פוטר]


הפרק הראשון בספר


שני הגברים הופיעו משוּמָקוֹם, במרחק מטרים אחדים זה מזה, בשביל הצר המואר באור ירח. לרגע הם עמדו בלי ניע, שרביטיהם מכוּונים זה אל חזהו של זה; ואז, כשזיהו זה את זה, הם טמנו את השרביטים מתחת לגלימותיהם ופנו ללכת במהירות באותו כיוון.
"חדשות?" שאל הגבוה מבין השניים.
"הטובות ביותר," השיב סֶוֶורוּס סְנֵייפּ.
השביל נִתחם משמאלו בשיחי בר קוצניים ונמוכים, ומימין – במשׂוּכה גבוהה ומטופחת. גלימותיהם הארוכות של שני הגברים התנופפו סביב קרסוליהם בשעה שצעדו.
"חששתי שאאחר," אמר יאקסְלי, תווי פניו הגסים מופיעים ונעלמים לסירוגין באור הירח שהשתבר בענפי העצים שמעל. "זה היה קצת יותר מורכב ממה שציפיתי. אבל אני מקווה שהוא יהיה שבע-רצון. אתה נשמע בטוח שיקבלו אותך יפה."
סנֵייפּ הינהן, אבל לא הרחיב בדבריו. הם פנו ימינה אל שביל-גישה רחב-ידיים. המשוכה הגבוהה התעקלה עימם, והמשיכה הרחק אל מעבר לדלתות-שער רבות-רושם עשויות סורגי ברזל שחסמו את דרכם של הגברים. איש מהם לא האט את צעדיו: שניהם הרימו בשתיקה את זרועם השמאלית במעין הצדעה, ועברו בשער כאילו המתכת הכהה לא היתה אלא עשן.
שיחי הטַקְסוּס עימעמו את קול צעדיהם. רחש נשמע אי-שם מימינם: יאקסלי שלף שוב את שרביטו וכיוון אותו מעל לְראש חברו, אבל מקור הרעש, התברר, היה בסך הכול טווס לבן כשלג שהידס בהילוך מלכותי במרומי המשׂוּכה.
"הוא תמיד ידע לחיות, לוּצְיוּס. טווסים..." יאקסלי תחב את שרביטו בחזרה מתחת לגלימה בנחרת בוז.
בית-אחוזה נאה צמח מתוך האפלה בקצה שביל הגישה, ואורות ניצנצו בזגוגיות המעוינות שבחלונות קומת הקרקע. בגינה החשוכה שמעבר למשוכה נשמע שכשוך מזרקה. חצץ פיצפץ מתחת לרגליהם של סנֵייפּ ויאקסלי כשמיהרו אל דלת הכניסה, שנפתחה לקראתם אף שלא נראָה מי שפתח אותה.
חדר הכניסה היה גדול, מואר במעומעם ומקושט לתפארת, ושטיח מרהיב כיסה את רוב רצפת האבן. העיניים בדיוקנאות החיוורים שעל הקירות עקבו אחרי סנֵייפּ ויאקסלי. שני הגברים נעצרו לפני דלת עץ כבדה שהובילה לחדר הבא, היססו להרף עין, ואז אחז סנֵייפּ בידית הארד.
הטרקלין היה מלא אנשים שישבו דוּמם סביב שולחן ארוך ומפואר. הרהיטים הרגילים של החדר נערמו כלאחר-יד לצידי הקירות. האור בא מאח מבוֹערת בעלת כרכוב שיִש נאה ועליו מראה מוזהבת. סנֵייפּ ויאקסלי השתהו רגע על הסף. בעוד עיניהם מסתגלות לאפלולית נמשכו מבטיהם כלפי מעלה, אל הפרט המוזר ביותר במחזה: דמות אנושית, ככל הנראה מחוסרת הכרה, תלויה במהופך מעל לשולחן, מסתובבת לאיטה כאילו היא תלויה על חבל בלתי נראה, ומשתקפת במראָה ובפניו הממורקים של השולחן הריק שמתחתיה. איש מהיושבים מתחת למראֶה הייחודי הזה לא הביט מעלה, פרט לצעיר חיוור שישב כמעט בדיוק מתחתיו. נראה שהוא לא מצליח להימנע מלהציץ מעלה כל דקה או שתיים.
"יאקסלי, סנֵייפּ," אמר קול קר וצלול מראש השולחן. "עוד מעט ואיחרתם." הדובר ישב ממש לפני האח, ובתחילה התקשו הנכנסים להבחין ביותר מצללית. אבל כשהתקרבו, פניו בהקו באפלולית – נטולֵי שיער, נחשיים, עם שסעים במקום נחיריים ועיניים אדומות בוהקות עם אישונים אנכיים. הוא היה כה חיוור, עד שנדמה היה כי הוא זוהֵר בנוֹגה פניני.
"סֶוֶורוּס, לכאן," אמר ווֹלְדֶמוֹרְט, והורה על הכיסא הקרוב מימינו. "יאקסלי – ליד דוֹלוֹחוֹב."
שני הגברים התיישבו במקומות שנקבעו להם. רוב העיניים מסביב לשולחן הופנו אל סנֵייפּ, ואליו פנה ווֹלְדֶמוֹרְט ראשון.
"ובכן?"
"אדון, מִסדר עוף החול מתכוון להעביר את הארי פּוֹטֶר ממקום המִבטחים הנוכחי שלו בשבת הקרובה עם רדת הלילה."
רמת העניין מסביב לשולחן עלתה באופן מוחשי: היו שהזדקפו, היו שזעו בעצבנות, וכולם נשאו עיניים אל סנֵייפּ ואל ווֹלְדֶמוֹרְט.
"שבת... עם רדת הלילה," חזר ווֹלְדֶמוֹרְט. עיניו האדומות ננעצו בעיניו השחורות של סנֵייפּ בלהט כה רב, עד שאחדים מן הצופים הסבו את מבטם, כאילו חוששים להיכוות מעוצמת המבט האכזרי. סנֵייפּ, לעומת זאת, השיב מבט שלֵו, וכעבור רגע או שניים התעקל פיו חסר השפתיים של ווֹלְדֶמוֹרְט בעווית דמויַת חיוך.
"טוב. טוב מאוד. והמידע הזה בא –"
"מהמקור שדיברנו עליו," אמר סנֵייפּ.
"אדון." יאקסלי רכן קדימה והביט בווֹלְדֶמוֹרְט ובסנֵייפּ מקצהו הרחוק של השולחן הארוך. כל המבטים פנו אליו.
"אדון, אני שמעתי אחרת."
יאקסלי המתין, אבל ווֹלְדֶמוֹרְט לא אמר כלום, והוא המשיך. "דוֹלִישׁ, ההילַאי, פלט בטעות שלא יעבירו את פּוֹטר לפני השלושים בחודש, ערב יום הולדתו השבעה-עשר."
סנֵייפּ חייך.
"המקור שלי סיפר לי על תוכניות להדליף מידע כוזב; זוהי כנראה ההטעיה. אין ספק שהטילו על דוֹליש לחש קוֹנְפוּנְדוּס; וזאת לא הפעם הראשונה. ידוע שהוא פגיע."
"האמן לי, אדון, דוֹליש נשמע לגמרי בטוח," אמר יאקסלי.
"אם הטילו עליו לחש קוֹנְפוּנְדוּס, רק טבעי שהוא יהיה בטוח," אמר סנֵייפּ. "האמן לי, יאקסלי: משרד הקסמים לא ימלא שום תפקיד בשמירה על הארי פּוֹטר. המִסדר משוכנע שהחדרנו את אנשינו למשרד."
"לפחות בעניין הזה המִסדר צודק, הא?" אמר איש גוץ ושמן שישב במרחק קצר מיאקסלי; הוא פלט צִחקוּק שורקני שמצא הדים פה ושם לאורך השולחן. ווֹלְדֶמוֹרְט לא צחק. מבטו תעה מעלה, אל הגוף האנושי המסתחרר שם אט-אט, ונראָה שהוא שקוע במחשבות.
"אדון," המשיך יאקסלי, "דוֹליש חושב שחבורה שלמה של הילָאים תשתתף בהעברת הילד –"
ווֹלְדֶמוֹרְט הרים יד לבנה גדולה. יאקסלי נדם מייד והביט באיבה כשווֹלְדֶמוֹרְט פנה אל סנֵייפּ.
"איפה הם מתכוונים להסתיר את הילד אחר-כך?"
"בביתו של אחד מחברי המִסדר," אמר סנֵייפּ. "המקום, לפי המקור שלי, מוגן בכל אמצעי ההגנה שהמִסדר ומשרד הקסמים גם יחד יכלו לספק. נראה לי שאחרי שיעבור לשם לא יהיה סיכוי רב לתפוס אותו, אדון, אלא אם כן, כמובן, משרד הקסמים ייפול לפני השבת הקרובה, מה שיאפשר לנו לגלות ולהָפֵר די כשפים כדי לפרוץ את אמצעי ההגנה הנותרים."
"נו, יאקסלי?" קרא ווֹלְדֶמוֹרְט לעבר קצה השולחן, ואור האש שבאח ריצד מוּזרוֹת בעיניו האדומות. "משרד הקסמים ייפול לפני השבת הקרובה?" כל הראשים פנו שוב. יאקסלי זקף את גבו.
"אדון, בעניין זה יש לי חדשות טובות. הצלחתי – בקושי מסוים ובמאמץ רב – להטיל קללת אִימְפֶּרְיוּס על פָּאיוּס תִ’יקְנֶס."
רבים מבין היושבים מסביב ליאקסלי הפגינו התפעלות; שכנו, דולוחוב, אדם בעל פנים מוארכים ועקומים, טפח על שִׁכמו.
"זאת התחלה," אמר ווֹלְדֶמוֹרְט. "אבל ת’יקנֶס הוא רק אדם אחד. סְקְרִימְגֶ’ר צריך להיות מוקף באנשינו לפני שאפעל. ניסיון כושל להתנקש בחיי השר יחזיר אותנו דרך ארוכה לאחור."
"כן – אדון, זה נכון – אבל כידוע לך, בתור ראש המחלקה לאכיפת חוקי הקסם, ת’יקנֶס בא במגע קבוע לא רק עם השר עצמו אלא גם עם ראשי שאר המחלקות במשרד הקסמים. עכשיו, כשעובד כל-כך בכיר נתון לשליטתנו, יהיה קל, אני חושב, לכופף גם את האחרים, ואז כולם יחד יוכלו לעבוד כדי להפיל את סקְרימְגֶ’ר."
"כל עוד חברנו ת’יקנֶס לא יתגלה לפני שיספיק להמיר את השאר," סִייג ווֹלְדֶמוֹרְט. "בכל אופן, נראה שעדיין לא סביר שהמשרד ייפול בידַי לפני השבת הקרובה. אם לא נוכל לגעת בילד אחרי שיגיע ליעדו, נצטרך לפעול כשהוא בדרך לשם."
"בעניין הזה יש לנו יתרון, אדון," אמר יאקסלי, שנראה נחוש להשיג מידה כלשהי של הכרה בערכו. "כבר יש לנו כמה נציגים שתוּלים במחלקת התחבורה באמצעי קסם. אם פּוֹטר יִתעַתֵּק או ישתמש במערכת הפְלוּ, נדע על כך מייד."
"פּוֹטר לא יעשה זאת," אמר סנֵייפּ. "המִסדר מדיר רגליו מכל אמצעי תחבורה שנתון לשליטה או לפיקוח של משרד הקסמים; הם חושדים בכל דבר שקשור במשרד."
"עוד יותר טוב," אמר ווֹלְדֶמוֹרְט. "הוא ייאלץ לצאת לשטח. יהיה הרבה יותר קל לתפוס אותו."
ווֹלְדֶמוֹרְט שוב הביט בגוף המסתובב לאיטו, והמשיך, "אני אטפל בילד בעצמי. יותר מדי טעויות נעשו בכל הקשור להארי פּוֹטר. אחדות מהן עשיתי אני. העובדה שפּוֹטר עדיין חי נובעת מהטעויות שלי יותר מאשר מההצלחות שלו." החבורה היושבת סביב השולחן צפתה בווֹלְדֶמוֹרְט בחשש, ולפי הבעות הפנים, כל אחד ואחד מחבריה פחד שעליו תוטל האשמה בכך שהארי פּוֹטר עדיין חי. אולם נראָה שווֹלְדֶמוֹרְט מדבר בעיקר אל עצמו ולא אליהם, ומפנה את הרהוריו לעבר הגוף חסר ההכרה שמעליו.
"לא נזהרתי, ועל כן הכשילו אותי יד המזל ויד המקרה, אותם כוחות ההורסים כל תוכנית שאינה מושלמת. אבל עכשיו אני חכם יותר. אני מבין מה שלא הבנתי בעבר. אני חייב להיות זה שיהרוג את הארי פּוֹטר, וכך יהיה."
רק יצאו הדברים מפיו, וכאילו בתגובה נשמעה יללה פתאומית, זעקה מצמררת וממושכת של אומללוּת וכאב. רבים מיושבי השולחן השפילו את מבטם בבהלה, שכן נדמה היה שהקול בוקע מתחת לרגליהם.
"זְנַב-תּוֹלָע," אמר ווֹלְדֶמוֹרְט בלי לשנות במאום את נימת קולו השקטה והמהורהרת, ובלי לנתק את מבטו מן הגוף המסתחרר מעליו, "האם לא הטלתי עליך לדאוג לשתיקתו של האסיר שלנו?"
"כן א-אדוני," השתנק איש קטן שישב לקראת אמצע השולחן, ואשר הצטנף כה נמוך בכיסאו עד שבמבט ראשון נדמה היה כי הכיסא ריק. כעת הוא קם ממושבו בבהלה ואץ רץ לצאת מהחדר כשהוא מותיר מאחוריו רק בוהק כסוף ומוזר.
"כמו שהתחלתי להגיד," המשיך ווֹלְדֶמוֹרְט והביט שוב בפניהם המתוחים של נאמניו, "כעת אני חכם יותר. אצטרך, לדוגמה, לשאול שרביט מאחד מכם לפני שאצא להרוג את פּוֹטר."
הפנים סביבו הביעו רק תדהמה; באותה מידה הוא היה יכול להכריז שעליו לשאול מאחד מהם זרוע.
"אין מתנדבים?" אמר ווֹלְדֶמוֹרְט. "בואו נראה... לוּציוּס. אני לא רואה שום סיבה שתמשיך להחזיק בשרביט."
לוּציוּס מאלְפוֹי נשא את עיניו. עור פניו נראה צהבהב ושעווני באור האש שבאח, ועיניו היו שקועות ומוצללות. כשדיבר, קולו היה צרוד.
"אדון?"
"השרביט שלך, לוּציוּס. אני זקוק לשרביט שלך."
"אני..."
מאלְפוֹי הציץ בחשאי באשתו. היא הביטה היישר נִכחהּ, והיתה חיוורת לא פחות מבעלה, שערה הארוך והבלונדיני משתפל במורד גבהּ; אבל מתחת לשולחן התהדקו לרגע אצבעותיה הדקיקות על פרק ידו. בעקבות זאת תחב מאלְפוֹי את ידו לגלימתו, שלף שרביט והעביר אותו לאורך השולחן אל ווֹלְדֶמוֹרְט, שקירב אותו אל עיניו האדומות ובחן אותו במדוקדק.
"ממה הוא עשוי?"
"בּוּקִיצָה, אדון," לחש מאלְפוֹי.
"והליבָּה?"
"דרקון – נימי לב של דרקון."
"מצוין," אמר ווֹלְדֶמוֹרְט. הוא שלף את שרביטו שלו והִשווה בין האורכים. לוּציוּס מאלְפוֹי עשה תנועה לא רצונית; לשבריר שנייה נדמה היה שהוא מצפה לקבל את שרביטו של ווֹלְדֶמוֹרְט בתמורה לשלו. המחווה לא נעלמה מעיניו של ווֹלְדֶמוֹרְט, שהתרחבו ברשעות.
"שאתן לך את השרביט שלי, לוּציוּס? את השרביט שלי?"
אחדים מהיושבים צחקו בלגלוג.
"הענקתי לך את חירותך, לוּציוּס, לא די לך בזה? אבל שמתי לב שבזמן האחרון אתה ובני משפחתך נראים פחות מִמאושרים... מה בנוכחותי בביתך לא מוצא חן בעיניך, לוּציוּס?"
"שום דבר – שום דבר, אדון!"
"שקרים, לוּציוּס..."
נדמה היה שהלחישה ממשיכה להישמע גם אחרי שהפה האכזרי חדל לנוע. קוסם או שניים כמעט לא הצליחו לכבוש רעד של חלחלה כאשר הלִחשוש התחזק; הם שמעו דבר-מה כבד משׂתרך על הרצפה מתחת לשולחן.
הנחשית הענקית הגיחה וטיפסה אט-אט במעלה כיסאו של ווֹלְדֶמוֹרְט. היא עלתה ועלתה כאילו אין לה סוף, עד שנחה על כתפיו. צווארה היה עבה כיֶרך אדם; עיניה, שחריצים אנכיים היו להן אישונים, לא מיצמצו.
ווֹלְדֶמוֹרְט ליטף את היצור בהיסח הדעת באצבעות ארוכות ודקיקות, והמשיך להביט בלוּציוּס מאלְפוֹי.
"מדוע בני מאלְפוֹי נראים כל-כך לא שמחים בחלקם? האם שובי ועלייתי לשלטון בכל זאת אינם בדיוק מה שחפצו בו, או לפחות טענו שהם חפצים בו שנים כה רבות?"
"כמובן, אדון," אמר לוּציוּס מאלְפוֹי. ידו רעדה כשמָחה אגל זיעה משׂפתו העליונה. "זה מה שרצינו – שאנחנו רוצים."
אשתו, משמאלו, הינהנה הנהון מוזר ונוקשה בראשה, בלי להביט בווֹלְדֶמוֹרְט ובנחשית. בנו דְראקוֹ, שישב מימינו ותלה מבט בגוף המשותק מעליו, הביט רגע בווֹלְדֶמוֹרְט ומייד הסב את מבטו, שמא ייווצר ביניהם קשר עין.
"אדון," אמרה אשה כהת עור שישבה באמצע השולחן בערך, קולה חנוק מעוצמת הרגש. "לכָבוד הוא לנו לארח אותך כאן, בבית משפחתנו. אין בנמצא עונג גדול מזה."
היא ישבה ליד אחותה, שונה ממנה בחזותה הכללית, בשערה הכהה
ובעפעפיה הכבדים, כפי שהיתה שונה ממנה בהליכותיה ובהתנהלותה; נַרְקִיסָה נראתה נוקשה ומנותקת, ואילו בֶּלַטְרִיקְס רכנה לעבר ווֹלְדֶמוֹרְט כאילו המילים לבדן לא יוכלו להביע עד כמה היא משתוקקת לקירבתו.
"אין בנמצא עונג גדול מזה," חזר ווֹלְדֶמוֹרְט, ראשו מוטה קלות בעודו סוקר את בֶּלַטריקְס. "זאת מחמאה רבת-משמעות, בֶּלַטריקְס, כשהיא באה מפיך." פניה הוצפו סומק; עיניה התמלאו דמעות אושר.
"אדוני יודע שאני דוברת אמת בלבד!"
"אין בנמצא עונג גדול מזה... גם בהשוואה למאורע המשמח שמשפחתך חגגה, כך שמעתי, בשבוע האחרון?"
היא הביטה בו בשפתיים פשוקות וניכר היה שאינה מבינה.
"אני לא יודעת על מה אתה מדבר, אדון."
"אני מדבר על אחייניתך, בֶּלַטריקְס. ועל אחייניתכם, לוּציוּס ונַרקיסה. היא נישאה השבוע לאדם-הזאב, רֶמוּס לוּפִּין. אתם ודאי גאים."
פרץ צחוק לועג עלה מהשולחן. רבים רכנו קדימה והחליפו מבטים של שמחה לאיד; אחרים הלמו בשולחן באגרופיהם. הנחשית הגדולה, שלא אהבה את הרעש, פערה את פיה וליחששה בכעס, אבל אוכלי-המוות – בשמחתם על השפלתם של בֶּלַטריקְס ומשפחת מאלְפוֹי – לא שמעו זאת. על פניה של בֶּלַטריקְס, שזה עתה הסמיקו באושר, פרחו בכתמים אדומים מכוערים.
"היא לא אחיינית שלנו, אדון," קראה מעל להמולת הצחוק. "נַרקיסה ואני ניתקנו כל מגע עם אחותנו אחרי שהיא נישאה לבּוֹצְדָם. אין לנו שום קשר לצאצאית שלה, ולא לשום חיה שהיא התחתנה איתה."
"ומה איתך, דראקוֹ?" שאל ווֹלְדֶמוֹרְט, ואף שקולו היה שקט, הוא נשמע היטב בין קריאות הבוז והלעג. "תרצה לשמש שמרטף לגורים?"
צחוקי הלעג גברו; דראקוֹ מאלְפוֹי הביט בבעתה באביו, שהשפיל את מבטו אל ברכיו, ואז לכד את מבטה של אמו. היא הנידה בראשה בתנועה כמעט בלתי מורגשת, ומייד חזרה לבהות בלי הבעה בקיר שממול.
"מספיק," אמר ווֹלְדֶמוֹרְט וליטף את הנחשית הנרגזת. "מספיק."
הצחוק גווע מייד.
"רבים מאילנות היוחסין הוותיקים שלנו נגועים במחלות שתקפו אותם במרוצת השנים," אמר, בעוד בֶּלַטריקְס בוהה בו, בנשימה עצורה ובארשת תחנונים. "יש לגזום את האילנות, הלוא כן, כדי לשמור על בריאותם? עליכם לקצוץ את אותם חלקים שמאיימים על בריאות האילן כולו."
"כן, אדון," לחשה בֶּלַטריקְס ועיניה נמלאו שוב דמעות של תודה. "בהזדמנות הראשונה!"
"ההזדמנות תבוא," אמר ווֹלְדֶמוֹרְט, "וכמו במשפחה שלך, כך בכל העולם... נעקור את הנגע שפשט בקִרבֵּנו, עד שייוותרו רק אלה שדמם טהור..."
ווֹלְדֶמוֹרְט הניף את שרביטו של לוּציוּס מאלְפוֹי, כיוון אותו היישר אל הדמות המרחפת ומסתובבת לאיטה מעל לשולחן, והניעוֹ קלות. הדמות התעוררה לחיים באנקה והתחילה להיאבק בכבלים בלתי נראים.
"אתה מזהה את האורחת, סֶוֶורוּס?" שאל ווֹלְדֶמוֹרְט.
סנֵייפּ נשא את עיניו אל הפנים ההפוכים. כל אוכלי-המוות הביטו בשבויה, כאילו ניתנה להם כעת הרשות לגלות סקרנות. כשפניה פנו אל אור האש שבאח, אמרה האשה בקול סדוק ומבוהל עד אימה, "סֶוֶורוּס! עזור לי!"
"אה, כן," אמר סנֵייפּ, ופני השבויה פנו ממנו לאיטם.
"ואתה, דראקוֹ?" שאל ווֹלְדֶמוֹרְט וליטף את אפה של הנחשית בידו שלא אחזה בשרביט. דראקוֹ הניד בראשו בתנועה קטועה. כעת, כשהאשה התעוררה, נראה שהוא מתקשה להסיר את מבטו ממנה.
"אבל אתה הרי לא היית נרשם לשיעורים שלה," אמר ווֹלְדֶמוֹרְט. "לאלה מכם שאינם מזהים, אנחנו מארחים כאן הערב את צָ’רִיטִי בֶּרְבֶּג’, עד לא מזמן מורה בבית-הספר הוֹגְווֹרְטְס לכישוף ולקוסמוּת."
הִמהומי הבנה שקטים נשמעו מסביב לשולחן. אשה קטנה ומוצקה חייכה וחשפה שיניים מחודדות.
"כן... פרופסור בֶּרבֶּג’ לימדה את ילדי המכשפות והקוסמים כל מה שיש לדעת על מוּגְלְגִים... למשל, שבעצם הם לא כל-כך שונים מאיתנו..."
אחד מאוכלי-המוות ירק על הרצפה. צָ’ריטי בֶּרבֶּג’ הסתובבה ושוב פנתה אל סנֵייפּ.
"סֶוֶורוּס... בבקשה... בבקשה..."
"דממה," אמר ווֹלְדֶמוֹרְט והניד קלות את שרביטו של מאלְפוֹי, וצָ’ריטי השתתקה כאילו מישהו סתם את פיה. "והיא לא הסתפקה בהשחתה וזיהום של מוחות ילדי הקוסמים. בשבוע שעבר פירסמה פרופסור בֶּרבֶּג’ מאמר נרגש בנביא היומי, ובו יצאה להגנתם של הבּוֹצדָמים. הקוסמים, היא טוענת, צריכים לאמץ אל קִרבָּם את גנבי הידע והקסם הללו. התמעטות טהורי-הדם, טוענת פרופסור בֶּרבֶּג’, היא דבר מבורך... היא היתה שמחה אילו כולנו הזדווגנו עם מוּגלְגים... וּודאי גם עם אנשי-זאב..."
הפעם איש לא צחק: אי-אפשר היה לטעות בַּכעס ובבוז שבקולו של ווֹלְדֶמוֹרְט. צָ’ריטי בֶּרבֶּג’ הסתובבה ופנתה כלפי סנֵייפּ בשלישית. דמעות זלגו מעיניה ונטפו על שערה. סנֵייפּ השיב לה מבט אטום לחלוטין, והיא המשיכה להסתובב עד שפניה הוסבו ממנו.
"אַבַדָה קֶדַבְרָה."
הבזק האור הירוק האיר את כל פינות החדר. צָ’ריטי נפלה בחבטה מהדהדת על השולחן, שנרעד וחרק. כמה אוכלי-מוות נרתעו בבהלה. דראקוֹ נפל מכיסאו על הרצפה.
"ארוחת הערב שלך, נַגִינִי," אמר ווֹלְדֶמוֹרְט ברוֹך, והנחשית האדירה התפתלה והחליקה מכתפיו אל משטח העץ הממורק.

תקציר


הספר השביעי נפתח בכך שוולדמורט ואוכלי המוות נמצאים בבית של לוציוס מאלפוי. הם מתחילים לתכנן איך להרוג את הארי פוטר לפני שהוא יוחבא שוב. וולדמורט משאיל מלוציוס את שרביטו, והורג את השבויה שלהם, פרופ' צ'ריטי בורבג, שמלמדת מדעי המוגלגים בהוגוורטס - הם האשימו אותה בכך שהיא לימדה את הנושא, וטענה שסוף טוהר הדם אצל הקוסמים היה דבר טוב.
הארי, בינתיים, מתכונן למסע, וקורא את מודעת האבל של דמבלדור. מתגלה שאביו של דמבלדור, פרסיבל, שנא אנשים שאינם קוסמים, הרג מספר מוגלגים ומת באזקבאן בעקבות פשעיו. הארי מתחרט על כך שלא שאל את דמבלדור יותר על עברו, אך זה נשכח באותו ערב כאשר הוא עוזב את ביתו. הוא משכנע את הדארסלים שהם צריכים לעזוב גם כן, כדי שאוכלי המוות לא ילכדו אותם, ובסופו של דבר הם עוזבים בליווי שני קוסמים, לא לפני שדאדלי מודה שאכפת לו מהארי.
מעט אח"כ חברי המסדר מגיעים עם תכנית להבריח את הארי מביתו בלי שוולדמורט ילכוד אותו: רון, הרמיוני, התאומים, פלר ומנדנגוס פלצ'ר שותים שיקוי פולימיצי כדי להידמות להארי, וכל אחד מהם עוזב בכיוון אחר עם אחד מחברי המסדר. הארי עוזב עם האגריד, ואחרי התחמקות מאוכלי מוות ו-וולדמורט שכמעט לוכדים אותם מצליחים להימלט למאורה. שם נמנים הקורבנות: הדוויג נפגעה מלחש מוות, ג'ורג' ויזלי איבד אוזן, מודי נהרג ע"י וולדמורט. אח"כ להארי יש חיזיון בנוגע לבריחתו: השרביט שלו הגיב לשרביט המושאל של וולדמורט, הרס אותו, ויש לו חיזיון של וולדמורט חוקר את אוליבנדר למה זה קרה.
כמה ימים מאוחר יותר, שר הקסמים מגיע ונותן להארי, רון והרמיוני מה שדמבלדור השאיר להם בצוואתו: לרון –מעמעם, להרמיוני - ספר ילדים, ולהארי - החרב של גריפינדור והסניץ' הראשון שהארי אי פעם תפס. ואולם החרב לא ניתנת לו, כיוון שלטענת השר היא לא הייתה שייכת לדמבלדור מלכתחילה. השלושה מנסים להבין את משמעות החפצים שניתנו להם, אך לא מצליחים לפענח זאת לפני החתונה של פלר וביל למחרת.
הארי מסתיר את זהותו בחתונה, אבל במהלך החתונה הם מקבלים את הידיעה שוולדמורט השתלט על משרד הקסמים. הארי, רון והרמיוני נמלטים מהחתונה, תחילה הם בורחים לבית קפה מוגלגי. למרות שהם חושבים שהם בטוחים לבינתיים, שני אוכלי מוות מוצאים אותם כמעט מיד ותוקפים אותם. הארי, רון והרמיוני מצליחים לנצח את אוכלי המוות, אבל מבינים שהם בסכנה בציבור, ובורחים לרח' גרימולד מס' 12, הבית של סיריוס, שם הם מתחבאים. השלישיה מבינה שרגולוס ארקטורוס בלק הוא רא"ב מהקמיע שהארי מצא עם דמבלדור, ומתחילים לחפש בבית את ההורקרוקס. קריצ'ר, לאחר שכנוע קל, מגלה להם שהוא עזר לרגולוס לסייע לוולדמורט להחביא את ההורקרוקס במערה. אחרי שרגולוס התפכח, הוא ציווה עליו לחזור למערה על מנת שיחליף את המקור בזיוף, אך הוא נהרג במהלך. לבסוף הם מבינים שמנדנגוס פלצ'ר גנב את הקמיע, ושולחים את קריצ'ר למצוא את פלצ'ר ולהחזיר את הקמיע. קריצ'ר מוצא את פלצ'ר, אבל הוא כבר נתן את הקמיע לדולורס אמברידג'.
אחרי חודש של ריגול במשרד הקסמים, השלישיה מנסים להשיג את הקמיע מאמברידג'. הם אורבים לשלושה קוסמים ומשתמשים בפולימיצי כדי להתחזות להם. הם מגלים שמשרד הקסמים השתנה לחלוטין: קוסמים ילידי מוגלגים נרדפים בגלוי וטהורי הדם מממשים את עליונותם על חצויי דם. השלושה מוצאים את העין של מודי אצל אמברידג' ולוקחים אותה, ואז הם מעלפים את אמברידג' ולוקחים ממנה את ההורקרוקס, משחררים מספר קוסמים ילידי מוגלגים בדרך ומעודדים אותם להימלט מהמדינה. אך במהלך הבריחה מקום המסתור שלהם מתגלה והם נאלצים לברוח אל מחוץ לעיר ולעבור כל הזמן ממקום למקום.
אחרי מספר חודשים של נדודים הם שומעים שיחה שבה מתגלה שהחרב של גריפינדור היא זיוף, ומישהו עשה משהו עם החרב האמיתית. הארי שומע את זה ונרגש, ואחרי שהוא חוקר את הפורטרט של פינאס בלק הוא מגלה שדמבלדור השמיד את הורקרוס הטבעת בעזרת החרב. אך רון חושב שזו סתם עוד משימה שתוסיף לבעיות שלהם, לאחר שנפצע במנוסה ממשרד הקסמים, הוא נקלע לויכוח עם הארי ועוזב, משאיר את הארי והרמיוני ביחד. שניהם מאד עצובים, ואז מבינים שהם צריכים ללכת למכתש גודריק, למקרה שדמבלדור השאיר להם את החרב שם.
הם מגיעים למכתש גודריק והולכים קודם כל לאנדרטה לזכר המשפחה של הארי, ואז לבית הקברות, שם קבורות המשפחות של הארי וגם של דמבלדור. אחרי ביקור בקברי הוריו של הארי, הם פוגשים אישה זקנה בשם בתילדה בגשוט, חברה של המשפחה של דמבלדור שכתבה על הסיטורית הקסם. הם חושבים שאולי החרב הושארה אצלה, ולכן עוקבים אחריה לביתה, שם הם מוצאים תמונה של הקוסם האפל גרינדלוולד, קרוב משפחה של בתילדה ופעם גם חבר ילדות של דמבלדור. אז מסתבר כי זוהי למעשה מלכודת: בתילדה היא בעצם נגיני, הנחשה של וולדמורט, והארי והרמיוני מצליחים בקושי רב לברוח מוולדמורט, השרביט של הארי נהרס בדרך.
לאחר מנוסה של כמה ימים, פטרונוס של איילה מוביל את הארי לחרב של גריפינדור, שמוחבית בבריכת יער קפואה. הארי מתפשט וקופץ לבריכה להביא את החרב, אבל הורקרוקס הקמיע מגיב קשה ומנסה לחנוק את הארי. רון חוזר ומציל את הארי מטביעה, ומצליח גם למשוך את החרב החוצה. השניים משמידים את ההורקרוקס עם החרב וחוזרים למחנה. הרמיוני לא כל כך שמחה לראות את רון חוזר, אך בינתיים גילתה מה צריך להיות הצעד הבא שלהם: לדבר עם קסנופיליוס לאבגוד, ולשאול אותו על הסימן של גרידלוולד, סמל שהם ראו הרבה במהלך מסעם.
בבית לאבגוד, הוא מספר לשלישיה אגדת קוסמים עתיקה על שלושה אחים שרצו לנצח את המוות, וכל אחד מהם קיבל חפץ קסום בשביל זה: שרביט בלתי מנוצח (שקרוי "שרביט האבות"), אבן שיכולה למשוך בחזרה מן המתים ("אבן התחייה") וגלימת היעלמות שלא נשחקת לעולם. הארי מאמין שגלימת ההיעלמות שלו היא זו מהסיפור, ונרגש בשל כך, אך במהרה הוא מגלה שלאבגוד הסגיר אותם למשרד הקסמים. לונה, בתו, נילקחה בשבי, והוא האמין שאם יסגיר את הארי פוטר, ישחררו אותה. השלישיה מצליחה להימלט בקושי מהקוסם שנשלח להביא אותם. הארי חושב שהם צריכים לאסוף את שלושת חפצי המוות כדי להביס את וולדמורט.
אחרי כמה שבועות, השלושה עדיין לא מצליחים למצוא חפצי מוות או הורקרוקסים נוספים. לבסוף הם מצליחים לשמוע ברדיו-קוסמים חדשות על מה שבאמת קורה. אך הארי אומר בטעות את שמו של וולדמורט, ואוכלי המוות, שהטילו כישוף על אמירת השם, מצליחים למצוא וללכוד אותם, והם נלקחים לבית של המאלפויים. שם בלטריקס מענה וחוקרת את הרמיוני כדי לגלות מהיכן השיגו את החרב, שהיא מאמינה שנגנבה מהכספת שלה בגרינגוטס. הארי ורון נעולים במרתף עם דין תומאס, גריפהוק הגובלין, אוליבנדר ולונה. הארי מבקש עזרה משברי המראה שלו, ודובי מגיע לעזור להם, ומשחרר אותם. דובי מציל את דין ואוליבנדר, אבל הם עשו יותר מדי רעש, וזנב תולע נשלח לבדוק את האסירים. הארי ורון מתעמתים איתו, וזנב תולע מסרב לחנוק את הארי. רון לוקח ממנו את השרביט, והיד הקסומה של זנב תולע חונקת אותו עצמו, מכיוון שלא פגע בהם. רון והארי שלא מצליחים לעזור לו ממהרים למעלה, ומצילים את הרמיוני בעזרתו של דובי. הם בורחים כשוולמורט קרוב להגיע, אבל דובי נרצח על ידי בלטריקס בעוד הם בורחים. אחרי שהם קוברים את דובי, הארי וחבריו מתחילים שוב לתכנן את צעדיהם. הארי שואל את אוליבנדר על "שרביט האבות", ובוחר שלא למנוע מוולדמורט לנסות להשיג אותו מהקבר של בעליו האחרונים - דמבלדור. במקום זה, הוא מתחקר את גריפהוק איך לפרוץ לגרינגוטס, ובתמורה מבטיח לתת לו את החרב של גריפינדור, שחושלה ע"י גובלינים. אחרי תכנון ארוך, הקבוצה הולכת לגרינגוטס לראות אם יוכלו למצוא עוד הורקרוקסים בכספת של לסטריינג'. הרמיוני מתחזה לבלטריקס, רון מחופש, והארי וגריפהוק מתחבאים מתחת לגלימת ההיעלמות. הם מצליחים לעבור את המלכודות והמכשולים, ומוצאים את ההורקרוקס: הכוס של הפלפאף, אבל גריפהוק מזגיר את נוכחותם ובורח עם החרב. השלושה בורחים בקושי (שוב!) על גב של דרקון, אך וולדמורט מגלה סוף סוף שהם מחפשים את ההורקרוקסים שלו. להארי יש חיזיון זמן קצר אחרי בריחתם - הוא יכול לראות דרך עיני וולדמורט ולשמוע את מחשבותיו. וולדמורט מונה את כל ההורקרוקסים ומיקומם, עכשיו כשהוא הבין שמחפשים אותם. וולמורט מגלה לא בכוונה שעוד הורקרוקס, שהארי חושד שהוא חפץ של רייבנקלו, נמצא בהוגוורטס. הארי מבין שאם הם רוצים להשיג את ההורקרוקס בהוגוורטס, הם צריכים לעשות זאת מיד, לפני שוולדמורט יגלה שההור' האחרים חסרים, והשלושה פונים מיד להוגסמיד, למצוא דרך להתגנב לבית ספרם הישן.
בהוגסמיד, השלושה נתקלים באוכלי מוות, וניצלים בעזרתו של אברפורת דמבלדור. אברפורת מגלה להם מעבר סודי להוגוורטס, שם מחכה להם נוויל לונגבוטם. אחרי שהם מצילים את חייו של דראקו מאלפוי, הארי מוצא ומשמיד את החפץ של רייבנקלו בחדר הנחיצות, ומשמיד אותו. הארי, רון והרמיוני הולכים לצריף המצווח, שם הם רואים את וולדמורט הורג את סנייפ, כי הוא חושב שכך יוכל להעביר אליו את כוחותיו של "שרביט האבות". לפני שהוא מת, סנייפ מעביר להארי זכרונות, שמגלים שסנייפ היה כל הזמן בצד של הטובים, ומה שהניע אותו כל השנים הייתה האהבה ללילי פוטר. דמבלדור ביקש מסנייפ להרוג אותו אם המצב יצריך זאת - הקללה שהוטלה על הורקרוקס הטבעת קיצרה את חייו בכל מקרה.
הארי מחליט להיות נאמן לגורלו, מקריב את עצמו לוולדמורט, ונראה שהוא מת.
ואולם - הארי מתעורר ופוגש את דמבלדור המנוח במה שנראה כתחנת קינגס קרוס נטושה. עכשיו מוסבר שהארי לא יכול למות בזמן שוולדמורט חי, כי הוא השתמש בדמו של הארי כדי לקום לתחייה וההגנה של לילי קושרת את שניהם. לא ברור אם הוא באמת מת, או שהוא חולם. הוא מגלה שהוא עצמו ההורקרוקס האחרון, והוא צריך למות לפני שוולדמורט יוכל למות, ומגלה שהכישוף שהשמיד את החלק של וולדמורט שבתוכו מייצג יצור פצוע וגוסס. הוא גם מגלה שדמבלדור עצמו חיפש את חפצי המוות עם גרידלוולד, עבור סיבות פחות נאצלות, וזה הוביל למותה של אחותו אריאנה מהזנחה להארי ניתנת הברירה לחזור ולנסות לעצור את וולדמורט, והוא מחליט לעשות זאת. בחזרה ביער, האגריד נושא את גופתו של הארי בפקודתו של וולדמורט בחזרה להוגוורטס, לצערם של כל הנוכחים. נוויל מתעמת בגבורה עם וולדמורט, ודוחה את הצעתו להצטרף אליו כאוכל מוות. וולדמורט מענה אותו באמצעות צריבה של כובע המיון, ואז הקנטאורים תוקפים. בתוך כל המהומה, הארי מכסה את עצמו בגלימת ההיעלמות. נוויל הורג את נגיני - ההורקרוקס האחרון - בעזרת חרב גריפינדור שנשלפת מתוך הכובע. בקרב המסיים, מולי וויזלי הורגת את בלטריקס, והארי חושף את עצמו כדי למנוע מוולדמורט להרוג אותה כנקמה. פנים אל מול פנים באולם הגדול, נראה כי להארי אין כול סיכוי מול וולדמורט החמוש בשרביט-האבות הבלתי מנוצח. ואולם הארי מהמר על כך שהבעלים האמיתיים של השרביט היה מלכתחילה דראקו מאלפוי ולא סנייפ, ולכן הבעלות עליו עברה להארי, לא לוולדמורט.
כשוולדמורט תוקף את הארי עם קללת מוות, הקללה פוגעת בו במקום, והוא נהרג. סופית.

מכירות

המכירות באמזון וברנס אנד נובל - חנויות ספרים מקוונות - הגיעו ליותר משלושה מיליון עותקים. סך כל העותקים שנמכרו מראש לחנויות ולמפיצים הגיע ליותר מ-11 מיליון עותקים - המספר הגדול ביותר מבין כל שבעת הספרים בסדרה.
כמו בזמן שלפני הוצאת ספרים קודמים, גם הפעם נעשה מאמץ גדול מצד הסופרת והוצאות הספרים למנוע את פרסום תוכן הספר לפני שהוא יוצא לאור באופן רשמי. למען זאת עמדה רולינג על כך שהספר יושק בכל רחבי העולם באותו הזמן - בשעת חצות לפי שעון גריניץ', ב-21 ביולי 2007. בישראל, לדוגמא , החלה המכירה בשעה שתיים אחר חצות.


הארי פוטר ואוצרות המוות

// המערכת נבנתה ע"י בועז ברמן הידוע כKiller B
נקודות הבתים תיעוד עריכת הנקודות
גריפינדור
8846
הפלפאף
1207
רייבנקלו
8609
סלית'רין
6963
כל הזכויות שמורות לקהילת הארי פוטר מופעל על מערכת IP.Board בגירסא 1.4
עוצב, תוכנת, אובטח ומקודם על ידי Sipo · KilBee · edenbuganim
היער האסור - פורום הארי פוטר © 2006-2013
היער האסור בפייסבוק הפוך את היער האסור לדף הבית שלך הוסף למועדפים את היער האסור משתמשים מחוברים הפורום עומד בתקן XHTML
דירוג הפורום בגוגל סטטיסטיקות