היער האסור - פורום הארי פוטר

ברוכים הבאים לפורום היער האסור! הפורום כיום משמש לארכיון ומכיל את כל התוכן מאז הקמתו, אי-שם ב-01/09/2006! כל הפורומים נעולים למעט הפורום הזה(לחיץ)
לכל שאלה / בקשה / הערה ויצירת קשר יש לשלוח אימייל לכתובת הבאה: edenbuganim@walla.com
שלכם, מאז ומתמיד, עדן -
edenbuganim



סוף העולם הגיע

גיליון מספר 31: סוף העולם הגיע, יצא בתאריך: 20/12/12


בגיליון זה צפו 559 פעמים.
דבר העורכים
חיכינו כל כך הרבה שנים לרגע הזה
פינטזנו עליו, בנינו תוכניות,
לא למדנו למבחנים כי סמכנו על כך שממילא לא נזכה לקבל תעודת בגרות לפני מותנו הקרב ובא
בנינו תיאוריות, ראינו סרטים
צחקנו, בכינו, ובעיקר התלהבנו.

והנה הגיע לו התאריך ההיסטורי
היום לו ציפינו כולנו
היום בו לא צריך לקחת אומץ ולהאתבד, אפשר פשוט למות באופן טבעי -

21.12.12



[מומלץ להפעיל את הסרטון ולקרוא את הגיליון בליווי המוסיקה]


אז מה יקרה?
מטאור יפגע בכדור הארץ?
שלום עכשיו ישכנעו את אחמדינגאד לפוצץ את העולם בפצצת אטום?
הדינוזאורים שישנו במשך מאות אלפי שנים יחזרו לחיים ממחבואיהם הנסתרים?
מגיפה?
מוות מהיר או איטי?
האם נצליח להגיע ליום המחר?

אנחנו עומדים בפני רגע מסתורי והיסטורי
רגע שבמשך שנים ניסו לחזות מה יהיה בו
והנה - אנחנו, לא כמו אנשים שנפטרו אך השבוע
נזכה לעמוד ולומר לעצמנו:
אנחנו חיינו ב21.12.12.
אנחנו היינו שם.
אנחנו יודעים את האמת.
מה היה. מה לא היה.
במקום יום שהוא עתיד מעורפל, היום הזה עומד להיהפך למציאות ברורה.

עוד פחות מ24 שעות נדע:

21.12.12 - עובדה, או אגדה ?


היער האסור - פורום הארי פוטר


---------------------


בחירות בפתח, כולם במתח חדשות ואקטואליה
כותב: MultiTasking [עדן].
בטאי: Let me be myself [עדן].
טוב, למען האמת לא התכוונתי בכלל לכתוב על הבחירות בגיליון הזה (הייתה מחשבה, אבל היא חלפה), הגיליון הבא יוצא בסמוך יותר, ובתכלס, כמה כבר אפשר לדבר על ביביVSלפידVSשלי (שצריכה לזכור שהעבודה זו מפלגה שמאלנית)VS ליברמן (שלא ברור מה יקרה אתו)? ויש כמובן את ש"ס, שסוף-סוף אריה דרעי התנהג כמו הבוגר וויתר על ראשות המפלגה ובל נשכח את הכתבה המעניינת שהתפרסמה לפני כמה ימים שש"ס עוזרת לפיתוח הכפרים הערביים. כל זה, בסה"כ, מראה משהו שאני אעסוק בו יותר בגיליון הבא- תחשבו מה אתם רוצים. חשבתם? יופי! עכשיו תצביעו הפוך. ואם בלבלתי אתכם זה רק מראה שיש לכם למה לצפות במדור הבחירות. ועכשיו נעבור לעניינים אחרים:

מלחמתו האחרונה של גנץ:
מי שעוד לא יודע, הרמטכ"ל הנוכחי שלנו הוא בני גנץ. שר הביטחון שלנו (שכבר לא ירוץ לכנסת הבאה, אך יכול להיות שיהיה שר- צפו לגיליון הבא) הוא אהוד ברק. בכל השנים שבין השניים הייתה איזושהי אינטראקציה- ברק ניצח. אבל לא עוד. לא ברור אם זו הפרישה הזמנית או שהוא סתם קם בבוקר על הצד הנכון, אבל ברק סוף כל סוף מינה את סגן הרמטכ"ל החדש, שימלא את מקומו של האלוף יאיר נוה, והוא לא אחר ממועמדו של גנץ לתפקיד- האלוף גדי אייזנקוט (מפקד פיקוד הצפון לשעבר, בין השאר).

   
איש העגבנייה לא ישב בכלא:
מי לא שמע על אייל שני? או לפחות את אחד מהחיקויים שלו. האיש והעגבנייה עלה החודש לכותרת בצורה מאוד לא נעימה- אייל שני לא שילם את חובותיו הכלכליים וביהמ"ש קבע: או שתשלם 189,000 ₪ באופן מידי או שתיכנס לכלא ל-45 ימים. שני הצליח ברגע האחרון לשלם את הסכום המיועד ולחמוק מכותלי הכלא אך עתידו ב"מאסטר שף", ובעיקר ב"מאסטר שף VIP", כרגע מעורפל.

המתיחה שהרגה אותי:
בריטניה הביאה לנו חדשות משמחות: הדוכס והדוכסית מקיימברידג', הלוא הם הנסיך וויליאם וקייט מידלטון, בהיריון. בעקבות תחילת ההיריון, לדוכסית היו בחילות קשות ועקב כך היא אושפזה בבית החולים. כל העולם צפה בדאגה ובו זמנית החל להמר על שמות או על מין הנולד. שני שדרנים מאוסטרליה החליטו לנסות את מזלם ולברר את המידע הנסתר על מצב הדוכסית, ובסופו של דבר הצליחו לעבוד על אחות מהצוות הרפואי שהם מלכת אנגליה, שברצונה לדבר עם המחותנת שלה. האחות, שלא הבינה שזו מתיחה, שיתפה פעולה וחשפה פרטים, ולאחר שנודע לה דבר המתיחה- היא התאבדה. סיפור עצוב, עצוב מדי. אי אפשר להאשים בדיוק את השדרנים ואי אפשר להאשים בו את האחות. הלוואי שההיריון המתוקשר לא יגרום צרות נוספות.

מ-שיא:
נעבור קצת לספורט- הכדורגלן המוכשר מברצלונה, ליאונל מסי, קבע החודש שיא חדש והפך לשחקן שכבש הכי הרבה שערים בשנה האזרחית, כשהגיע בסך הכול ל-90 שערים בשנת 2012. בכך הוא שובר את השיא בן שלושים השנה של גרד מולר הגרמני, שהבקיע 85 שערים לשנה אחת.

מה עושות האחיות? שובתות:
ביום כתיבת כתבה זו, האחיות שובתות כבר שישה-עשר ימים. תעשו את החישוב לבד לפני כמה ימים הכתבה הזו נכתבה. האחיות דורשות כרגיל (ובצדק) שיפור בתנאים ובשכר, ולצדן מערך תקשורתי מאין כמוהו. למרות שבמשא ומתן האחרון עם משרד האוצר הייתה הסכמה להעלאה בשכר, הכול נשבר כאשר זה הגיע למועד התשלום: חמש שנים, כפי שמבטיח משרד האוצר, מול ארבע שנים שהאחיות דורשות. אני חושבת שהשביתה הזו כבר הגיעה למיצוי, האחיות מתחילות להיות יותר מידי מפונקות. ודווקא עכשיו, בתקופת בחירות, לא ייעשו שינויים מהותיים.

גיבורת החודש שלי:
יום שישי בערב, הכי ערב ביתי שאפשר- אוכלים מול חדשות ערוץ 2, שנפתחות בידיעה מסעירה על טבח בבי"ס יסודי (גן עד כיתה ד') בקונטיקט שבארה"ב. אחרי כמה ימים מתגלים כל הפרטים: אדם לנזה, בן 20, נכנס לביה"ס עם שני רובים והחל לירות; בהתחלה במנהלת ופסיכולוג/ית, ואז בעשרים ילדים (רובם בני שש בלבד) ובעוד ארבעה מבוגרים שנכחו בבית הספר באותה העת. ארצות הברית נכנסה לתדהמה, ואפשר להגיד שגם כל העולם. אף אחד לא נשאר אדיש למראה הילדים שנרצחו. נשיא ארה"ב נאם נאום מחזק בו סיפר: "אחזיק את ילדותיי חזק יותר", ואפילו הטלוויזיה האמריקנית הרכינה ראש בספיישלים ב"אלן דג'נרס" ו"סאטרדיי נייט לייב". יד לנו מנהג בכיתה למצוא בכל שבוע גיבור שבועי שעשה משהו מיוחד. הפעם, הבנים כמובן אמרו את מסי (שנזכר לעיל על הישגו) ורק אני אמרתי ויקטוריה סוטו, מורה לכיתות א' באותו בית ספר שהסתירה ככל הנראה בתא שירותים את חמישה-עשר ילדי כיתתה ובכך הצילה את חייהם כאשר הרוצח הגיע והיא שיקרה לו בנוגע למקום הימצאותם. לפחות בתגובה לטבח אובמה הבטיח כי ישנה את החוקים לגבי הקלות בה ניתן להשיג נשק בארצות-הברית. מי ייתן וזה אכן יעזור למנוע את הטבח הבא.
http://www.israelhayom.co.il/site/newslett...tter=16.12.2012

שני תח"צ במכה אחת:
שר התחבורה, ישראל כץ, ממשיך את הרפורמה בתחבורה הציבורית- בקרוב מאוד תוכלו להעלות את האופניים שלכם לאוטובוס עירוני. כמו כן, יש מגעים לאפשר העלאת אופניים גם לרכבת הקלה בירושלים.


'היער
טוב, ככה זה לא יהיה.

גוב האריות:
חודש עצוב בעולם התיאטרון: אברהם מור, בן 77, שחקן מוערך ביותר, נפטר בשישה-עשר בדצמבר. בין הופעותיו המוכרות: "רחוב סומסום", "פרפר נחמד" וה-הופעה שלו מבחינתי- "בעקבות הסיפורים הקסומים", שם שיחק את הסבא. אבל לא רק מור נפטר החודש, גם יענקלה אלפרין, שחקן יידיש, ורוזינה קמבוס, שחקנית מוערכת ששיחקה בין היתר ב"מבצע סבתא", "פלפלים צהובים" ואפילו שני פרויקטים חיים: "אמא ואבאז" ו"משפחה לא בוחרים". בל נשכח את האבדה הגדולה ביותר של התיאטרון- ענת גוב, מחזאית ואשתו של, נפטרה ממחלת הסרטן. גוב, שעבודתה האחרונה, "סוף טוב", מדבר על התמודדותה במחלה, ממשיך לרוץ בתיאטראות בארץ, עם כל הקושי.


'היער
(מימין לשמאל: אברהם מור, ענת גוב ורוזינה קמבוס.)

פינת הגיליון: סוף-סוף
כמו שאתם יודעים, היום (במידה והגיליון יצא בזמן) סוף העולם מגיע. לא מאמינים לי? הנה כמה חדשות שאולי יגרמו לכם לחשוב פעמיים:
טוקיו ויפן שוב עולות לכותרת, בשבעה בדצמבר הורגשה רעידת אדמה חזקה (7.3 בסולם ריכטר) בכל האזור וגרמה אפילו לגלי צונאמי בגובה מטר במיאגי; היפנים, שכבר היו ערוכים משנה שעברה, הצליחו לשרוד את הרעידה עם מעט מאוד נפגעים ונזק לרכוש.
רעידות אדמה קורות כל הזמן, אבל מה עם הרי געש? כן כן, הרי געש! ברוסיה, הר געש שהיה כבוי במשך ארבעים שנה התעורר לחיים, ומטיל מאז תחילת דצמבר את אימתו על תושבי רוסיה המזרחית. פלוסקי טולבצ'יק, זהו שם ההר שנותן לתיירים תמונות מרהיבות, ולחוקרים שעות נוספות.

'היער

אז זה מה שהיה החודש בחדשות.
אל תשכחו- בגיליון הבא מערכת בחירות!



---------------------


חדשות קהילתיות ושאר ירקות. חדשות הקהילה
כותב: White Rose [דיתה].
בטאי: Brisingr [אופיר].
כן, חזרתי לכתוב את חדשות הקהילה, אחרי בעיות קשות באינטרנט בגיליון הקודם. המון דברים התחדשו בקהילה בזמן האחרון! הבחירות לגלובאלי, עונת חנוכה של קווידיץ', מפגש חנוכה... וחנוכה בכללי! וכמובן שגם תחרויות שנמשכות או מתחילות עכשיו!

קודם כל, הנביא עבר את גיל 30! טוב, זה לא כל כך חדש - אבל בקצב הזה, תצפו לקרוא את גיליון היובל בקרוב.

הבחירות לגלובאלי – נובמבר 2012!
אחרי בחירות קצרות בין משתמשים איכותיים ביותר, הוחלט להעלות גלובאלי אחד, או יותר נכון, גלובאלית אחת. הגלובאלית החדשה שמצטרפת להנהלת היער האסור היא דניאל (Pretty Woman), הידועה כ-דנדי! מזל טוב, ומי ייתן ותתרמי להנהלה ולקהילה רבות.
אשכול ברכות: http://www.hp-il.net/index.php?showtopic=137785

סוף שנה של פיקצרים!
התחרות החדשה-ישנה מאת טלי, המנהלת החדשה של רולינגים קטנים, החלה! השבוע הראשון לא הצליח במיוחד, כנראה בגלל שלא הבנתם את החוקים (בושו לכם!), אבל בשבוע השני נכחו ארבעה פיקצרים, ובשלישי כבר שבעה! אם פספסתם אותה, אל דאגה. התחרות ממשיכה והיא כבר בשבוע הרביעי שלה, בנושא רומנטיקה. בשבוע הקודם התחרות הייתה בנושא פנטזיה, והמנצח בה היה אופיר. מזל טוב! אתם מוזמנים להמשיך להשתתף בתחרות ולכתוב פיקצרים, זה כיף (אני חושבת. אני בטוחה שזה כיף. אף פעם לא ניסיתי)! גם עדן הבטיחה להשתתף ולכתוב פיקצר. אני מחכה לזה!
לפרטים נוספים על התחרות: http://www.hp-il.net/index.php?showtopic=137144
אשכול הנושא של השבוע יפורסם וינעץ – חפשו אותו!

לילה לבן - חנוכה 2012!
הלילה הלבן התקיים כהרגלו, לאורך הלילה בין יום חמישי ה-13, ליום שישי ה-14
(כמה חבל שזה לא יצא יום שישי ה-13?), עד אחרון המשתתפים, שהיו: __________. כל הכבוד! לי לא היה כוח להישאר ערה, אז בפעם הבאה!
אשכול סיכום הלילה הלבן, בו כל המכירות, תוצאות התחרויות וניקוד הבתים המתווסף, כאן: ___

מפגש חנוכה!
מפגש חנוכה שנערך כהרגלו בעזריאלי בתאריך שלא נראה עוד במאה שנה הקרובות - 12.12.12, היה מהנה, מכייף (מלשון כיף!) ו...למה שלא תקראו בפורום סיפורי מפגש? http://www.hp-il.net/index.php?showforum=258
נתראה במפגש פורים! תבואו מחופשים!

צוות פרסום מתקמבק!
אחרי שצוות פרסום אופס, הוא מחפש חברים חדשים! רוצים לעזור לקהילתנו ולפרסם אותה ברחבי האינטרנט? לקבל תוספת קטנה ליד הדרגה שלכם? לקבל פרסים? גישה לפורום צוות פרסום? טוב, נגיד שאמרתם כן והתלהבתם – אתם מתאימים לצוות פרסום, בו תפרסמו את היער האסור, תפיצו אותו ברחבי הרשת ותעזרו לפורום לגדול ולהתפתח! מי שמעוניין להירשם, מוזמן לקרוא מה עליו לעשות באשכול הבא: http://www.hp-il.net/index.php?showtopic=137828
שימו ♥! ההרשמה נסגרת ב-31 לדצמבר!

תחרות 39 הרמזים נפתחה!
אחרי מתח רב מצדכם, ותכנונים רבים מצידה של עדן – תחרות 39 הרמזים של היער האסור נפתחה! בתחרות, כל בית שירצה להשתתף (תשתתפו! המנצחים מקבלים נקודות לבית!) יצטרך למצוא רמזים החבויים בעיקר בקטגוריית הארי פוטר ובוויקיפוטר, אך גם בשאר הפורום. התחרות עצמה יחידנית, אך מומלץ - ובעצם, חובה - להשתתף בה בקבוצה או כבית שלם, כאשר הרמזים הנמצאים מתפרסמים בתת-פורום הבית הנעוץ בפורום 39 רמזים. כל פעם מישהו אחר, ולא יותר מ-3 רמזים ביום. המשתמש שיפרסם את הרמז השלושים ותשעה יזכה ב...*תופיםתופים*: עשרת אלפים אוניות, ומספר סודי (וככל הנראה גדול) של נקודות בית!
התחרות מסתיימת ב-4 בינואר, או כאשר ימצאו כל הרמזים. לפרטים נוספים: http://www.hp-il.net/index.php?showtopic=138678

משחק המונופול של היער האסור החל!
אולי אתם חושבים שאין לכם הרבה מה לעשות חוץ מלעקוב אחר המשחק, אבל לא, אתם טועים! בעזרתם המשחק מופעל! כל אשכול שיפתח על ידכם (ולא על ידי משתתף במשחק שהפורום שייך לו), יזכה את בעל הפורום בנקודה, ועוד נקודה, ועוד נקודה, שיתאספו ויובילו את המשתמש לניצחון! כמובן שלקראת סוף הסבב יפתח אשכול הרשמה חדש, בו תוכלו להירשם לסבב הבא, אבל בנתיים, אתם מוזמנים לפתוח אשכולות בפורומים השונים ולעקוב אחר המשחק: http://www.hp-il.net/index.php?showtopic=1...5&#entry3050278

עונת הקווידיץ' ותחרות הבתים!
בחנוכה הזה נערכו שלושה משחקי קווידיץ', כשבסופם ניצחו גריפינדור (!) נצחון טכני, מכיוון שחברי נבחרת הפלפאף לא הגיעו למשחק. גריפינדור זכו ב-2500 נקודות, ולהפלפאף ירדו 1500 נקודות, אך אל דאגה! תמיד אפשר לצמצם את הפער! נכון לרגע זה, גריפינדור מובילים בתחרות הבתים, בהפרש צמוד אליהם רייבנקלו, אחריהם סלית'רין, ולבסוף הפלפאף.
לאחר שהסתיימה המשימה השנייה בתחרות הבתים, בה ניצחה גריפינדור (זה רמז עבה לשאר הבתים להתחיל להגביר את הקצב), המשימה השלישית תחל בקרוב. לאשכול תוצאות המשימה השנייה: http://www.hp-il.net/index.php?showtopic=137760

אחרי שכתבתי קצת ויותר מ-600 מילים, אני מחפשת עוד על מה לכתוב. כל הדברים החדשים שבעולם לא יספיקו למלא כתבת חדשות אחת בלי חפירות על נושאים לא קשורים, אבל באמת, אני מנסה לחשוב על מה עוד חדש, דנדש, גרנדיוזי, אקסטרה-ווגנזי שקורה עכשיו, אבל אני חושבת שכתבתי כבר על הכל! מה שאני יכולה לספר לכם בסוד: אם אתם יודעים לכתוב, אתם יצירתיים, ותמיד יש לכם רעיונות חדשים, אתם תמיד מוזמנים לעזור לנביא היומי ולכתוב כתבות אורח או להיות כותבים קבועים! רק תשאלו את שירה או פרח!

כאן תמה כתבתי על חדשות הקהילה, ולהתראות בפעם הבאה!



---------------------


לפחות אם נמות, נמות עם מוזיקה מוזיקה
כותב: White Rose [דיתה].
בטאי: MultiTasking [עדן].
מאז שחר ההיסטוריה (או שחר המוזיקה, שזה בטח נורא קרוב אחד לשני), האדם שר על סופו. על סוף של מערכת יחסים, על המוות שלו, על המוות של הקרובים שלו, על מוות של אישיות, על סוף של סרט או ספר או כל דבר שחפץ בכך, אך הוא בעיקר כתב על סוף העולם.

”But in the end, It doesn’t even matter”:

השיר האגדי של "לינקין פארק" נכתב לפני כאחד עשר שנים כסינגל הרביעי לאלבום הרביעי שלהם. השיר הגיע בשיאו למקום השני במצעד הבילבורד האמריקאי מתוך שהייה של 38 שבועות במצעד והוא שיר הרוק השני המושמע ביותר של העשור הראשון של המאה העשרים ואחת. כמו כן, השיר הגיע לצמרת המצעדים ברחבי העולם ודורג בעשירייה השנייה של מצעד העשור בישראל. הווידיאו-קליפ זכה לשבחים רבים ובפרס "וידאו-קליפ הרוק הטוב ביותר" לשנת 2002.

"סוף העולם, סוף העולם./זה התחיל כשהפסקנו לחלום":

בעזרת ויקיפדיה ועוד אתרי מוזיקה ישראלים, גיליתי שסוף העולם של אביב גפן וברי סחרוף חוגג איתי יומולדת ובקרוב הוא יהיה בן שש-עשרה. השיר עצמו יצא באוסף של אביב גפן "ירח מלא – האוסף", שכלל עשרים שירים ישנים שנגנזו ו"סוף העולם" היה השיר החדש היחידי באלבום פרט ל-"שיר תקווה". המסר בשיר, איך לא, גם הוא קשור לביקורת החברתית של אביב על המצב שלנו, שאיבדנו את התמימות ולכן סוף העולם הגיע.

"אך אפילו בסוף העולם /לא תוכל לברוח מעצמך":

בזכות כתבת הטלוויזיה והקולנוע (שגם היא בחיקי), אפשר להזכיר את "בסוף העולם" של נינט טייב. השיר, שיצא ב-2004 כאשר היווה את שיר הנושא לסרט הישראלי "סוף העולם שמאלה" המוצלח של אבי נשר. הן הסרט והן השיר מדברים על קשיי ההשתלבות בחברה הישראלית (הסרט מדבר על השתלבות של משפחה הודית בעיירת פרברים של יוצאי מרוקו, והשיר - על הניסיון לברוח מהזהות העצמית שלך, אבל בסוף לעולם אי אפשר לברוח מעצמך).

”If you feel it let it happen/Keep on dancing till the world ends”:


'אם אתה מרגיש את זה, תן לזה לקרות/תמשיך לרקוד עד סוף העולם' מילות החוכמה של בריטני חניתות הגיעו אלינו בארבעה במרץ 2011, הקליפ בו בריטני מפזזת במסיבת ריקודים מחתרתית בזמן שהעולם נהרס הגיח לעולם חודש אחרי. החלטתי שאם אני עושה שירי סוף העולם, אסור לי להפלות את עולם הפופ. השיר נכלל באלבומה השביעי של הזמרת ולא זכה להצלחה אדירה פרט למספר צפיות אסטרונומי ביוטיוב - למעלה מתשעים ואחד מיליון צפיות!

”We gonna party like party like it’s the end of the world”:

המילים של ג'יי שון וניקי מינאז' ממשיכים את מה שבריטני ספירס הניחה, מבחינתם - שהעולם ימות, הם ידפקו הופעה במסיבה (או חלטורה). ג'יי שון הוא זמר אר אנד בי לא מוצלח במיוחד שחי בממלכה המאוחדת. ניקי מינאז' הייתה בתחילת דרכה (ורואים זאת לפי צבע השיער הנורמלי בקליפ), בסה"כ: שיר מסיבות כיתה, שיר רע.

”It’s the end of the world/The skies falling down/
The end of the world/ So guys grab the girls”:


טוב אם אנחנו שוב עושים מעבר מז'אנר לז'אנר אחר. אין ספק שמקפליי עומדים בקו התפר בין פופ לרוק. המילים די רדודות אך נשמעות טוב יותר מTill The World End של גברת ספירס, הצלילים הרוקיסטים בהחלט נשמעים בThe End of The World, אחד השירים היותר מוצלחים מאלבום האולפן החמישי שלהם (והכי עכשווי שלהם)- Above The Noise. שיר נהדר לכניסה למצב-רוח, גם אם זה סוף העולם.

'היער


משאל!:
טוב, התנחלתי יפה מאוד אצל פרח בסוף השבוע האחרון (או זה שלפניו, אוי, נו, אתם מבינים), וכשהכנתי (כשהתחלתי, יותר נכון), לכתוב את הכתבה הזו, ונגמרו לי הרעיונות והיו חסרים לי ארבע מאות מילים, ואז פרח הבריקה בשאלה: "אם זה באמת היה סוף העולם, איזה שיר היית רוצה לשמוע?" כלומר, מה השיר שהייתי רוצה לשמוע כשסוף העולם קורה. לשאלה הזו עניתי "השיר הרגוע מ-'בוקר טוב וייטנאם' בסצנת ההפצצות" אך לרוע מזלי, השם לחלוטין פרח מזיכרוני, לכן עניתי עם שיר נוסף, באותו הסגנון:
Feeling Good (המקורי) של נינה סימון (אני לחיץ), שיר מפורסם ממש משנת 1965, שזכה לאינספור גרסאות כיסוי מאמנים מוכרים כמו ג'יי-זי וקנייה ווסט, שריל קרו, פוסי דולס, ליל ווין, וכוכבת האקס פקטור הקטנה- קארלי רוז סונקלר. כמובן, גרסת הכיסוי המוכרת ביותר היא של מיוז (אני לחיץ) השיר בסגנון הג'ז כבש אותי בשמיעה ראשונה. אי אפשר שלא להתחבר לחצוצרה ותודו שאין כמו הרגע לפני הפזמון לרגע בו בניין מתמוטט.
אבל הבעיה היא, שעל השאלה של פרח עניתי במאה וחמישים מילים ונשארו לי עוד בערך מאה עשרים מילים! אז מה עושים? גורמים לכם לענות!
מה היה השיר האחרון שהיית שומע, אם זה היה סוף העולם?
בועז: את Everytime we touch של קאסקדה. זה היה השיר הראשון ששמעתי באנגלית, והוא השיר מס' אחת שלי, והוא מהמם. אז מה אם הוא שיר לבנות. [כן, זה שיר לבנות, כדי שתשקול תשובות שמתפרסמות באופן פומבי, תחסוך לעצמך השפלות קשות]
סער: http://www.youtube.com/watch?v=YbcYohxzaSs [וואו, את ואני באותו הראש!]

וכך הגענו לסיום הכתבה, לפני שאפרד מכם לשלום. אעשה סגירת מעגל ואציין שיר נוסף של לינקין פארק:
”This is not the end, this is not the beginning/Just a voice like a roit rocking every revision”:

מחכים לסוף של לינקין פארק הוא השיר הטוב ביותר מבחינתי מהאלבום הרביעי שלהם, A Thousand Suns, והוא גם עמד במקום הראשון של US בולוורד אלטרנטיבי.

זהו, אני סיימתי את השמונה מאות (פלוס!) מילים שלי ופרח לא תהרוג אותי כלל.
נתראה בגיליון הבא, כי מעכשיו אני כתבת מוזיקה של הנביא! (;



---------------------


בשורות טובות וכדו' ספרים
כותב: Brisingr [אופיר].
בטאי: Let me be myself [עדן].
סוף העולם כבר בפתח. איזו התרגשות!
השאלה החשובה היא: כשאומרים שסוף העולם יגיע, ובקרוב מאוד, איזה מין סוף זה יהיה? קץ היקום? סוף כדור הארץ? עידן קרח נוסף?
ואולי הכול יתחיל מילד מרדן אחד, שלקח יותר מדי ברצינות את האזהרה הכתובה בעמוד השער של "בשורות טובות": ילדים! הבאת יום הדין על ראשינו עלולה להיות מסוכנת. אל תנסו לעשות זאת בבית.
בסופו של דבר, הסוף לא הקיץ על אותם אנשים אומללים בעולמם של פראצ'ט וגיימן. נכון, ארבעת אופנועני האפוקליפסה הגיעו עד האנטיכריסטוס, לאחר שנפטרו מנזק-גופני-חמור, התאכזרות-לבעלי-חיים, דברים-שלא-פועלים-כמו-שצריך-אפילו-אחרי-שאתה-בועט-בהם אבל בסתר בירה-בלי-אלכוהול, ומאנשים-שממש-מבסוטים-מעצמם. ונכון, האנטיכריסטוס כמעט ולא שעה לאזהרה הכתובה בתחילת הספר (לא אשמתו, אני לא חושב שיצא לו לקרוא את הספר), ואותו ילדון מסכן כמעט רצה להקים עולם חדש בשביל עצמו. אבל בסופו של דבר, האפוקליפסה – המלחמה בין שמים וארץ – נמנעה, ואני לא כל כך זוכר איך. אבל זה לא מה שחשוב.

'היער

אך למען האמת, השמדת העולם על ידי ארבעת פרשי (או אופנועני) האפוקליפסה זה קץ ארוך, מייגע ומשעמם. עד שכל אחד מהפרשים פועל את פעולתו, ועד שפעולתו מתרחבת במידה המתאימה כדי להביא את סוף העולם, ועד שהאנטיכריסטוס מגיע כדי לשלוט בהם... בקיצור, ארוך מדי.
הם צריכים לקחת דוגמה מהווגונים, הם בהחלט יודעים איך להשמיד עולמות. בזריזות, בלי להתאמץ יותר מדי. כמה לחיצות כפתור, הרבה מאוד בירוקרטיה, ובום- הגלקסיה ברוכה בכוכב אחד פחות, על כל התושבים מחרחרי המלחמה שבו. לפחות הם לא שכחו לזרוק איפשהו, במחשכי הגלקסיה, הודעה מראש על ההריסה העומדת להגיע.
אני חושב שהשמדת עולמות זו בערך התכונה היחידה שהווגונים מחזיקים ברשותם. אחרי הכול, יכולת השירה שלהם גם יכולה להוות דרך להשמיד עולמות, או ליתר דיוק, לגרום לכל התושבים לדמם מהאוזניים למוות. בקיצור, כל תכונה שהם מתאפיינים בה תשמש, בסופו של דבר, כדי להשמיד משהו.
אבל מה אפשר לעשות. כשמדריך הטרמפיסט לגלקסיה אומר לך "בלי פאניקה", אתה לא נכנס לפאניקה. ככה העולם עובד. לקראת סוף העולם הקרב ובא, כולנו צריכים לזכור את זה: בין אם העולם שלנו מוקף בווגונים משועממים (למען האמת, אני לא בטוח שיש להם מצב רוח אחר, מלבד משועממים) ולנו נגמרו המגבות, בין אם רוכבים בו ארבעה אנשים עם מעילי עור ובין אם השמים עומדים ליפול לנו על הראש (וזה עומד להיות כל כך כיף), אל תיכנסו לפאניקה.

עוד סופר שאוהב להתעסק בסוף העולם הוא לא אחר מאשר ריק ריירדן. כל ספר של ריק ריירדן (מלבד אלה הקשורים ל"39 רמזים" והנספחים) מתחיל במשהו בסגנון "יש לכם שבוע להציל את העולם, ולא, הוא יושמד, כל פעם בדרך זוועתית אחרת". תבנית שלא קשה לזכור.
נתחיל מטרילוגיית המצריים: האל הרשע, סת', עומד לבנות פירמידה אדומה שבעזרתה הוא ישמיד את העולם בדרך כזו או אחרת (שאני לא זוכר כיוון שקראתי את זה מזמן).
אחר כך האל הרשע אפופיס מתכוון להשמיד את העולם, אבל עוד לא קראתי את צל הנחש אז אני לא יודע איך זה נגמר.
ומשם לסדרות האולימפוס:
ראשית כל, צריך להחזיר את הברק הראשון עד יום אמצע הקיץ, אחרת תתפתח מלחמת איתנים בין זאוס, הצד המאשים, לבין פוסידון, הצד המואשם והנעלב. בקיצור, שני ילדים קטנים שמתלהבים מזה שקיימת בהם היכולת לדרוך על העולם האומלל שלהם.
אחר כך, צריך להציל מהר את אנבת', או שקללת הטיטאן תשבור אותה לרסיסים קטנים ומעוכים, מה שיגרום לשמים ליפול לנו על הראש (כבר ציינתי שזה קץ האנושות המועדף עליי? לא זומבים, לא מגפות, לא חייזרים- פשוט שמים שנופלים בחינניות על הראש!), וזה לא אמור להיות נחמד.
האיום הבא, והצפוי מכולם, היה לעצור את אותו אומלל זהוב עיניים, המכנה את עצמו קרונוס, שהתכוון לקרוע לגזרים את הציוויליזציה האנושית, להשמיד בחוסר אלגנטיות חצי מכדור הארץ ולשעבד בחוסר חינניות את החצי השני. לא, קרונוס לא היה בחור כל כך חינני ו/או אלגנטי.
אחר כך באה נבואת הכבשן והיונה. שניהם יצטרכו – בדרכים דיפלומטיות! – לשחרר את מלכת האולימפוס, הלא היא הרה/יונו, לפני שזאת האחרונה תצטמק למוות ותעניק את כוח חיותה לענק יהיר כזה או אחר. כמובן שעולם לא יכול להתקיים בלי מלכתו, כיוון שזה היה מפר את האיזון היחסי בין הענקים לאולימפוס באופן בלתי הפיך בעליל.
בפעם הבאה הם לא ממש עצרו את השמדת העולם. הם רק מנעו מכמה ענקים מנוחששים להרוס כמה מחנות, וכנראה גם כמה ערים.
לספר השלישי אני לא אעשה ספוילרים כיוון שהוא בדיוק יצא בעברית.

בתקווה שנתראה פעם נוספת, סוף עולם שמח!


'היער



---------------------


זה סוף העולם, צאו מהסרט! טלוויזיה וקולנוע
כותב: MultiTasking [עדן].
בטאי: Brisingr [אופיר].
טו"ק יקר שלי, סוף-סוף קיבלתי אותך לידי. ועוד בתזמון מעולה, כי אין כמוני על סרטי סוף העולם.

2012:
'היער

נתחיל בסרט הכי מצליח בזמן האחרון מסוגת סרטי האסונות, הלוא הוא "2012" שיצא לאקרנים ב-2009, ועשה קופה של למעלה משבע מאות מיליון דולר (כמעט פי ארבעה מתקציב ההפקה שלו). הסרט בוים ע"י רולנד אמריך, והוא עוסק - איך לא - בנבואה על סוף העולם שיגיע ב-2012, על פי לוח השנה של בני המאיה (שיעור תרבויות קטן- המאיה מאמינים באלילים; לפי המתילוגיה המאית, האלים ניסו ליצור את בני האדם מבוץ, מעץ ומעוד שני חומרים שאני לא זוכרת, וכל הניסיונות האלו נחלו כישלון, עד הגלגול החמישי- בו הם יצרו את האדם מתירס. הנביאים המאיים מאמינים שסוף הגלגול החמישי יהיה בעשרים ואחת בדצמבר 2012, לכן זה "סוף עידן האנושות"). הסרט עוקב בעיקר אחרי אדם אחד בשם ג'קסון קורטיס (ג'ון קיוז'ק, שחקן אסונות מפורסם, 1408), שהוא סוג של מדען שראה שינויים גיאוגרפיים בכדור הארץ, ומאמין שסוף העולם באמת יתרחש בעקבות שינויים אלו. אף אחד לא מאמין לו, כמובן, וכשסוף העולם באמת מגיע, הוא מצליח להוביל אותו ואת משפחתו לחיקויים חדשניים של תיבת נוח. אני זוכרת טוב מאוד את הסרט, הלכתי לראות אותו עם אימא שלי בסוף השבוע שהוא יצא. הגענו באיחור של עשר דקות והיינו בשורה שנייה באולם שמכיל בערך חמש-מאות מקומות(!). יצאתי טיפה מאוכזבת, כי היו לי ציפיות גבוהות מהבמאי ומקיוז'ק. בסך הכל, סרט נחמד אך לא מוצלח. האפקטים הוויזואלים הם הדבר המוצלח ביותר בסרט.

ארמגדון:


אי אפשר לכתוב כתבה על סרטי אסונות מבלי להזכיר את ארמגדון (1998). אמנם הסרט כשל קופתית (הרוויח "רק" מאה מיליון דולר, כשהתקציב היה מאה וארבעים מיליון דולר), אבל אין ספק שהוא סרט האסונות הטוב ביותר. הסרט בוים על ידי מייקל ביי (במאי, מפיק ושחקן מוערך), בין כותביו תמצאו את ג'יי ג'יי אברהמס, והשחקנים הראשיים הם ברוס ויליס, ליב טיילור ובן אפלק. העלילה עוסקת בצוות קידוח תת-ימי של נפט שנקרא לשרת את המדינה כאשר אסטרונומים מבחינים באסטרואיד שעלול לפגוע בכדור הארץ ולהשמיד את האנושות. המשימה מסתבכת כשהתוכנית הולכת לפח. הסרט באמת אדיר. העריכה, זוויות הצילום, המשחק- כולם מעולים. כמו כן, הפסקול הוא הדבר המדובר ביותר בסרט- שיר הנושא, I Don’t Wanna Miss A Thing של להקת אירוסמית', הפך בין רגע ללהיט (סולן הלהקה, סטיבן טיילור, הוא אביה של ליב טיילור, השחקנית הראשית בסרט).


אנחנו נגד להגיד מחרתיים:

'היער

"היום שאחרי המחר" הוא הסרט שביסס את רולנד אמריך בתור במאי סרטי אסונות מצליח. הסרט חוזה בעלילתו תרחיש בדיוני אך אפשרי שמתרחש בעקבות ההתחממות הגלובאלית. קרחון ענק נפרד מהקוטב הצפוני וגורם להמסת קרחונים רבים בעוד הוא עושה את דרכו לצפון אמריקה. האקלימולוג ג'ק הול מגלה שהולכות להיות סופות הדומות להוריקנים מעל קו רוחב 40 מעלות (צפון אמריקה, אירופה, צפון אסיה). בנו של ג'ק, סאם (שאותו משחק ג'ייק ג'ילנהול) נמצא עם חבריו במנהטן, שנמצאת בסכנה. הם מנסים לשרוד בספרייה המרכזית של ניו יורק, בעוד ג'ק מנסה לבוא ולחלץ אותם.
הסרט יצא ב2004, משמע- הייתי בת שבע, אז לא הורשיתי (ורציתי) לראות את הסרט בזמנו. את הסרט הצלחתי להשלים לפני כשנה כאשר הוא שודר בהוט פילמס; הסרט, שמבחינתי היווה כמוזיקת רקע לעיסוקי השונים, הדביק אותי למסך. אני ממליצה מאוד על הסרט; למרות שהוא צפוי- הוא לא.


הנבואה:


ניקולס קייג' בסרטו המצליח ביותר מאז שנות התשעים.
עלילת הסרט: ג'ון (ניקולס קייג'), פרופסור לאסטרופיזיקה, מגלה בכמוסת זמן מסמך, שנכתב 50 שנה קודם לכן על ידי ילדה, החוזה בצורה מדויקת את כל האסונות הגדולים שקרו מאז ועד היום, וגם צופה שלושה אסונות נוספים בעתיד. הילדה (לרה רובינסון) שומעת קולות ומשתגעת מהם; היא מנבאת על אסונות רבים שיקרו בעתיד, בעזרת מספרים בלבד. ג'ון מגלה, למשל, שהמספר 11920012996 הוא אסון התאומים שגבה 2996 קורבנות. לאחר פיענוח כל האסונות, ג'ון מגלה שעוד שלושה אסונות עתידים לקרות: יום למחרת- 81 קורבנות, כמה ימים לאחר מכן- 171 קורבנות, והתאריך אחרון יגבה 33 קורבנות (EE). לא אספר לכם יותר מזה, כי זה יהיה המון ספויילרים, אבל הסרט בהחלט מוצלח ומספריו יכולים להעיד על כך (הכניס פי שניים מתקציב ההפקה).


סרט אחד- קומדיה:

"דרושה חברה לסוף העולם" יצא לאקרנים ביוני האחרון, בכיכובם של קיירה נייטלי וסטיב קארל. הסרט מתחיל בידיעה שאסטרואיד עושה את דרכו לכדור הארץ והוא ישמיד אותו; כל ניסיון להשמיד את האסטרואיד עלה בתוהו. ידיעה זו גורמת ללנדי (ננסי קארל) לעזוב את בעלה, דודג' (סטיב קארל). דודג' מגלה שלנדי לא הייתה היחידה, ובעקבות הידיעה, כל המשרד שלו - ואפילו עוזרת הבית שלו - נטשו את מקום עבודתם להגשמת הפנטזיות. במהלך מסיבה הוא פוגש את פני (קיירה נייטלי), שהחבר שלה גרם לה לפספס את הטיסה למשפחתה, ולכן היא לא תזכה להיפרד מהם. השניים הופכים לחברים כאשר הם יוצאים למסע משותף- דודג' רוצה למצוא את אהבתו הראשונה, ופני רוצה להגיע למשפחתה. במהלך המסע, ניצוץ של אהבה מגיח בין השניים.
האם הם יצליחו לשרוד את האפוקליפסה בזכות אהבה זו?


סרט אחד- שאסור לראות:

"הדרך", כמו המון סרטים (מסתבר), יצא לאקרנים ב2009. הסרט מבוסס על ספר שנכתב על-ידי קורמק מקארתי. העלילה צמודה לספר: קטסטרופה פוקדת את כדור הארץ ומשמידה את רובו. יש כמה אנשים בודדים ששורדים, ביניהם אבא ובנו (שמותיהם אינם מוזכרים במהלך כל הסרט), שמנסים לשרוד את האפוקליפסה ועושים את דרכם לאוקיינוס, בתקווה ששם יותר טוב. במהלך הסרט מגלים כי האב חולה וכנראה גוסס, ובסוף הסרט האב מגן על בנו מחץ שנורה ע"י כנופיה שארבה להם. תהליך הגסיסה הוא שעות (כן, גם בסרט הוא נמשך דקות ארוכות של כלום), ולאחר מכן הבן מצטרף למשפחה חדשה. דעה אישית: 111 דקות של כלום, לחלוטין כלום. אני זוכרת שהעריכה הייתה דלה, אין שימוש במוזיקה, שוטים משעממים ביותר. תעשו לכם טובה, ואל תבזבזו על זה זמן- לעולם.


סרט אחד- שאני הולכת לראות:

אשתף אתכם בחיי הפרטיים לרגע: חברה טובה שלי אמורה להגיע מארה"ב יום לפני סוף העולם. החלטנו בסקייפ שאם אנחנו שורדות את סוף העולם (שיגיע בשעה 11:11), נראה את הסרט "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה", כדי שנדע איך לשרוד. בינתיים היא עוד לא הגיעה, אבל המורה שלי למתמטיקה התחיל לדבר על הספר שעליו מבוסס הסרט כתורה מסיני, ולכן ביקשתי מפרח למצוא לי אותו (והיא עוד לא מצאה, למרות שעברו שבועיים! פלוס!). ובכל מקרה, עכשיו השעה עשרים לשבע בערב, ועוד שעתיים, בערך, הסרט יהיה בהוט פאן, אז אני מקווה לא לפספס ולראות אותו לפני (וכמו שאתם מבינים, יש מספיק סרטים אחרים לראות עם החברה מארה"ב).
הסרט "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" מבוסס על ספר בעל אותו השם מאת הסופר דאגלס אדמס (שגם הפיק את הסרט). גיבור העלילה הינו ארתור דנט (מרטין פרימן), המתעורר בבוקר ומגלה דחפורים שבאו להרוס את האזור בו הוא חי, ולאחר מכן הוא מגלה שחייזרים הולכים להרוס את כדור הארץ במטרה לבנות מחלף בין-גלקטי. מאז הוא הופך להיות טרמפיסט בחללית, וזה כל מה שאני יודעת על הסרט כי אני לא רוצה להרוס לעצמי, בכל זאת.


סרט אחד- שעתיד לבוא:

למרות שאני חושבת שאפשר להכתיר את 2009 כ"שנת סרטי סוף העולם", הסרטים מסוג זה לא מפסיקים להגיע. אם נשרוד את סוף העולם, במרץ הקרוב יגיע לאקרנים סרט בשם "גוף מארח" שמבוסס על רומן בעל אותו השם שנכתב על ידי האישה שהביאה את דמדומים, סטפני מאייר. לא לדאוג! הפעם זה לא ערפדים ואנשי זאב, אלא חייזרים שמשתלטים על כדור הארץ והאנושות כולה. בתור אחת שקראה את הספר (ובכלל לא משוחדת שאחת מהדמויות הראשיות נקראות 'ג'ארד'), אני יכולה להבטיח שזה לא ספר נורא כמו דמדומים, והוא לא מיועד לבנות העשרה שרוצות שערפד יינשך אותן.




---------------------


סוף העולם? הצחקת-ני! ארץ ישראל
כותב: Lovegood Luna [ליזי].
בטאי: Let me be myself [עדן].
אז ככה, אחרי שהתמקמתי בנביא והבנתי מהי עבודתי אני יכולה לכתוב לכם בצורה יותר "מופשטת".
מה הכי ארץ ישראלי? באיזה חג אנחנו? מה בא לי לאכול עכשיו? חנוכה!! (סופגניות...) אבל לא! שירה הנוקמת החליטה על נושא חדש- "סוף העולם"! מי שמאמין בסוף העולם שיהיה לו לבריאות ושיעיר אותי כשהוא יגיע...
בכל אופן, איפה הייתי? אה כן, חנוכה!
חג החנוכה הוא חג יהודי של שמונת ימי הודאה, משמע שמונה ימים של השמנה.
מקור שמם של ימי החנוכה הוא כנראה מלשון חנוכת המזבח או חנוכת המקדש.
בחנוכה ישנם 3 מאכלים הנפוצים ביותר: הסופגנייה, הלביבה והספינג' (סופגנייה מצפון אפריקה), והסיבה לאכילתם היא שאלו מאכלים המרובים בשמן. למה שמן? נס פך שמן (קליט, לא?). ישנם הנוהגים לאכול בחנוכה גם מאכלי חלב כזכר ליהודית אשר הרגה את שר צבאו של אנטיוכוס בעזרת האכלתו במוצרי חלב, אבל אני אישית חושבת שאני אשמור אותם לשבועות.
סביבונים?
לא עוד!
מי מאתנו משחק בסביבונים? בעידן המודרני ילדים משחקים באייפון/ אייפוד/טאבלט או כל דבר אלקטרוני אחר (אני נשמעת כמו דודה פולנייה) וזה לדעתי פספוס גדול, כי אני עד היום נהנית לשחק עם אחיינים שלי בתחרות סביבונים נושאת פרסים, וזה אף פעם לא משעמם (המלצה שלי. ולונה יודעת, יקירים).

מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ.
תִּכּוֹן בֵּית תְּפִלָּתִי וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ.
לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ מִצָּר הַמְנַבֵּחַ.
אָז אֶגְמוֹר בְּשִׁיר מִזְמוֹר חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ

מה יותר טוב מלשיר בחנוכה? לאכול בחנוכה, אבל בזה כבר דנו. אז נניח שלשיר.
נכון, זה לא בעל ריחות מדורה, ונכון, אלה לא טראנסים קצביים או שיריה של ריהאנה, אבל היי! לפחות שמחים. "ושמחת בחגך" זה שיר אחד של חנוכה שמסוגל לחמם את הנשמה (כי הלביבה מחממת את הבטן). אז גם אם השנה קצת חיפפתם ואמרתם "כואב לי הגרון", "שירים זה לא בשבילי", "השירים האלה הם מימי אטלנטיס" או שבכלל לא נכחתם בטקס הדלקת הנרות, תנסו שנה הבאה. כי מי יודע? אולי תיהנו מעוד דברים חוץ מאכילה.




איך הכול התחיל? מרד החשמונאים.

תיאור המרד בספר החשמונאים:
"ויבואו אנשי המלך… למודיעין העיר לזבוח…
וידברו אל מתתיהו לאמור: ראש וגדול ונכבד אתה בעיר הזאת…
עתה קרב (=תתקרב) ראשון ועשה מצוות המלך [אנטיוכוס]
כאשר עשו כל העמים…
ויען מתתיהו ויאמר בקול גדול:
אם כל העמים… שומעים לו (=למלך) ויסורו כל איש מעבודת (=מאמונת) אבותיו…
אני ובני נלך בברית אבותינו. חלילה לנו לעזוב תורה ומצוות…
וכאשר כילה לדבר את הדברים האלה –
קרב איש יהודי לעיני כולם לזבוח על הבמה (=על המזבח לאלילים) אשר במודיעין
על פי פקודת המלך.
ראה זאת מתתיהו ויקנא [לה']… וישחטהו (=את היהודי) על הבמה.
ואת איש המלך המאלץ לזבוח המית בעת ההיא, ואת הבמה הרס…
אחרי כן קרא מתתיהו בעיר בקול גדול לאמור: כל המקנא לתורה… ילך אחרי.
וינוסו הוא ובניו אל ההרים, ויעזבו כל אשר להם בעיר…"

אתם קולטים שלפני מאות שנים חיו להם בארצנו יוונים, שבלי קשר לכל אמונה דתית של כל אחד מכם- פעלו נגד עיקרון היהודים?
הם ציוו להקריב קורבנות לאלים היוונים (קראתם פרסי ג'קסון?) במקום לה', חיללו את בית המקדש ועשו עוד צרות צרורות, ועוד בלי שום בושה!
כמובן, הכול חזר לקדמותו (אנחנו חיים... אני חושבת?), חוץ מבית המקדש.
זו נקודה למחשבה בשביל לכולנו.
חג החנוכה הוא חג שמח! אבל מאחורי הניצחון של המכבים, הניצחון הפיזי, יש את ההפסד הרוחני.

ועכשיו, בלעדי בכתבת ארץ ישראל! "משאל עם" לכבוד חג החנוכה!
כולכם מוזמנים- יש תוצאות מפתיעות ביותר:
השאלה הפעם הייתה: מה אתם הכי הכי אוהבים לאכול בחנוכה?

'היער


עכשיו לתשובות המלאות:

ליאו- "לביבות, שרופות ומלוחות!"

Highway to Heaven- "אני מעדיפה סופגנייה, בעיקר בגלל שאני שונאת לביבות. אני שונאת לביבות גלל שאני שונאת תפוחי אדמה, ובכלל, אף אחד במשפחה שלי לא אוכל לביבות. ואני אוהבת סופגניות עם ריבה. יאמי."

עדן- "לביבה, כל חיי אימי אמרה לי שהיא מכינה "סופגניות מהירות" עד מסיבת הכיתה הגורלית בכיתה ב' שגילתה לי שאלו לא "סופגניות מהירות" אלא לביבות! מאז לביבות הן אהובות ליבי ואני יכולה לאכול 20 ביום (אם כי, זה לא רצוי במיוחד). כנראה שיש משהו בשמן העמוק והעובדה שזה נשאר מתוק משהו קסום בעיני."

שחר- "זאת בחירה קשה, אך יש לי תשובה מוכנה D:
סופגנייה, מכיוון שבסופגנייה יש מיליון אפשרויות מילוי וקישוט טעימים. ולביבה...זאת לביבה. מאכל מסורתי שתמיד יהיה לו אותו הטעם, גם אם הטעם טעים.
ועוד סיבה-יש את ההמצאה הגאונית הזאת, סופגניית פיסטוק, אהבת חיי *~*"

פרח- "הממ, זו שאלה קשה. זה תלוי אם מתחשק לי מתוק או מלוח, אני מניחה. אם מתוק, אז סופגנייה- אבל לא כזו מגעילה עם ריבה מהסופר, אלא אחת איכותית עם ריבת חלב. אם מתחשק לי מלוח, אז לביבה, כמובן. לביבה הכי טעימה עם מלח."

טל- "הדבר שאני הכי אוהב היא סופגנייה.
כמובן שגם לביבה זה טעים, אבל שאני אוכל סופגנייה, וכל האבקת סוכר מתפזרת עלייך, זה פשוט תענוג שאי אפשר לעמוד בפניו."

שיר- "סופגניה. יותר משמין--> יותר מתוק--> יותר טעים [:"

Crazy-" זו שאלה מכשילה. כי סופגנייה עם ריבה זה מגעיל, אבל השבוע אכלתי סופגנייה עם נוגט, אבל גם עם פיסטוק ובטעם מרשמלו ובכל כך הרבה טעמים מדהימים...
ולביבות זה אגדי.
בכלל, כל דבר עם שמן זה מושלם."

איוקי- "ספינג'."

Cold- "שאלה קשה, בעיקר כי אני לא אוכלת לא את זה ולא את זה. יותר מידי סוכר, קמח ושמן.
אבל אם כבר, אז סופגניות."

השנה החג כבר נגמר, אבל לפחות בשנה הבאה תכירו את חנוכה יותר טוב.
ד"ש לסוף העולם! מלונה.



---------------------


סוורוס סנייפ - רוקח או רוצח? שאלת השאלות
כותב: Let the Skyfall [נווה].
בטאי: נוקם מצוברח [שירה].
קודם כל, שלום לכם, קוראי הנביא!
אני נוה, Let the Skyfall (סרט מוצלח, דרך אגב D:) ואני הכתב החדש שלכם ל - למה? שאלה טובה.
והנה התשובה. בכל גיליון, אכתוב לכם על דמות אחת, בהתמקדות בשאלה הגדולה ביותר עליה, כפי שאפשר לראות בכותרת (מקורית, נכון?)
בכל מקרה, אני אכתוב את השאלה ואתן נימוקים משני הצדדים, ואז, כדי לדעת באמת איזו דעה צודקת, אתם מחליטים! ענו בסקר שבפורום הנביא, כתבו שם בהודעה את דעתכם והשפיעו על התוצאה! בגיליון הבא תתפרסם התוצאה של הסקר בצירוף הדעות שלכם.
אז הפעם נתמקד באחת הדמויות האהובות עליי בכל הטרילוגייה מספר 1 של העולם...סוורוס סנייפ!

שם מלא: סוורוס טוביאס סנייפ
מגדר: זכר
גזע: קוסם
מקום מגורים: מבוא ספינר
סוג דם: חצוי-דם
בית ספר: הוגוורטס
בית בהוגוורטס: סלית'רין
משפחה: בן לטוביאס סנייפ ולאיילין פרינס. לא נשוי ואין לו אחים או ילדים.
עיסוק: מורה לשיקויים, ובמשך שנה אחת להתגוננות מפני כוחות האופל, בבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות.
אידיאולוגיה - השקפת עולם: אוכל מוות ותומך של וולדמורט שמגלה בעצמו גם טוב, נוטש את אדונו, הופך לחבר במסדר עוף החול ואף מרגל עבור המסדר אחרי אדונו הישן ואחרי אוכלי המוות.

'היער


סוורוס טוביאס סנייפ הוא דמות חשובה מאוד בעלילותיו של הארי פוטר, שמוגדרת כ"איש האמיץ ביותר שהארי פגש מימיו". אם כך, איך הגיע המצב שבילדותו למד בבית סלית'רין - הבית שדורש שאיפה לכוח, ולא בגריפינדור שהוא בית האמיצים? סנייפ הוא קוסם יחיד ומיוחד שעובר בחייו מהפכים ענקיים בין הטוב לרע, בין דמבלדור לוולדמורט, בין מסדר עוף החול לאוכלי המוות. מה הגורם לכל השינויים הללו בחייו? היום נעקוב אחרי חייו של סוורוס סנייפ מילדותו ועד מותו וננסה לענות על השאלה הפשוטה ביותר: האם סוורוס סנייפ היה קוסם טוב או נוכל מרושע?

ילדות (לפני הוגוורטס)
בילדותו, סנייפ בעל השיער השמנוני והאף הגדול הבלתי-נשכחים, תמיד היה הילד העני והמוזר ממבוא ספינר - בדומה לקוסמים רבים אחרים שהיו כאלה. האם הדימוי שלו כעני ומוזר היה רק בגלל היותו קוסם, או גם בגלל האישיות שלו? אני חושב שגם וגם. סנייפ היה גאה בהיותו קוסם - קצת כמו הארי, אבל הרבה פחות צנוע - והתייחס בזלזול מובהק למוגלגים, אך למרות זאת היה אדיב ונחמד ללילי אוונס, מכשפה בת מוגלגים שלא הבינה את מקור קסמה. האם הוא עשה זאת רק מאהבתו אליה, או גם מהזדהות ומרצון להגיש עזרה? כמו בשאלה הקודמת שלי, אני חושב שמי שניחש "כל האפשרויות נכונות" צדק.

נעורים ובגרות
כשנחה מצנפת המיון על ראשו - הזכרתי כבר עד כמה הוא שמנוני וחלקלק? - הפך סוורוס סנייפ לסלית'ריני מן המניין, ומשם החלו העניינים להסתבך כשהתחיל סנייפ הנער להסתובב עם נערים מרושעים ומגעילים מביתו כדוגמת נוט או מאלסיבר. כמוהם, הוא הלך במסלול הסלית'ריני הקבוע עד להיותו אוכל מוות ומשרת של וולדמורט, שבסתר לבו זוכר את הילדה ההיא מפארק השעשועים, לילי אוונס. מנגד, הוא כבר מזמן לא בלבה, והיא מתחילה לצאת עם יריבו המובהק ג'יימס פוטר, ואפילו מתחתנת אתו ומביאה אתו ילד לעולם.

הנבואה של טרלוני
לדבריה של סיביל טרלוני, המורה לגילוי עתידות בבית הספר הוגוורטס, סנייפ האזין לה ולדמבלדור בפגישה בה קיבלה את המשרה, כאשר הוא עצמו חיפש עבודה וצותת בדלת למבחן שלה. אך כפי שידוע לכולנו, לא בדיוק כך זה היה. פרופסור דמבלדור התכוון לומר לטרלוני שאין לה מזג מתאים לתפקיד - או במילים אחרות, שהיא שרלטנית זקנה שלא מבינה מהחיים שלה - כשפתאום פלטה נבואה על הארי פוטר והלורד וולדמורט, ודמבלדור החליט לקבל אותה כדי להגן עליה מפני וולדמורט. כדרך הטבע, סנייפ רץ לספר לאדונו על מה ששמע, אך הכל הולך לא כמתוכנן: הלורד וולדמורט מפרש את הנבואה בצורה שהורסת לסנייפ את החיים.
על פי הפירוש של וולדמורט, הנבואה מדברת על הפוטרים ובנם, ושאותו הוא צריך להרוג כדי לשרוד - את בנה של לילי אוונס ואת הוריו. סוורוס הולך לדמבלדור ומתחנן אליו שייגן על חייה, אך זה לא נושא פרי וג'יימס ולילי מתים, בנם שורד וולדמורט נופל. משם, סנייפ מצטרף למסדר עוף החול ועוזב את אוכלי המוות כמו רבים אחרים.

החיים שלאחר נפילתו של לורד וולדמורט, חזרתו והמוות
לאחר נפילת הלורד וולדמורט, סוורוס סנייפ מלמד את המשרה להוראת השיקויים בבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות, והופך לחבר מסדר עוף החול ולמרגל מטעם המסדר אחר וולדמורט ואחר אוכלי המוות. כחלק מהתפקיד, דבר אותו רק דמבלדור יודע, סנייפ הורג את דמבלדור הגוסס כדי לקבל אמון מלא מצדו של הלורד וולדמורט, אמון שנחלש מאז נטש אותו סנייפ. כיוון שכך, הקוסמים המתנגדים לוולדמורט מתחילים לשנוא את סנייפ שנאה עזה. בשליטתו של וולדמורט הופך סנייפ למנהל בית הספר הוגוורטס. בקרב האחרון של אוכלי המוות נגד המסדר ונגד תומכיו נרצח סנייפ בידי נגיני, נחשיתו של וולדמורט, לאחר שזה מחליט שמכיוון שסנייפ הרג את דמבלדור, הוא לא יכול לקבל את אמונו של שרביט הבכור בלי להרוג את סנייפ. מחשבה זו מתבררת כשגויה מכיוון שדראקו מאלפוי הוא זה שפרק את דמבלדור מנשקו, והארי פוטר חטף ממאלפוי את שרביטו באחוזת המאלפויים, ולכן השרביט שייך להארי.

כך נגמרים חייו של נוכל שהפך לגיבור, אך עדיין נשאלת השאלה - האם הוא באמת היה טוב, או שרק פעל בגלל עצבונו על לילי ובגלל האמונה בדמבלדור, ולא באמת מתוך טוב לב ומתוך עזרה לזולת?

רוצים להשפיע על החלטת הפורום? הצביעו לדעה הצודקת בעיניכם בסקר שבפורום הנביא היומי, כתבו את דעתכם ונימוקיכם והשפיעו על החלטת הפורום!



---------------------


סוף העולם הוא דבר לא אופנתי במיוחד. אופנה
כותב: White Rose [דיתה].
בטאי: MultiTasking [עדן].
סוף העולם. אופנה. סוף העולם. אופנה. אתם יודעים למה זה מתקשר לי? לחנות שיש לה שני סניפים בחיפה, ויש שם בגדים נחמדים אבל יותר מידי כאלה ששייכים לטרנדים שאני לא אוהבת (ראו: צבעי מרקר; ג'ינסים דפוק-אותי בגזרה גבוהה), ואתם בטוח לא מכירים את החנות הזו, אז לא נדבר עליה.
אבל איך באמת אפשר לקשר סוף העולם לאופנה? כשאני מדמיינת את סוף העולם אני רואה אש והרי געש מתפרצים.
היי! זוכרים את הפרק הראשון של היה היה? אני חושבת שגם בחיים וגם באדם היה אותו קטע בערך, של הרי געש ועשן שיוצרים את כדור הארץ. אז ככה אני מדמיינת את סופו, כי גם אם העולם יכלה בקרח, הוא תמיד יוכל לחזור לעצמו.
אז הדפסי אש, דוגמאות אש. (זה גם מתקשר לחנוכה! חנוכיות! מנורות! נרות!)
אני לא חושבת שבאמת יש דברים כאלה. גם גוגל לא מוצא שום תמונה של חולצה עם הדפס אש יפה. טוב, נגמיש את הנושא – צבעים חמים. אדום, כתום, קצת צהוב וחום. אפילו ירוק במידה מסוימת. הייתי פעם בחוג איפור ולימדו אותנו שכדי לזהות צבעים חמים וצבעים קרים צריך לנסות לשלב אותם עם פריט מזהב או מכסף: אם הוא משתלב עם הזהב – הוא חם, ואם עם הכסף – הוא קר. ואז נתקענו עם שחור, שמתאים לשניהם אבל לפי דעתי הוא יותר קר.
אני חושבת שאמרו לנו שצבעים קרובים משתלבים, אז צבעים חמים אפשר לשלב או עם צבעים חמים אחרים, או אדום עם סגול (למרות שתיראו כאילו נפצעתם), או צהוב עם ירוק (שזה טוב יותר).

אוף. זה ממש קשה לכתוב כתבת אופנה שקשורה לסוף העולם!
מה ללבוש בסוף העולם: לפי מזג האוויר, תקשיבו לחזאים. עדיף בשיטת הבצל: גופיה, חולצה קצרה, חולצה ארוכה, ג'קט, מעיל, חרמונית.
שירה, אני שונאת אותך על הנושא הזה.
לטו"ק יש את המון סרטי 2012 ואסונות, במוזיקה יש המון שירים שקשורות לסוף העולם ולאפוקליפסה, ולאופנה אין כלום! מצאתי רק בלוג אופנה שקוראים לו אפוקליפסה עכשיו אבל הוא לא מעניין.
אחרי קבלת עזרה מליה (תודה ליה!), החלטתי לכתוב על עשרה פריטים כל כך זוועתיים שצריך ללבוש ביום של סוף העולם, כי לא תהיה הזדמנות אחרת ללבוש אותם.
(למה הכותרות שלי יוצאות כל כך ארוכות?)

1. חולצת נַצְנַצִּים. כזאת שכולה מלאה בפייטים, עדיפות לצבעי מרקר מזעזעים ככל שיהיו.
2. ג'ינס צמוד עד הברכיים ואז מתרחב לשני אוהלים קטנים (גדולים). כמו שהיה לקסטרו, או צְמוּדוֹנִים (טייץ) שטיח/ איילים/קוביות מוזרות- ללבוש רק אם ממש שונאים וכל עוד לא מרימים אותו עד לפופיק ומכניסים לתוכו חולצת ביה"ס.
או לחילופין:
3. שמלת פייטים צמודה עם גרביון עקום כלשהו, למרות שלא נראה לי שיהיה נוח לרוץ אתו לעבר האבדון (מוחעחע).
ובהמשך:
4. כפכפי/סנדלי פלסטיק ססגוניים, כי אם כבר הלכו על אי נוחות...
5. שרשרת שפם, כי זה נהיה מוערך על יתר המידה, ולאף אחד לא יהיה אכפת מזה בסוף העולם.
6. גרבי ברך שסבתא קנתה לכם לפני שנתיים בפסח. הכל כדי שסבתא תהיה מרוצה (סבתא! תראי מה לבשתי!).
7. בגד ים מנומר. לכו תדעו אם העולם יושמד תוך כדי צונאמי גדול מאוד?
ושיהיה בתיק:
8. דאורדורנט. אם כבר סוף העולם, לפחות לא תסריחו!
9. פלאפון, כדי שיהיה לכם עם מה לקלוט ברגעים אחרונים של קליטה.
10. טקט משומר בבקבוק (עדיף לא בפורמלין, זה מסרטן).

אתם מוזמנים ללבוש כל דבר שהיה פעם באופנה והתנגדתם לו, כמו: צבעי מרקר, כפכפי הוויאנס, טייץ איילים לחג המולד/ טייץ שטיח/ טייץ עם הצורה המוזרה של הקוביות, שרשראות שפם/סוס, מגפי אג-בוטס וכדומה.
שמתם לב איך הכתבה הפכה באלגנטיות לכתבת הטרנדים שהיו לנו ב-2012? זהו! עליתי על זה! צריך ללבוש את כל הטרנדים האלו! אלה שהצליחו ואלה שלא הצליחו! ידעתי שאני אצליח לעלות על נושא לכתבה, למרות שבטח דילגתם עליה, או במקרה הגרוע יותר, אפילו קראתם את כל השטויות האלה. תלבשו מה שבא לכם בסוף העולם, אבל תביטו בעצמכם במראה לפני שאתם יוצאים למקלט או למעבורת כיוון אחד למאדים. מה שאתם לובשים יכול להיות מה שתצטרכו לחיות אתו לשארית חייכם.
זוכרים את החנות "סוף העולם" מתחילת הכתבה? שם תוכלו למצוא את כל מה שחסר לכם! מכנסי דפוק-אותי גבוהים, מכנסי שקי-קקי מנומרים... אוח. אני הולכת להכין קאפקייקס.
כאן תמה כתבתי על הנושא שאין מה לכתוב עליו, אבל עבר כל כך הרבה תפניות שאני לא בטוחה שאפשר לקרוא לה כתבה בכלל. להתראות!



---------------------


ב-100 מילים
כותב: flower [פרח].
בטאי: MultiTasking [עדן].

טוב, אם סוף העולם יגיע לפחות לא תצטרכו לסבול אותי יותר.

סוף העולם הגיע! זומבים, שקיעות מוזרות, רעידות אדמה, סופות טורנדו, התפוצצות כוכבים, וכולי. אתם יודעים, מין שילוב של הרבה מאוד סרטי אימה. ואם תהיתם, אני לא אוהבת סרטי אימה. בכלל. זו אחת הסיבות שהלכתי עם פרח (עדן הראשית, באמת עדיין לא למדתם?) לסרט בנות אתמול.
זה טיפה מבאס, כמובן. כלומר, למות לא נשמע לי מהנה במיוחד. טביעה, השרפות, חנק, דקירה, כאב פתאומי בחזה, גסיסה איטית, גסיסה מהירה, ערש דווי... הדברים האלה לא נשמעים לי מהנים במיוחד.
מצד שני, יש לי מתכונת בספרות בעשרים ושמונה בדצמבר. אולי יש בסוף העולם [באפוקליפסה מוחלטת, בחזון אחרית הימים] משהו מפתה, ככלות הכל.
רות, סוף.

היער האסור - פורום הארי פוטר
כי הרי ברור במאה אחוז
שסוף העולם מגיע. אין לנו כל ספק.



---------------------


החידה השבועית
כותב: נוקם מצוברח [שירה].
בטאי: -.
אנשים יקרים, אף אחד לא גילה את התשובה הנכונה מהגיליון הקודם! מה אתם רוצים שאני אשאל, איך קוראים להוא-עם-הצלקת-שהרג-את-וולדמורט?
ובכן. החידה להשבוע:
סוף העולם? לא ממש,
יותר בכיוון של סוף ההתנגדות.
כוחות של צדק ושל טוהר
יתקבלו בשינויים קלים בעידן החדש.
מי אני?


תשובות ניתן לשלוח לכאן![קישור]










סוף העולם שמח!



---------------------


// המערכת נבנתה ע"י בועז ברמן הידוע כKiller B
נקודות הבתים תיעוד עריכת הנקודות
גריפינדור
8846
הפלפאף
1207
רייבנקלו
8609
סלית'רין
6963
כל הזכויות שמורות לקהילת הארי פוטר מופעל על מערכת IP.Board בגירסא 1.4
עוצב, תוכנת, אובטח ומקודם על ידי Sipo · KilBee · edenbuganim
היער האסור - פורום הארי פוטר © 2006-2013
היער האסור בפייסבוק הפוך את היער האסור לדף הבית שלך הוסף למועדפים את היער האסור משתמשים מחוברים הפורום עומד בתקן XHTML
דירוג הפורום בגוגל סטטיסטיקות