היער האסור - פורום הארי פוטר

ברוכים הבאים לפורום היער האסור! הפורום כיום משמש לארכיון ומכיל את כל התוכן מאז הקמתו, אי-שם ב-01/09/2006! כל הפורומים נעולים למעט הפורום הזה(לחיץ)
לכל שאלה / בקשה / הערה ויצירת קשר יש לשלוח אימייל לכתובת הבאה: edenbuganim@walla.com
שלכם, מאז ומתמיד, עדן -
edenbuganim



בחזרה ללימודים.

גיליון מספר 27: בחזרה ללימודים., יצא בתאריך: 08/09/12


בגיליון זה צפו 693 פעמים.
דבר העורכים


קהל נכבד,
התאספנו פה היום כדי לציין את פטירתו של גיליון 27 של הנביא היומי,
שמת באיבו, עוד לפני שהספיק לעבור אפילו ברית מילה.
כולנו נתגעגע, נזכור וננצור בלבנו לעד את גיליון 27,
גיליון שעבדנו עליו רבות והשקענו בו עד שהוא יצא בדיוק בעתו ובזמנו -
ב27 לאוגוסט, יום תחילת הלימודים בישראל.

גיליון זה היה אהוב עלינו מאוד.
הוא היה רגיש, אכפתי, חתיך במיוחד,
היה לו דבר עורכת מקסים עם תמונה יפה
שלא הצלחתי לשחזר למרות שחרשתי על גוגל תמונות,
הוא היה חכם והיה במוחו המון מידע שהוא זכר בעל פה בלי להתאמץ,
היו בו דשים מקסימים וכתבות איכותיות,
הוא היה דייקן ולא איחר את יום יציאתו לאור אפילו לא בדקה,
הוא היה אידיאליסט וערכי והאמין בערכי החופש
והוא היה מסוגל לגרום לצוות שלם לטרוח סביבו רק כדי לעשות לו טוב.
מה עוד יש לומר?
הוא היה הטיפוס המושלם.
וכידוע, כשמישהו נעשה מושלם הוא פשוט מת,
וכך הוא נזכר לעד בצורה המושלמת שלו, בלי שתהיה לעולם שהות לקלקל אותה.
ואכן, כך נזכור את גיליון 27 -
מושלם, נצחי, שוכן לעד בלבנו ולעולם לא יישכח.
יהיה זכרו ברוך.
-דקת דומייה לזכר גיליוננו האהוב-




ובכן, אני יכולה להעיד על הסיוט הנורא בהבנה שהגיליון שהשקענו בו כל כך פשוט נמחק מן העולם. זה מדכא. זו זוועה. זה גורם לך לא לרצות להמשיך, הרי ממילא הכל יורד לטמיון. לכן אני באופן אישי תמכתי בהעלאת גלעד זיכרון לזכר הגיליון בעמוד של גיליון 27, לעזוב אותו ולהמשיך הלאה לגיליון 28, אבל פרח התעקשה לשחזר את הגיליון - וכידוע, פרח תמיד מנצחת. אז עשינו כמיטב יכולתנו ושחזרנו את הגיליון. אם הוא טוב יותר או פחות - זאת תצטרכו להכריע בעצמכם.
בהזדמנות זו אני רוצה למסור בהצלחה רבה ולברך את פרח לרגל כניסתה לתפקיד גלובאלית, בשמי ובשם כל צוות הנביא היומי. אנחנו, וכל משתמשי היער האסור, יודעים שהתפקיד הולם אותך לחלוטין ומאחלים לך כניסה נעימה לעולם הניהול. עשי חיל, עלי והצליחי ויהיה השם עמך!

אז מה יש בגיליון? כל מה שקשור לבית ספר - אפילו אופנה [זה הזמן לבכות על התלבושת האחידה המכוערת שלכם. שלי דווקא אחלה]. אני רוצה להודות בשמי ובשם פרח למיכאל, על העלאת הגיליון, ולאלעד ולי על העלאת גיליון 27 שנפטר, זכרונו לברכה. וזהו, זה הזמן לעבור לקרוא את הכתבות שעמלנו עליהן בדם ויזע!
שתהיה שנת לימודים מוצלחת וציונים טובים, והכי חשוב - שלא תשכחו גם ליהנות בין מבחן למבחן...
אוהבת - שירה, עורכת הנביא היומי.



---------------------


פעם שנייה גלידה חדשות ואקטואליה
כותב: אזוביון חום [פרח].
בטאי: -.
טוב, אז די עצוב לי כרגע, יקיריי. אולי לא תשימו לב לכך מיתר הכתבות פרי עטי, אבל הסיבה היחידה לכך היא שהם נשמרו, באשכול הגשת כתבות או על המחשב, בעוד כתבת חדשות- זו שקדמה לכתבה הנוכחית, אותה אתם קוראים (בתיאוריה) כעת- הלכה לללא שוב.
ועל כן, שינסתי מותניים, והתיישבתי לכתוב כתבת חדשות חדשה. ז'ה שואו מאסט גואו און, נכון?
חה, רק תהיו שמחים שאתם קוראים אותי באנגלית, ולא מקשיבים לי בשפה הזאת. עם כל הכבוד לחמש מוגבר ולעובדה שממוצע הציונים שלי באנגלית בהחלט מכובד, ערס מצוי מדבר טוב ממני.
ועדיין, קיבלתי תשעים וחמש בבגרות בעל פה. ומאה במגן! זה משאיר אותי עם ציון תותחי, בסופו של דבר. שזה טוב, כי מה עם בגרות ה-F החדשה, זו של ספרות האנגלית, אני אצטרך ציונים גבוהים בשביל האיזון.
אבל, זו לא הפואנטה. אולי כדאי שנחזור לסיבה לשמה התכנסנו, והיא כתבת החדשות. עם קצת מזל, שעות שלמות שיבוזבזו בחרישת גוגל והמון המון מאמץ, היא באמת תצא מעניינת הפעם!
לא סביר, אבל ייתכן.
כמובן, בהתאם לנושא הגיליון, הידיעות אותן אמצא לנכון (אמצא לנכון. אם רק אסתי, המורה הידועה לשמצה להבעה, הייתה רואה אותי עכשיו...) לפרסם כאן יתקשרו ללימודים, בית הספר או כל דבר הקשור לזה ולו במעט.
ולו בממש מעט.
אז, ללא עיכובים (נוספים), בואו נעבור לידיעה הראשונה.
ידיעה זו פונה לכל נפגעי מקצוע האזרחות, לכל התלמידים אשר זכו להפגע מזוועות שיעור זה. זמן מה קודם לכן (שבוע, חודש, מי יודע? ויותר מזה, למי יש כוח באמת לבדוק?), אדר כהן, המפקח על לימודי האזרחות, פוטר. זהו כמובן צדק טהור בעיניו של כל אדם המכיר מקרוב את המקצוע. האחראי הראשי, הסמכות העליונה. ם אפשר להעניש מישהו על הסבל שאנחנו עוברים בשיעורי אזרחות, הוא האחד.
אולי כדאי שאסביר קצת יותר לעומק את עניין הפיטורים. עם כמה שאני נהנית להציג את זה ככה, הוצאת דיבה או תביעה אחרת בסגנון לא תהיה כיפית במיוחד. אז, מסתבר שכהן אישר את הספר "יוצאים לדרך אזרחית" ואת תכניו, תכנים הנחשבים ל"אנטי ציוניים" לדברי משרד החינוך, שהחליט לגנוז את הספר.
גם זה די גרובי לדעתי, כי אני, כתבתכם הנאמנה, הייתי מברי המזל שזכו ללמוד מתוך הספר. ותנו לי לומר לכם, זה בהחלט לא היה משהו. ספר מטופש. ויקר! הוא עלה איזה שבעים שקלים! מה, הם לא שמעו על המצב במשק? פפף.
ובכן, כמו שכבר אמרתי, משרד החינוך החליט שהספר מלא בתכנים "אנטי ציוניים", מה שגרם לו להוציא אל מחוץ לחוק את הספר. או סתם לגנוז אותו. אחרי הכל, זה הגורל לו ראוי ספר אזרחות המעז לכלול בחובו תכנים "אנטי ציוניים". יש ספרים פשוט חסרי בושה.
לא שאני זיהיתי בו אי אלו תכנים אנטי ציוניים, הוא סתם היה משעמם, אבל בעיניי זה פשע לא פחות חמור.
בכל אופן, לא זו הידיעה. זה נחשב יותר לרקע הידיעה. הידיעה היא שהוחלט כי פיטוריו של המפקח ייבוטלו. ועדיין, אל לנו לאבד תקווה- לאדר כהן ייערך שימוע נוסף, בו יקבע עתידו סופית. עדיין ייתכן והצדק יושג.
ולא, אני לא באמת רצינית. אחוזי האבטלה גם ככה בשחקים, אנחנו לא צריכים שגם כהן יצטרף לסטטיסטיקה.
בכל אופן, בואו נמשיך הלאה- נמאס לי מנושא האזרחות, אני לא רוצה לחשוב על זה בכלל. כלומר, מסתבר שיש לנו מורה חדשה לאזרחות עכשיו, והזהירו אותנו שהיא מפלצת אמיתית. כאילו שהמקצוע לבדו הוא לא עונש מספיק.
אז, לידיעה הבאה. האם הינכם (כי לכתוב "הינכם" במקום "אתם" גורם לי להרגיש ראויה למאה בלשון) מוכנים?
זו שאלה רטורית בלבד, כמובן. גם אם אתם לא מוכנים, זה לא כאילו אני יכולה לחתום כבר כאן את הכתבה- לא הגעתי אפילו לשש מאות מילים!
טוב, את העדכון הבא לא קראתי ב"וואלה! חדשות", אלא במין אתר מוזר שמצאתי דרך גוגל. מין אתר כזה של סטודנטים. גם סטודנטים לומדים בסוג מסויים של בית ספר, אז החלטתי שזה טוב מספיק.
אה, ואני לא באמת חושבת שאכפת לכם מאיפה אני מוציאה את הידיעות האלה- אני סתם מחפשת איך להאריך בדיבור, עד ההגעה המיוחלת לשבע מאות מילים.
שוב, היופי שבלהיות סייעת העורכת: אני יכולה לאשר לעצמי כתבה בת שבע מאות מילה, במקום שמונה מאות. ווהו!
באמריקה, נערך מחקר בקרב סטודנטי אוניברסיטת "איסטרן". המחקר מצא קשר ישיר בין אושר לבין שתייה מוגזמת. בעצם, המחקר טוען כי תלמידים השותים באופן מופרז יהיו מאושרים יותר מתלמידים שפויים בדעתם.
מסתבר שאלכוהוליסטיות אנונימית- או לא אנונימית- היא הדרך לאושר.
הגיוני.
הו, רגע- לא סיפרתי לכם על הפרט החשוב ביותר! טרם ההשבה על הסקר, שוחדו הסטודנטים בפיצה חינם.
כי ברור, אם יתנו לי פיצה אני מיד אודה בבעיית השתייה המוגזמת שלי.
אני רק תוהה איזו תוספת יש על הפיצה. אני מקווה שתירס, אני אוהבת פיצה עם תירס. זה טעים.
מאחר ועברתי את השבע מאות מילה, אני ארשה לעצמי לא לחפש עוד ידיעה. כלומר, יש יותר ממספיק ידיעות הנוגעות לבית הספר בגוגל, אבל הן רציניות כאלה- על בתי ספר מוזנחים, השוואת בין חינוך דתי לחילוני וגזענות בבתי הספר. אני מעדיפה להשאר עם מפקחי אזרחות מפוטרים ואלכוהוליסטים מאושרים, אם זה בסדר איתכם.
ועם שירה.
ועל כן, להתראות, ידידיי. היה נחמד, בפעם השנייה. ועדיין, עם כמה שנהניתי משכתוב הכתבה, אני חושבת שבגיליון הבא אכתוב כל כתבה פעם אחת בלבד- יותר מזה זה כבר יותר מדי, אפילו בשבילי.
עד המחצית הבאה!

'היער'היער



---------------------


אם תרצו, אין זו אגדה. חדשות הקהילה
כותב: פרח הפרחונית עם הפריחה והפוך הפרחוני [אה, לא, זה מיכאל].
בטאי: HadaRingo.
יוהו! הפעם אני ממש מתרגשת, באמת. מילאתי מקום בהרבה מדורים, אבל זו פעם ראשונה שלי בחדשות הקהילה. אני מרגישה כל כך... קונספירצית!
יש כזו מילה בכלל, "קונספירצית"? אני לא בטוחה. אני צריכה את לשאול את אופוריה (אופיר, חבר'ה. באמת, תנסו לעקוב אחרי הכינויים!). כך או כך, זו מילה מעכשיו. קונספירצית, כמו קונספירציה. זה נשמע גרובי, וזה העיקר.
ובכן, ידידיי, בואו נתחיל! החדשות לא מחכות לאף אחד!
גם לא חדשות הקהילה.
אז, קודם כל, אני חושבת שאני אפתח בפרגון עצמי; אין על נרקיסיסטיות. כמו שאתם כמעט בטוח יודעים, פורסמה רשימת משתמשי השנה לשנת 2012- על פי הכותרת הגרפית, או לשנת תשע"ב- על פי כותרת האשכול.
נו, אתם יודעים, השנה הזאת שהייתה קודם ועברה לה. הבנתם את הרעיון.
משתמשי השנה זכו במאה נקודות בית, 10,000 אוניות וצבע מיוחד משלהם. בתחילה הצבע היה מין ירוק חננה אדיר כזה, שאף אחד מלבדי לא אהב. זה די עצוב, כי עקב חוסר הפופולאריות שלו הוא הומר בצבע תכלת כחלחל שכזה. אל תטעו, הצבע החדש ממש יפה, אבל החננה הירוק ממש התאים לחתימה שעדן (הכינוי שאני הענקתי לה, אם תהיתם, הוא "פרח". רציתי להשתמש בו, אבל הנחתי שזה יהיה קצת מבלבל מדי בשבילכם. גם לי יש גבול) הכינה לי.
על כן, אני וכל צוות הנביא היומי (אבל בעיקר אני, כי אני גרובית) מאחלים לאיתי, דניאל, יערה, הדס, אוריה, אור, אופוריה- וכמובן, למדמואזל אני- המון מזל"ט טוב על התואר החדש.
לאשכול המפורט בנושא, ולמזל"וט הזוכים, לחצו כאן.

בנוסף, בקרוב תפתח ביער האסור אטרקציה חדשה- "המסע אל ההורקרוקס". אאלץ להמעיט בפרטים, מאחר והוטל על ידיעה זו צו איסור פרסום, על כן אסתפק במשפט קצרצר זה וארגיש מסתורית ואדירה.
שאלתי את מיכאל, בעלים ומתכנת (כי להוסיף תארים זה תמיד מרשים- ותופס מקום במכסת המילים) על הפרוייקט, וזוהי תגובתו: "המסע אל ההורקרוקס - פרויקט אפוף מסתורין שעומד לצאת בקרוב."
אני אישית חושבת שהניסוח שלי היה יותר גרובי, אתם לא מסכימים?

אגב, אופוריה החזיר לי תשובה. לטענתו, צריך לומר "קונספירטיבית". זו גם מילה גרובית, באמת, אבל היא מזכירה את המילה "ספורטיבית" קצת יותר מדי. אני חושבת שאני אשאר עם "קונספירצית" בינתיים.
שמעת, בטא? אני נשארת עם "קונספירצית"! תעזוב את המילה המסכנה בשקט. יש לך מספיק דברים לעשות גם ככה, עם הפיסוק המזעזע שלי ושגיאות הכתיב שאני משוכנעת שאורבות פה.
ולבסוף, אני מקווה שכולכם יודעים שבימים הקרובים, באחד בספטמבר, תחגוג קהילת היער האסור יום הולדת שש! אני מקווה שאתם יודעים את זה, כי כבר חודש שבראש העמוד עם כל הפורומים יש פורום בשם "פרוייקט אודות היער האסור
בעוד פחות מחודש היער האסור חוגג 6 שנים להיווסדו!
פורום זה נועד ליצירת אודות היער האסור, מה-1/9/2006 ועד היום!"
די קשה להתעלם מזה.
לכן, פעם נוספת, אני וכל צוות הנביא היומי (וכן, אני יודעת שרק בסוף אמורים לומר את ה"אני", אבל "כל צוות הנביא היומי ואני" פשוט לא מצלצל טוב!) מאחלים מזל טוב- והפעם, לקהילה המדהימה לה כולנו חייבים כל כך הרבה.

עד כאן, קוראים נאמנים. אני מקווה שלמדתם מהכתבה הזאת משהו: איך אפשר למלא מכסה (טוב, בערך- אני מודה, לא התקרבתי אפילו לשמונה מאות מילים) בלי לדעת שום דבר. זה רק מוכיח שאם תרצו, אין זו אגדה.



---------------------


הכל נשאר במשפחה מוזיקה
כותב: עדן.
בטאי: Brisingr.
הידעתם שעם הקמתו, יועד בית הספר לשמש ככלי עזר לתהליך החיברוּת של בני השכבות המיוחסות (מילה יפה לפרוטקציונריות) בחברה המסורתית? אני יודעת, זה לא היה צפוי! סתם, האמת שדווקא כן, פשוט אף פעם לא חשבתי על זה. הו, מה זה תהליך החיברות, אתם שואלים? תהליך החיברות הוא תהליך שכל בנאדם ובנאדם עובר מרגע שנולד. העולם מחולק לקבוצות שונות בהן יש אנשים וגופים שונים, הנקראים "סוכני חיברות", ובין קבוצות סוכני החיברות השונות תוכלו למצוא את המשפחה (בתור סוכנת החיברות הראשונה והעיקרית של הילד), בית הספר, קבוצת בעלי הגיל של הילד ואפילו את אמצעי התקשורת. בית הספר הוא סוכן החיברות השני, חשוב לא פחות מהראשון וגורם לקונפליקטים של הילד בעולם שקשור למשפחה ולבית הספר. וברגעים כאלה ממש אני נהיית אסירת תודה על כך שלמדתי השנה מדעי החברה. איך תהליך החיברות ובית הספר בתור סוכן חיברות קשורים לנושא הגיליון ולמדור המוזיקה? הם לא, סתם נהניתי להסביר לכם דברים שאני יודעת. אבל מכאן והלאה, אני מבטיחה לקשר! (דמיינו שיש כאן סמיילי, כזה שהיה יורד בביטוא אם היה נכתב).

בכל תחילת שנה, סוף שנה, חג, לעתים בימי שישי, יום של טקס שגרתי, יום שסגל המורים וההנהלה מחליטים שהוא נחשב לשונה מהשאר ושהוא מיוחד יותר מימים אחרים בשנה, ובעצם בכל יום שהמורים רוצים להשליט עלינו, התלמידים, את הדעה שמבית-הספר שלנו יוצאים רק תלמידים מוכשרים ובעלי עתיד, הם מזמנים את הלהקה ההיא שכולם מכירים. לא מדובר באיזו להקה שמכירים בכל רחבי הארץ וגם לא בלהקה הרחוקה ההיא שעברה למזרח הרחוק סתם כי רצו לטייל ולהתרחק או כי לא מצאו מה לעשות בארץ; מדובר, כמובן, בלהקת בית הספר.
להקות בית הספר השונות מתאפיינות במספר תלמידים (לרוב חמישה), מרוב - אם לא מכל - השכבות. רמת התלמידים המופיעים תלויה בבית הספר המדובר ובשאלה האם הוא עשה סלקציה אמתית או אחת שלפעמים קשורה לפרוטקציות ולפעמים סתם לאוזני המורים, שלעתים לא בדיוק תואמת לשמיעת התלמידים (דברים משתנים עם הגיל, אתם יודעים, גם האוזניים). ואיך אפשר לשכוח את החלק החשוב והמשמעותי ביותר בו מתאפיינת הלהקה- צוות בית הספר דואג לכך שבכל פינה ובכל הזדמנות אפשרית נראה אותם, בין אם זה קשור למועד בו הם מופיעים ובין אם המועד הוא סתם עוד יום רגיל.

על להקת "בצפר" שמעתי לראשונה כשחיפשתי חומר לכתיבת הכתבה ושאלתי את דעתה של עומר, הידועה בכינויה פרח, זאת שבזכותה הנביא עוד עומד על הרגליים וגם יוצא באופן קבוע. בהתחלה לא התלהבתי מלכתוב על להקה שאני לא מכירה, אבל החלטתי להיכנע לזה בסופו של דבר כשהתחלתי לחפש עליה חומר וגיליתי לאילו מקומות היא הגיעה (אל תצפו לפרסים, אבל גם להגיע לאן שהיא הגיעה זה כבוד).
היער האסור - פורום הארי פוטר
להקת "בצפר" (באנגלית: Betzefer, וכן, הכתיבה באנגלית דווקא שימושית למרות מוצאה הישראלי של הלהקה) היא להקת גרוב-מטאל שהחלה את דרכה בשנת 1998, כמה מפתיע בהתחשב בנושא הכתבה, כלהקת בית-ספר. הם התחילו את דרכם עם קאבר שעשו לשיר הילדים "פיץ העכבר"; את אלבומם הראשון הוציאו בשנת 2005 והוא נקרא Down low.
יציאת אלבומם השני התעכבה מספר פעמים- בתחילה הוא היה אמור לראות אור בשנת 2008, אך בסופו של דבר הוא פורסם רק כשלוש שנים לאחר מכן, ב2011. האלבום נקרא "Freedom to the Slave Makers", והוא כולל עשרה שירים. כחודשיים לאחר יציאת האלבום, באפריל 2011, הלהקה חיממה את להקת מגהדת' (!!) כשהופיעו בישראל.
לפני כשבועיים (בתקווה שהגיליון יתפרסם במועד שנקבע) פרסמה הלהקה בעמוד הפייסבוק שלה הודעה שאומרת שהם סיימו להקליט את אלבומם השלישי, שיכיל שלושה-עשר שירים.
אני מצרפת את השיר Doomsday של הלהקה, פשוט כי זה השיר היחיד שלא התחלתי ממש לפחד כששמעתי אותו.


להקת מיניאטוריים גדולה
תופעה מוכרת נוספת ידועה בשם "מקהלת בית-הספר"; זו היא בעצם קבוצה גדולה יותר של תלמידים ששרים, כשהם תלמידים בגרסה מוקטנת מבלהקה ובכמות הרבה יותר גדולה. המקהלה אופיינית בעיקר לבתי הספר היסודיים, שם התלמידים לא צריכים לעבור אודישן או מבחן קבלה כלשהו כדי להיכנס לקבוצת השירה, ואם יש אודישן- הוא לא אמיתי ולרוב כולם מתקבלים. ואם מישהו שלא יודע לשיר מתקבל, שמים אותו מאחורה כדי שלפחות לא יראו מי הזייפן הגדול.

"סימוראלי" היא מין להקה של שש בנות. שש הבנות הן אחיות (ביולוגיות, לא למחצה וכיוצא בזה, כפי ששמתי לב שהן מרבות לציין) וגיליהן, מהגדולה לקטנה, הן: 21, 20, 18, 16, 13 ו-11. על פי חישוב מהיר שלא באמת דורש חישוב תוכלו להגיע למסקנה שארבע (או שלוש, אבל בת השמונה-עשרה היא גבולית ואני מחשיבה אותה כ-כן) מתוך השש, משמע- רובן, בגיל בית-ספר. מה זה אומר? שהן בדיוק מתאימות לכתבה, בין אם נחשיב אותן כלהקה ובין אם נחשיב אותן כמקהלה.
היער האסור - פורום הארי פוטר
בנות סימוראלי נוהגות לצלם את עצמן שרות, כשאחת מהן לרוב מנגנת על גיטרה, ולהעלות את הסרטונים ליוטיוב. השירים שהן שרות הם לרוב קאברים.
רוב הסרטונים שהן מעלות, לפחות אלה שאני ראיתי, מחולקים לשניים; בחלק הראשון הם שרות ועושות את הקאבר לשיר שבחרו ובחלק השני הן מדברות ומספרות על עצמן, מוסיפות קצת פספוסים ובעיקר עושות שטויות. אם תרצו לשמוע קאבר לדוגמה, אני ממליצה על השיר שהוא אחד המוכרים ביותר כרגע- Payphone של מארון פייב. אומנם הוא לא טוב כמו המקור (וגם אני נתקפתי בחילה כששמעתי את המשפט האחרון שהן דאגו להוסיף לקאבר), אבל הוא בהחלט טוב:
http://www.youtube.com/watch?v=RbY2r0Ps81M
השיר המקורי הראשון שהוציאו נקרא "Million bucks", והאמת שיחסית לשיר קיטשי ומציק הוא דווקא די נחמד. קליפ של ממש לא יצא לשיר, אבל כן יצא וידאו שיכול איכשהו להתקרב קצת לקליפ. הווידאו יצא בדצמבר של השנה ויש בו קטעים של צילומים וצילומים מאחורי הקלעים ו, טוב, הרבה מאוד קפיצות שעושות כאב ראש. בנוגע לשאלת ה"האם זה השיר המקורי היחיד שיש להן", אין לי מושג, ואם לומר את האמת, האחד הזה הוא מספיק מבחינתי.



---------------------


שנה באה; שנה הלכה. ספרים
כותב: אופיר.
בטאי: ירח אהבה טוב.
הנה תמה לה שנת תשע"ב (שבעה-עשר יום, נכון לרגע כתיבת הכתבה). סביר להניח, שהשלב הבא בהתפתחות היקום (בהיעדר הגדרה יותר טובה בראשי, כרגע), תהיה שנת תשע"ג. עד אז, נצטרך להסתפק בהחלט בתשע"ב (וגם בכל מה שלפני כן, אבל זה בהחלט לא שייך).
אז, מה הם אותם דברים שראינו בתשע"ב, שנצטרך להסתפק בהם? אילו ספרים ראו אור השנה?
(הערה: מופיעים בסדר בו הם מופיעים בראש שלי, לא בשום סדר אחר).

עורבני חקיין
הספר השלישי והאחרון בטרילוגיית "משחקי הרעב".
המרד של המחוזות נגד הקפיטול גובר מיום ליום, במיוחד עכשיו, אחרי שמחוז 12 הושמד, והקפיטול בדרך להשמיד את השאר. אנשי מחוז 13 צריכים את עזרתה של קטניס, כדי שתשמש להם בתור קמע, בתור העורבני החקיין, כדי לטעת תקווה בלב האנשים, ולהשתמש בתקווה הזאת כדי להביס את הקפיטול.
היער האסור - פורום הארי פוטר

בן נפטון
הספר השני בטרילוגיית "גיבורי האולימפוס", הלא היא סדרת ההמשך ל"פרסי ג'קסון".
פרסי מוצא את עצמו, לאחר בריחה ארוכה מצמד גורגונות לא נחמדות במיוחד, במחנה נוער רומאי, המיועד לבניהם של ילדי האלים הרומאים. שם הוא פוגש בפרנק, הדחוי ובעל הפוטנציאל הלא ידוע, ובהייזל, בעלת עבר מסתורי ששבה מן המתים, ויחד הם צריכים לצאת למסע, כיוון שבעוד שבוע העולם ייחרב - שוב, כהרגלו בקודש של ריק ריירדן.
היער האסור - פורום הארי פוטר

צל הנחש
הספר השלישי והאחרון בטרילוגיית "האחים קיין והאלים המצריים".
שוב, לא הספקתי לקרוא:
למרות מיטב מאמציהם, קרטר וסיידי קיין לא הצליחו למנוע את עלייתו של אפופיס, נחש הכאוס. כעת אפופיס מאיים לבלוע את השמש ולהחריב את העולם. על האח והאחות ומוטל להשמיד את אפופיס אחת ולתמיד - אבל איך יעשו זאת, כשחרטומי בית החיים מפולגים ולוחמים אלה באלה, אלי מצרים בעצמם נתונים להתקפה, ולצידם עומדים רק קומץ ילדים מתלמדים מהבית בברוקלין.

התקווה היחידה היא להפעיל לחש עתיק שעשוי להפוך את צלו של הנחש לנשק נגדו - אלא שהלחש אבד לפני עידן ועידנים. היחידי שיכול לעזור להם הוא חרטום מת שחזר כרוח רפאים; אבל האם החרטום הנקמני יוביל אותם אל צל הנחש, או אל מותם?
היער האסור - פורום הארי פוטר

הירושה
הספר הרביעי והאחרון בסדרת "הירושה" (אראגון).
לא הספקתי לקרוא (או אפילו לקנות) את הספר, אז תיאלצו להסתפק בתקציר מגב הספר (נכון שלא כתוב כאן שום דבר חדש על מה שצפוי להיות בספר, אבל, ידידיי, סה-לה-וי):
עד לא מכבר היה אֶרָאגוֹן נער חווה עני, והדרקונית סַאפִירָה הייתה רק אבן כחולה ביער. עכשיו אֶרָאגוֹן הוא רוכב דרקונים, הורג הצל. סַאפִירָה היא הדרקונית שלו. וגורלה של ממלכה שלמה מוטל על כתפי השניים. חודשים ארוכים של אימונים וקרבות הביאו ניצחונות ותקווה, וגם אובדן קורע לב. והקרב האמיתי עדיין לפניהם: הקרב עם גַאלבָּטוֹריקס. רק הם מסוגלים להביס אותו, ולא תהיה להם הזדמנות שנייה.

הרוכב והדרקונית שלו עברו דרך ארוכה, אך האם יצליחו להפיל את המלך המרושע ולהשיב את שלטון הצדק לממלכת אָלַאגֵייזִיָה?
ואם יצליחו, מה יהיה המחיר?
היער האסור - פורום הארי פוטר

עיר של אפר
הספר השני בטרילוגיית "בני הנפילים".
אפילו את הראשון לא קראתי (למרות שקניתי אותו), אז הרי התקציר מגב הספר:
את הנעשה אין להשיב.
קליירי פריי רק רוצה שחייה יחזרו לקדמותם. אבל איך אפשר לנהל חיים נורמליים כשאמא שלך בבית חולים, שקועה בתרדמת קסומה, המבוגר האחראי בחייך הוא אדם-זאב, ואת עצמך נתקלת על כל צעד ושעל בערפדים, שדים, פיות וקוסמים?
סיימון, החבר הכי טוב שלה, זקוק לתמיכתה; אבל קליירי חשה חובה לעזור גם לג'ייס המיוסר, שמחפש צרות כאילו עלה על המסלול להרס עצמי. כשחפץ מקודש לבני הנפילים נגנב, החשד נופל על ג'ייס - היכן נאמנותו? האם חבריו ציידי הצללים עוד יכולים לסמוך עליו, או שעשה יד אחת עם אביו, ולנטיין המטורף והמסוכן?
היער האסור - פורום הארי פוטר

סירנא
הספר החמישי בסדרת "ספטימוס היפ".
עוד לא הספקתי לקרוא אותו, אז הרי התקציר:
ספטימוס והדרקון שלו, להביור, נוחתים נחיתת חירום על אי קסום. הדרקון פצוע קשה, וספטימוס מגייס את כל הידע שלו באלפיזיקה, וכן את עזרתם של ג'נה וביטל, כדי לנסות לרפא את זנבו המרוסק של להביור, ללא הצלחה רבה. עד מהרה מתברר לשלושה שהאי הזה די מוזר, ושלמעשה הוא אפוף כישופ אפל. הם פוגשים את סירא, נערה מוזרה ובודדה, מגלים שעל האי ניצב מגדלור בצורת חתול ונוכחים לדעת שמתגורר שם מישהו או משהו שיכול לכשף את ספטימוס באמצעות שירה. האם יצליח ספטימוס להיחלץ מכבליו של היצור המזמר?

גם ללוסי ולנער הזאב אין חיים קלים - השניים הסתבכו גם עם מכשפות הנמל המורשעות וגם עם חבורת יורדי ים מפוקפקת למדי. אביה של ג'נה, מיילו באנדה, לא ידע לאיזו צרה-צרורה הוא נכנס כאשר רכש תיבת אוצר מסתורית והסתיר אותה בבטן אוניית הפאר שלו.
היער האסור - פורום הארי פוטר

מוות של דיו
הספר השלישי והאחרון בטרילוגיית "לב של דיו" או "עולם הדיו".
שלושה חודשים אחרי מותו של אצבע אבק, משפחת פולכארט חייה עם השודדים. בלילות אפלים, מו עוזב את מחבואם בלי להודיע לאשתו וביתו, ומצטרף אל השודדים, בתור העורבני הכחול, במאבקיהם למען כפרים קטנים נגד החיילים הבוזזים של ראש-פתן וגיסו, המושל על אומברה מצד ראש פתן, ברנש תאב-בצע המכונה "השרוך".
אורפיאוס מנצל את יכולות הקריאה והכתיבה שלו כדי להתעשר ולקבל פרסום ואינספור משרתים - וביניהם המשרת היחיד שלא מקבל שכר, פאריד - בזמן שהוא מחפש דרך לדבר עם הנשים הלבנות, כדי להחזיר את אצבע אבק אל בין החיים.
היער האסור - פורום הארי פוטר

39 רמזים
השנה יצאה רוב הסדרה העוקבת אחרי מסעם של האחים איימי ודן קהיל ברחבי העולם אחרי הסוד המשפחתי, בתחרות אכזרית נגד משפחתם. אני חושב שהחל מ"המעגל השחור" (החמישי בסדרה) ועד "בלב הסכנה" (העשירי והאחרון בסדרה הנוכחית), כולם יצאו השנה (אם כי בקשר למעגל השחור אני לא בטוח לחלוטין, כיוון שהוא יצא ב2011).
היער האסור - פורום הארי פוטר


ריקוד עם דרקונים
הספר החמישי והמחולק לשניים בסדרת "שיר של אש ושל קרח". אין לי כוח להביא תקציר או תמונה, (כיוון שזה מחולק ל-2).

מקדש הרוחות
הספר הרביעי בסדרת "חרב האמת" (חוק הקוסמים הרביעי).
שוב, כמו שכתבתי בריקוד עם דרקונים.

ייתכן ששכחתי כמה וכמה דברים. אבל, מה לעשות, הכתבה כבר נמחקה לי פעם אחת, והחיים קשים, והמוח נמס (והפועלים עצלים). זה מה שיש.
אני מקווה שהשנה נוכל לצפות בעברית לספרים כמו "The mark of Athena" (אע"פ שהוא לא יצא אפילו באנגלית), "Darke" (השישי של ספטימוס היפ), "The Atlantis Complex" (השביעי בסדרת ארטמיס פאול), "The ring of Solomon" (הספר רביעי והמקדים לטרילוגיית ברטימאוס), וזה כל מה שעולה לי בראש עכשיו.

שנה טובה, ובהצלחה לכולנו בלימודים!



---------------------


כשהשמועה מתפשטת טלוויזיה וקולנוע
כותב: איתי.
בטאי: HadaRingo.
באה בקלות

ז'אנר: קומדיה
במאי: וויל גלאק
תסריט: ברט ו' רויאל
הופק ע''י: וויל גלאק, זן דיביין
מוזיקה: בראד סגל
צילום: מייקל גריידי
נערך ע''י: סוזן ליטנברג
שחקנים ראשיים: אמה סטון, פן באדגלי, אמנדה ביינס, קאם ג'יג'אנדט, תומאס היידן צ'ארץ', פטרישיה קלארקסון, ליסה קודרו, מלקולם מקדוול, אלי מיצ'לקה, סטנלי טוצ'י, דן בירד
שפה: אנגלית
שנת יציאה: 2010
אורך: 92 דקות
תקציב: 8 מיליון דולר

היער האסור - פורום הארי פוטר


אוליב היא נערה רגילה. היא בקרוב מסיימת את התיכון הרגיל, יש לה הורים אוהבים ורגילים שהיא יכולה לדבר איתם על כל דבר- בעצם, פשוט חיים רגילים. הכול משתנה כשאוליב וחברתה הטובה מתווכחות על כך שאוליב איבדה את הבתולים עם אחד הבחורים בשכבה למרות שזה לא נכון. לאחר כמה זמן אוליב נכנעת ו''מודה'' בכך מתוך תסכול והבנה שכלום לא יתקדם מהנקודה הזאת. מכאן והלאה השמועה שאוליב ''עשתה את זה'' מתפשטת, והדעה הכללית עליה מתחילה להשתנות. מילדה אחת רגילה שלא שמים אליה לב, מתחילים לשים אליה לב, ולפעמים לא בקטעים טובים. כשחברה הטוב והגיי ברנדון מבקש ממנה להעמיד פנים שהיא עשתה את זה איתו, כדי להפסיק את הירידות עליו, לבסוף היא מסכימה, ובכך גורמת לנערים מהשכבה להעמיד פנים שהם שכבו ובתמורה היא מקבלת הטבות. לאחר זמן מה הכול נמאס, ואוליב מנסה לעשות סדר בשמועות.
''באה בקלות'', סרט ששמעתי עליו בזמן שהיה בקולנוע ולא הספקתי לראות אותו. וחבל. הסרט מתגלה כסרט מעניין, זורם, בעל עיצוב מעניין, שחקנים טובים ומסר (גם אם לא מפותח באופן מיוחד).
הבימוי והכתיבה פשוט כמעט מושלמים. הסרט לא תקוע והבמאי מעצב אותו באופן מיוחד ואמין. הסרט מלא ברפרנסים לסרטים מאותו הז'אנר (לצערי אני לא זיהיתי את הרוב, כי אני לא אוהד גדול של הז'אנר, אבל בכל זאת אפשר לקלוט שזה רפרנס). הסרט בונה דמויות אמינות ולא שטוחות שאפשר להתחבר אליהן והוא מלא הומור. פשוט מקסים. אבל למרות שהוא עושה את הכי טוב שאפשר עם מה שיש, העלילה הבסיסית היא קצת מוזרה. בחורה עושה סקס בתיכון אמריקאי? אני לא בטוח שזה ממש ''תדהמה'' שם. והמסר קצת פשטני, אבל פשטני זה כל כך עדיף על לא קיים, מה שצריך להזכיר לרוב הסרטים של היום. יש לו שתי בעיות בעיצוב העולם – ראשית, הנערים מדברים בצורה יותר מדי חכמה ושנונה, וזה פשוט לא מתאים להם. אני לא חושב שאני מכיר אנשים שמדברים ככה, וזה לפעמים קצת מוזר לשמוע את זה. ועוד, רוב השחקנים נראו כאילו הם עברו את הגיל הזה והם מבוגרים מדי, אבל בקטנה.
מה עובד הכי טוב ב''באה בקלות''? זה ברור, אמה סטון. היא פשוט מדהימה, וגורמת להתאהבות רצינית בה כבר על הדקה הראשונה שלה על המסך. היא יפה, היא מוכשרת, היא כריזמטית וסוחפת, היא שנונה ולפי הסרט נראה שהיא פשוט יודעת על מה היא מדברת. השחקנים האחרים שמלווים את אמה נחמדים מאוד, אבל מה לעשות? כשנמצאים עם שחקנית בסדר גודל וכישרון כמו שלה, נדחפים מחוץ לתמונה.
הסרט מציג מספר לא מבוטל של סצינות שיגרמו לכולם חד משמעית להתאהב באמה סטון. היא רוקדת ריקודים לעצמה, שרה לבדה וזה פשוט נורא נחמד לראות את זה. משהו משעשע שיש בסרט, הוא שההורים של אוליב (אמה) קצת יותר מדי... פתוחים. הם מוזרים, אומרים דברים סקסיסטיים ליד הילד הקטן והם נורא מצחיקים. פלוס ענק בשבילי. ועוד, למרות שהסרט קצת צפוי, הוא עדיין זורם ומרתק את הצופים לכל אורך הדרך.

היער האסור - פורום הארי פוטר

לסיכום :
''באה בקלות'' זה סרט אדיר. הוא מראה ומפגין את יכולות המשחק המדהימות של אמה סטון, הוא שנון וחכם והוא פשוט נורא כיפי. הוא סרט מסוג הסרטים שאפשר לראות שוב ושוב והוא פשוט לא נמאס. למרות זאת, כמו כמעט כל סרט, יש לו את הבעיות שלו. העלילה שלו לא הכי אמינה בעולם ויותר מדי בסיסית וצפויה, אבל אתם יודעים מה? זה ממש לא גורע יותר מדי מהסרט.
כדאי לראות.

הצלחה ביקורתית ובקהל הרחב: ''באה בקלות'' התקבל בצורה מאוד טובה ומאוד מרשימה אצל המבקרים והקהל הרחב. אנשים רבים היללו את יכולות המשחק שסטון מפגינה בסרט הזה וקראו לו ''חכם ושנון'', אך אמרו שלמרות זאת העלילה הבסיסית לא ממש מפותחת והיו יכולים להכניס לה עוד אלמנטים שישפרו את המצב. באתר IMDB הסרט קיבל ציון גבוה של 7.2 ובאתר Rotten Tomatoes קיבל ממוצע פשוט מעולה של 85%.
הצלחה קופתית: ''באה בקלות'' הוא לא סרט גדול. כלומר, התקציב שלו הוא 8 מיליון דולר – תקציב נמוך מאוד יחסית ללהיטים, שמקבלים בסביבות 70 מיליון דולר ולפעמים מגיעים עד 250 מיליון דולר. כלומר, סוג של של סרט פסטיבלים. למרות זאת, ההצלחה שלו הייתה ענקית בצורה יוצאת דופן והסרט הרוויח בסך הכול 74,952,305 מיליון דולר, שזה סכום ענק מאוד יחסית לסרט קטן וחסר קידום גדול.



---------------------


דיו זוהר שנשפך ומכנסיים קצרים? מסתבר שהם האופנה החדשה. אופנה
כותב: White Rose [דיתה].
בטאי: ירח אהבה טוב.
היי לכם.
כן כן, אתם לא טועים. ממש אחרי הכותרת היה כתוב "כותב: White Rose [דיתה]", ולא בטאי. לא, אתם לא מתבלבלים. עדן, כתבת האופנה האהובה עלינו, לא יכלה לשכתב את כתבת אופנה שנמחקה בעקבות הפריצה מפאת חוסר זמן, ומסיבה זו היא ככל הנראה תפרוש מהנביא לזמן מסוים, אך על דאגה– היא תחזור מידי פעם לכתבות אורח!
אז אני אספר לכם שבכתבת אופנה המיוחדת של עדן, שהייתה בעצם פינת יצירה, היו רעיונות שונים ומגוונים לקישוט הילקוט, המחברות והיומן, והכנת קלמר ממסקינג-טייפ! אני לא אשכתב את הכתבה שלה כי זה ירגיש לי לא נכון, אבל אתם מוזמנים לחפש ביוטיוב "DIY: How To Customize Your Backpack‬‏" ולבדוק כאוות נפשכם סרטונים והדרכות.

אחרי ההקדמה הזו הגענו לשלושת הנושאים שבאמת רציתי לדבר עליהם, ואני בטוחה שרובכם שמתם לב אליו בשבוע הראשון ללימודים: בגדים בצבעי מרקר.
אני באמת לא מבינה מה הקטע של הצבעים האלה. זה נראה כאילו לקחו חולצה לבנה מבד חצי שקוף ושפכו עליה בלי רחמים את הדיו של המרקרים.
בסדר. לחלק מהחולצות זה יפה, אם יש קצת נגיעות צבעים זוהרים, או חולצה לבנה/שחורה שכתוב עליה משהו זוהר– כמובן בלי הגזמה. אבל חולצה שלמה רק בצבע הגועלי הזה? זה ממש כאילו את באה בהצהרה "בואו ותתהפנטו מהצבע הסופר-זוהר של החולצה שלי!"
הפעם היחידה שצבע מרקר עזר לי במסגרת אחרת שאינה להדגיש כותרות ודברים חשובים, הייתה כשחזרתי מהים לפני שנתיים בערך וראיתי שלט של ארטיק ב-2 שקלים בקיוסק כלשהו.
הבעיה היא שבכל חנות יש בגדים בצבעים האלה, במיוחד ב-FOX וב-TNT, ואם זה מה שהחנות מביאה- זה מה שחלק מבנות ישראל מחליטות לקנות. ושוב, אני לא מדברת על חולצות עם נגיעות של צבעים זוהרים או עמומים, אבל חולצה שלמה צמודה מאוד בצבע ורוד מרקר עם סמל בצפר וג'ינס בשתי מידות פחות? אני לא מסוגלת לסבול את זה.
שלא תחשבו שיש לי בעיה רק עם החולצות והגופיות (למרות שגופיות אני רואה פחות כי אסור בבתי ספר להסתובב איתן), גם מכנסיים באים בגוונים האלה. ילדה בכיתה שלי באה ביום הראשון עם סקיני-ג'ינס ורוד זוהר שהיה אפשר לראות מקילומטרים!
בעצם, מאיפה כל זה התחיל? זוכרים שבשנה שעברה, ואולי גם לפני שנתיים, כולן התחילו להסתובב עם לק בצבע מרקר? אז זה היה יפה מדי פעם, לא תמיד ולא לכולן, אבל משם זה התגלגל לאקססוריז, ומשם גם לבגדים ולנעליים ולכיסויים לסמארטפון ומה לא. אז בקשה אחרונה- תימנעו מזה, או לפחות תפחיתו.

עכשיו, אחרי שבוודאי שעממתי אתכם (כמעט שעממתי את עצמי בלדבר על זה!), נעבור לנושא אחר- כי מה לעשות, צבעי מרקר לא ממלאים את מכסת 800 המילים. שמתי לב שהרבה מתלוננים על אורך המכנסיים לבתי הספר. יש כאלה שעוד לא נוסח להם חוק בתקנון (כמו לבית הספר שלי), יש כאלה שהמכנסיים חייבים לעבור את הברך, ויש כאלה שיד מאוגרפת צמודה לגוף היא האורך האולטימטיבי; לדעתי, השיטה האחרונה היא הכי נורמלית, למרות שאם למישהי יש יד קצרה מידי, זה יהפוך להיות מטריד. בכל מקרה, הדבר הנוראי ביותר שהומצא בתחום השורטים הוא שורטי ה"דפוק-אותי", או במילים אחרות, מכנסיים קצרים ביותר שהישבן מבצבץ מבעדם.
זה זוועתי כמו שזה נשמע; זה פשוט מכנס שהפך להיות תחתון ונראה כמו החיתולים של האגיס (או פמפרס? אני לא באמת עוקבת), שנראים כמו ג'ינס. באמת, סקיני-ג'ינס זה דבר מעולה, ואפילו שחם אתו אפשר לשרוד כמה שעות, במיוחד אם יש לכן מזגן בכיתה, ואם ממש-ממש חם לכן, מכנס שעובר שליש וקצת מהירך זה גם אחלה ולא מחמם. למרות שאצלנו בבית הספר אין חוק נגד אורך המכנסיים, המחנכת שלי הצהירה ביום הראשון שהיא מעדיפה שלא לראות את רגליהן החשופות של בנות הכיתה, אבל אף אחת לא באמת שמה על זה. טוב, בכיתה שלי אין הרבה פרחות שלא אכפת להן מה הן ילבשו- העיקר שלא יהיה חם- אבל לראות במסדרונות ישבנים מבצבצים זה מאוד לא נעים.

שוב, נגמר לי על מה לכתוב והכתבה הזאת תצא חסרת תכלית! ולדבר על התיקים הענקיים של נייק, אדידס ולקוסט, שמתאימים יותר לים ושבנות דוחסות אליהם את הספרים במקום ללכת עם ילקוט בית-ספר נורמלי, ישעמם ביותר, כי אני בכלל לא בטוחה שגם בבתי ספר אחרים הקטע הזה עובד.

בעצם, תארו לעצמכם שהייתה בארץ מדיניות של תלבושת אחידה שהיא לא סתם חולצה חלקה עם סמל בית הספר. תארו לעצמכם שהיינו חייבים ללבוש חולצות עם צווארונים, עניבות, חצאיות עד הברך (למרות שחלקנו כן לובשות כאלה, אבל לא כולן), מכנסיים מחויטים ונעליים סגורות; לדעתי, אחת הסיבות שאין לנו תלבושת כזאת היא שחם כאן. פשוט חם. בקולג'ים ופנימיות באנגליה ובמדינות אירופאיות אחרות וקרירות זה הולך מעולה כי זה מחמם ויפה, אבל בארץ אני בטוחה שכולם היו סובלים עם נעליים סגורות וחולצות מבד לא נושם. חוץ מזה, הפרחות בטח היו כותבות לביבי בפייסבוק שיפסיק את התלבושת הזאת, בנוסף להבאת ג'סטין ביבר לארץ. כאילו שלביבי חסרים דברים לעבוד עליהם (הא, בטח. בשיעור הראשון השנה המורה שלי אמרה שהבעיה בארץ היא שאין מנהיגים, ואני העפתי מבט לתמונת ראש הממשלה שעל הקיר וחשבתי, "ביבי, ביבי...")!

לסיכום, בגלל העובדה שזו כתבת אופנה, ואופנה כוללת גם איפור, בין השאר, החלטתי לצרף סרטון נחמד למדריך איפור לבית הספר, כי מה לעשות, אנחנו בנות ואנחנו אוהבות להתאפר, אבל לשים טונות של מסקרה וליפסטיק זוהר בשילוב דאקפייס זה פשוט מגוחך.



תיהנו כמה שאפשר בחודש הראשון, הלימודים נהיים קשים מרגע לרגע!

היער האסור - פורום הארי פוטר



---------------------


גם בית ספר וגם בריאות? החיים שלי בזבל. בישול
כותב: עומר.
בטאי: ירח אהבה טוב.


לחיי הגוגל ואתר מאקו. לחיי כל מנועי החיפוש באשר הם.
וכי מדוע? טוב, מסתבר שאם תכתבו בגוגל "מתכונים בית ספר" ותגלגלו קצת את הדף (כן, תצטרכו לעבור את כל הקישורים לבתי הספר לבישול), תמצאו נושא לכתבת מתכונים שיתאים בול ליום הראשון ללימודים. להלן - כתבת מתכוני ארוחת עשר!
אגב, ממש רגע לפני שנתחיל, אני רוצה לציין עובדה משעשעת: בכתבה שמצאתי מאתר מאקו כתוב "הנה כמה רעיונות לארוחות עשר נכונות ונשנושים בריאים לכבוד האחד בספטמבר", אבל הכתבה פורסמה בכלל לקראת סוף מרץ!
כן, גם אני מבולבלת.
הו, רגע, עוד משהו - כמו שאתם לא יודעים (אלא אם זכיתם בדרך זו או אחרת בסיסמה לפורום צוות הנביא היומי), נתבקשנו שלהמעיט בשימוש במילים "אז", "טוב" וכדומה. אני די בטוחה שזה היה מכוון בעיקר אליי, כי המילים האלו תופסות משהו כמו חצי ממכסת המילים שאני אמורה למלא בכל כתבה. כך או כך, בטאים, עורכים וקוראים נכבדים, תתכוננו נפשית - אני בספק אם ההמעטה תעבוד. צורת הכתיבה שלי לא באמת השתנתה מכיתה ז', כך של"אז" ו"טוב" יש נטייה להיות גורם דומיננטי בכתבות שלי.
בעיקר בכתבות מתכונים, פשוט כי הטור המוגבל שלי כל כך מוגבל שאין לי מילים לבזבז על מילים שוליות שכאלו.
בכל אופן, בואו נתחיל! ארוחת העשר מחכה!
אני רק מזהירה אתכם, אלו אמורות להיות ארוחות עשר בריאות. זה אומר שרוב הסיכויים שרק ארנבים וטבעונים ייהנו מהמתכונים האלה.
אז, נצא לדרך (זה רק אני, או שהתחלתי רשמית את הכתבה הזו לפחות שלוש פעמים?)!
תחילה, בואו נדבר על כריכים:
מצרכים:
*2 פרוסות לחם (כי אני אהיה כנה ואומר לכם 'דוגרי', פרוסה אחת, מקופלת, זה פשוט לא משביע).
אה, אני בטח גם צריכה להתעכב על סוג הלחם. הכתבה ממליצה על לחם מחיטה מלאה, כי הוא מכיל סיבים ובלה בלה בלה, אבל סיבים נשמעים כמו משהו שיש בשטיח, אז אני ממליצה על לחם לבן. מקסימום אחד עם טיפונת גרעינים בתוכו, אם אתה ממש חייבים.
*גבינה.
אני אישית לא אוהבת גבינה, שתהיו לי בריאים. גבינה לבנה היא חסרת טעם ורטובה, קוטג' הוא גבינה לבנה עם גושים, גבינה צהובה (אחת שלא מותכת), היא קרה, קשה ובכללי בעלת טעם לא משהו, ולגבינות המפוארות יש ריח רע. או טעם רע. או שילוב של השניים.
בעצם, גבינת שמנת זה דווקא טעים. מצד שני, אני מסרבת להחשיב אותה כגבינה - וגם ככה הכתבה לא הייתה ממליצה עליה, כי היא לא בריאה כמו גבינה לבנה. גם כן.
*ממרח שמן זית.
הא? ממרח שמן זית? זה בכלל הגיוני?
*ירקות על פי טעם אישי.
לכו על עגבנייה (ובלי חכמולוגים שיודיעו לי ברוב כבוד שעגבנייה היא פרי. כי היא לא. הייתם מכניסים אותה לסלט פירות? לא. מה עם סלט ירקות? יפה. מה למדנו? שעגבנייה היא ירק). או מלפפון. אולי הוא טיפה חסר טעם, אבל עם מעט מלח הוא דווקא ממש טעים.
גם זיתים אני מאשרת, אני מניחה. זיתים זה טעים. גם אם כבר הכנסתם "ממרח שמן זית".
*חומוס (אני ממליצה לכם להכריע בין החומוס לגבינה. משום מה שילוב של שניהם לא נשמע מפתה במיוחד).
אגב, הכתבה מציינת שלא מומלץ להשתמש בחומוס קנוי, כי הוא "עתיר בשומן". היא ממליצה לכם (זו רק אני, או שאני משתמשת בהמון הטיות של "ממליצה"?) להכין חומוס ביתי. מה שכן, היא לא מוסיפה מתכון לחומוס. אני מניחה שיכולתי להביא לכם מתכון לחומוס בעצמי, אבל... נעע.
*טחינה (ראו סעיף "חומוס". בול אותן הערות).
*אבוקדו/סלט ביצים/טונה.
לא, לא, לא. ועל כן הם ביחד. שלושתם מגעילים. סליחה, שלושתם "לא לטעמי". תמנעו, במטותא מכם. אם לא בשבילי, אז בשביל מי שיריח את הבל הפה שלכם ביממה הקרובה.
אופן ההכנה:
בבקשה תגידו לי שאתם לא באמת צריכים את ההוראות שלי בחלק הזה. בבקשה.

גרנולה ביתית (גרנולה ביתית? באמת? אני אבכה. אני לא אוהבת דברים בריאים! מה זו הכתבה הזאת?):
מצרכים:
*גרנולה.
אל תגידו מילה. אני באבל. אני לא מאמינה שאני מבקשת מכם לקנות זרעים. מתכונים בריאים, מה עובר עליי היום?
*דגנים על פי טעם אישי.
אל תשאלו אותי מה זה אומר. אולי אתם צריכים להוסיף אורז לא מבושל או משהו.
*פירות על פי טעם אישי.
אני תוהה אם זה אומר פירות טריים או יבשים. הממ.
אופן ההכנה:
לא כתוב. אני מניחה שפשוט תערבבו הכל (ותחתכו את הפירות. אל תשחקו אותה ראש קטן ותכניסו אבטיח שלם לתערובת), ותאכלו את זה פירורים-פירורים.

פופקורן. (מתחיל להשתפר, גם אם אני לא אוהבת פופקורן. זה עדיף על גרנולה):
*גרעיני תירס.
כי היום אנחנו בריאים, ומסתבר שאת הפופקורן צריך להכין בבית, כדי שנדע בדיוק כמה שומן ומלח ובלה בלה בלה יש בתוכו. שקיות הפופקורן למיקרוגל (פופקורן לעצלנים) כבר לא טובות מספיק.
*מלח (לא אכפת לי כמה זה לא בריא, אין כזה דבר פופקורן בלי מלח. גם עם מלח זה מגעיל, אז בלעדיו?).
*חמאה (לא חובה, מזה לא באמת אכפת לי. אני מניחה שזה מוסיף, אבל אם אתם בכל זאת מתעקשים על בריאות, אני מאשרת לכם להימנע).
*פפריקה מתוקה (מסתבר שהיא צובעת את הפופקורן באדום. אל תשאלו אותי, אני מאשימה את הכתבה).
אופן ההכנה:
אממ...המיסו חמאה/הרתיחו שמן בסיר, שפכו פנימה את גרעיני התירס וסגרו את המכסה?

פירות חתוכים (הללויה!):
וידוי - זה אמור להיות פירות וירקות חתוכים. אני החלטתי למחוק את הירקות, כי ככה מתחשק לי.
מצרכים:
*פירות! הרבה פירות! פירות זה טעים!
כלומר, חלקם. תותים, אבטיח, מלון, תפוח, מנגו, אפרסק, שזיף. כאלה. גויאבה וחרוב לא עושים לי את זה. כלומר, עם כל הכבוד לפירות, ויש כבוד, הפירות הספציפיים האלה לא נראים טעימים במיוחד.
*עוד פירות!
אופן הכנה:
טוב, אני מניחה שאתם יכולים לחתוך אותם. ולהכניס לקופסאות פלסטיק. אתם תמיד יכולים ללכת על שקיות ניילון, אבל זה גם מזהם את הסביבה וגם הופך את הפירות לעיסה מגעילה ומעוכה.

עד כאן, קוראים נאמנים. היה לי כיף. עד שגיליתי שכתבתי את הכתבה על הטור המוגבל שלי, ולא הצלחתי למצוא אותו לא משנה כמה לחצתי על "הקודם".
מצד שני, אני אסירת תודה שאיבדתי את הטור המוגבל, ולא את הכתבה הזאת. בכל זאת, הבדל של 700 מילים.
בכל אופן, בהצלחה ביום הראשון. לא משנה מה תיקחו לארוחת עשר - בין אם גבינה לבנה, טחינה, אבוקדו או כסף לבורקס ושוקו - אני מקווה שתיהנו.
או שנהניתם. אני מניחה שהגיליון יצא ביום הראשון ללימודים, אבל אחר הצהריים.
ל-ה-ת-ר-א-ו-ת-!

היער האסור - פורום הארי פוטר



---------------------


טור מוגבל מלנכולי? זה יוצא דופן. ב-100 מילים
כותב: עומרפרח.
בטאי: בן הג'ינג'י נעול הלב.
זהו, החופש נגמר.
אל תבינו אותי לא נכון, אני באמת אוהבת את בית ספר. פשוט... החופש עבר לי מהר מדי.
עכשיו נשארה לי שנה אחת, אחת וזהו. עוד קצת וזה נגמר. קשה לי לעכל את זה.
11 שנות לימוד, וזה הסוף.
לא שתקופת הלימודים שלי הייתה מושלמת, רחוק מזה; אני לא חושבת שיש אדם אחד שחווית בית הספר שלו מושלמת. אבל היא הייתה פשוטה, ואני אתגעגע לזה.
אבל אני אהיה בסדר. אחרי הכול, נשארה לי עוד שנה אחת- ואותה אני אנצל עד תום. אני אפיק ממנה את המרב.
אני מקווה שאתם, לא משנה באיזו כיתה אתם, תעשו זאת גם כן.



---------------------


אחריי! ספורט
כותב: ארץ המכנסיים הארוכים [אלעד].
בטאי: ירח אהבה טוב [דיתה].
הכתבה הקודמת הייתה על אולימפיאדה, ואם לא קראתם אותה - ממש הפסדתם! אבל לא כמו שתפסידו אם לא תקראו את הכתבה הבאה. אז נכון שהכתבה הקודמת הייתה מדהימה, ענקית, שוברת לבבות, הורסת וכו' (אני צנוע, אני יודע), הכתבה הזו תהיה הרבה יותר טובה. כן-כן רבותיי, יש לי רף גבוה ואני מתכוון לעמוד בו.
ועכשיו, בלי התחכמויות נוספות - לכתבה:
שנה חדשה עומדת בפתח, (או שהתחילה כבר לפני המון זמן!), ובמסגרת השנה הזו כל התלמידים מחויבים להגיע לשיעור חינוך גופני פעמיים בשבוע (אצלנו זה היה פעמיים, לא זוכר כמה זה היה אצלכם). בינינו, כולם שונאים את שיעור חינוך גופני. בחייכם, אל תהיו יפי-נפש, אף אחד לא סובל את שיעורי הספורט. רצים כדי שהמורה ירשום תוצאות - זה מתחיל לשעמם.
ובינינו, אם אני אגיד לכם שיש מקום שעושים בו ריצות, מטיילים בו בטבע או משהו בסגנון, הייתם צורחים עליי שאין מצב שאתם הולכים לשם. ובכן, מזל שאני מול המחשב - חברים יקרים, קבלו מספר מוסדות שמתחילים את פעילותם יחד עם הלימודים שלכם.
אז קודם כל, (ותכל'ס, על זה תהיה רוב הכתבה) אני אדבר על הפרויקט הידוע "אחריי". אז קצת מידע:
"אחריי" היא עמותה לקידום גיוס משמעותי ושינוי לטובה בכל הדרכים האפשריות, אבל למה לקבל הסבר שלי, הנה הסבר מהאתר שלהם:
""אחריי!" הנה עמותה חינוכית חברתית הפועלת במטרה להצמיח מנהיגות צעירה ולעודד מעורבות חברתית בקרב בני נוער וצעירים הנמצאים בצומת הדרכים האחרון בו ניתן להשפיע על עתידם באמצעות חינוך.
באמצעות תכניות חינוכיות המחברות לאבני דרך בחברה הישראלית נוטעת העמותה בחניכיה תחושת הצלחה ומסוגלות ומעודדת אותם להשתלב כאזרחים תורמים בחברה הישראלית.
בחברה שבה יותר ויותר אזרחים אינם מרגישים שייכים למדינה תנועת "אחריי!" אומרת - המדינה היא אנחנו ומה שנעשה הוא שיהיה!
מדי שנה חברים בתנועה כ- 5,000 בני נוער אשר משתתפים בכ-200 מסגרות פעילות בתוכניות הכנה לשירות משמעותי בצה"ל, הכנה לבגרות, תכנית לשילוב עולים, תכנית שטח וסיירות, שנת שירות, מכינה קדם צבאית וארגון בוגרים המלווה למעלה מעשרים אלף בוגרים במהלך השירות הצבאי ואחריו.

החזון של אחריי הוא:
• כל ילד בישראל יזכה למרב הכלים לעצב לעצמו עתיד כרצונו.
• כל אדם בישראל יהיה אחראי לעתידו ולעתיד קהילתו.
• החברה בישראל תהא חברה דמוקרטית, סולידרית ושוחרת שלום.
כמו כן, מטרותיה הן:
1. הגברת הנכונות והמוכנות לשירות מלא ומשמעותי בצה"ל.
2. חינוך הנוער לאזרחות פעילה ולמעורבות חברתית.
3. העלאת המודעות לדמוקרטיה וטיפוח סובלנות, ציונות ואהבת הארץ.
4. העלאת נוער שוליים על נתיב ההצלחה.
5. הכשרת מנהיגות צעירה, בפרט בקרב אוכלוסיית רווחה.
לאחריי יש פרויקטים רבים, אני בטוח שכל אחד פה (או רובכם( ימצא מה לעשות באחריי. והנה הפרויקטים:
"אחריי לצה"ל" - הפרויקט הידוע ביותר של אחריי, והיה לי הכבוד להשתתף בו. "אחריי לצה"ל" מתאים לתלמידי י"א-י"ב. במסגרת "אחריי לצה"ל" יש אימונים פעמיים בשבוע, לפעמים גם יותר. הקבוצה מתגבשת ועוברת ביחד המון דברים. הרמה הגופנית בתחילת שנה מאוד נמוכה ומתאימה לכל אחד והיא עולה במהלך השנה. גם מי שלא מעוניין לעשות שירות משמעותי יכול ללכת לשם, תאמינו לי - תנסו פעם אחת והתאהבו לכל החיים.
"אחריי לשטח" - קודם כל אני חייב לומר שבמסגרת שנת השירות של "אחריי", (אליה ניגע בהמשך), אח שלי הולך להיות מדריך שם. קול או מה? אם היה מותר לשים סמיילים הייתי עושה את זה אבל בגלל שלא...
"אחריי לשטח" מתאים לתלמידי כיתות ט' ו-י'. ב-"אחריי לשטח" הנערים לומדים יסודות בסיסיים בנוגע לטבע. הולכים כל כמה זמן לטיול בשטח, הדבר כיף מאוד והוא יכול להפוך אתכם לאחלה שורדים. בכל זאת, לכו תדעו מתי תיתקעו על אי בודד.
"אחריי לבגרויות" - מתקשים בבגרויות? לא מצליחים להוציא תעודה מלאה ולא יודעים מה לעשות? אז למה אתם מחכים?! רוצו ל-"אחריי לבגרויות"!
ב-"אחריי לבגרויות" יחכו לכם מדריכים מדהימים שלא יוותרו עליכם לרגע ויגרמו לכם להוציא תעודת בגרות מלאה. אז קדימה, למה אתם מחכים? - רוצו להירשם!

ועכשיו, בואו נדבר על שני פרויקטי הדגל של "אחריי:"
מי אם לא שנת השירות של "אחריי" [גרעין תמיר חברים!] ומכינת גל.
לשני הפרויקטים מגיעים דרך "אחריי" אחרי שמסיימים י"ב וצריך לדחות את הגיוס בשבילם, אבל תאמינו לי, זה שווה את זה.
שנת שירות של "אחריי" - כדי להתקבל עוברים מיון, השנה רק חצי התקבלו (אח שלי אחד מהם, אח, הגאווה). ברגע שמתקבלים כל מי שהתקבל נקרא הגרעין. במהלך החופש הגרעין עובר הכשרות להתנדבות ובסופו של דבר מתחלק לקומונות שאלה קבוצות של אנשים שגרים ביחד ברחבי הארץ: קיימות קומונות בנתניה, תל אביב וכו'. בש"ש (שנת שירות) לא עוצרים לרגע ומתנדבים כל השבוע שלוש פעמים ביום. כמו כן, שנת השירות מובילה את "אחריי" בסדרות השונות.
חושבים שזה מתאים לכם? תמיד רציתם להתנדב? למה אתם מחכים?! רוצו לשם!
מכינת גל - מכינת גל נפתחה לפני חמש שנים והיא נחשבת מכינה מאחת הטובות, כמו הש"ש - גם בה מתנדבים אך בניגוד לשנת שירות, לא מדובר בעיקר. במכינה מתנדבים פעמיים בשבוע ובנוסף יש אימוני כושר, לימודים (פילוסופיה, ערבית, מזרחנות וכו'). כדי להגיע למכינה יש לעבור שאלון אישי וסמינר מיון. במכינה נמצאים כ-60 אנשים שמתחלקים לשתי קבוצות - בורלא וקורצ'אק. במכינה גרים בעכו כל עשרה אנשים בדירה. המקום מעניין ביותר ושווה לנסות להתקבל.
אז שיהיה לכולם בהצלחה ובואו (ל)אחריי!



---------------------





שתהיה לכולנו שנה טובה !




---------------------


// המערכת נבנתה ע"י בועז ברמן הידוע כKiller B
נקודות הבתים תיעוד עריכת הנקודות
גריפינדור
8846
הפלפאף
1207
רייבנקלו
8609
סלית'רין
6963
כל הזכויות שמורות לקהילת הארי פוטר מופעל על מערכת IP.Board בגירסא 1.4
עוצב, תוכנת, אובטח ומקודם על ידי Sipo · KilBee · edenbuganim
היער האסור - פורום הארי פוטר © 2006-2013
היער האסור בפייסבוק הפוך את היער האסור לדף הבית שלך הוסף למועדפים את היער האסור משתמשים מחוברים הפורום עומד בתקן XHTML
דירוג הפורום בגוגל סטטיסטיקות