היער האסור - פורום הארי פוטר

ברוכים הבאים לפורום היער האסור! הפורום כיום משמש לארכיון ומכיל את כל התוכן מאז הקמתו, אי-שם ב-01/09/2006! כל הפורומים נעולים למעט הפורום הזה(לחיץ)
לכל שאלה / בקשה / הערה ויצירת קשר יש לשלוח אימייל לכתובת הבאה: edenbuganim@walla.com
שלכם, מאז ומתמיד, עדן -
edenbuganim



חלום ליל קיץ

גיליון מספר 25: חלום ליל קיץ, יצא בתאריך: 13/06/12


בגיליון זה צפו 1249 פעמים.
דבר העורכים
כדי להגשים חלום אחד ישן
יש צורך במיליון חולמים
שלא עוצמים את עיניהם.

כדי להגשים חלום אחד ישן
יש צורך במיליון חולמים
שלא אוטמים את אזניהם.

שמוכנים אל החלום להתקרב,
שעוד זוכרים איך להקל את הכאב.
שיכולים להתאהב, להתחייב
ולגלות שעוד נשאר להם מקום בלב.
מקום בלב.
מקום בלב.


- מקום בלב, אהוד מנור.





מאז שאני זוכרת את עצמי אהבתי לחלום. בעיקר בהקיץ.

שעות שלמות מחיי עברו בדמיונות ובחלומות - חלמתי בעיקר על החתונה שלי, אבל גם דברים אחרים זכו לככב מדי פעם ברשימת עשר, הדברים הנחלמים ביותר.
עד גיל אחת עשרה חלמתי לקבל מכתב מהוגוורטס. לפעמים אפילו דמיינתי את הקסמים שאפשר לעשות כדי לדעת אילו מהמאכלים כשרים ואילו לא, אבל בדרך כלל הדמיונות שלי נגעו לחיים בהוגוורטס, למיונים ולדרך הנפלאה שבה אני לומדת אנגלית בדקות ספורות כדי להיות מסוגלת להשתלב.
אחרי שגיל אחת עשרה עבר והינשוף המיוחל לא בא, החלטתי כמובן שבהוגוורטס האמיתית גיל השנה הראשונה שונה - אחרי הכל, מי אמר שרולינג צודקת? - ולכן הוא יבוא כאשר אהיה בת שתים עשרה.
עד היום אני כועסת על אנשים שמתחילים לקרוא הארי פוטר אחרי גיל אחת עשרה. אני חושבת שאין טעם בקריאת הספרים אם היא חסרה את הציפייה הדרוכה בחופש הגדול של כיתה ה.

חלום נוסף שמלווה אותי עד היום הוא החלום לעוף. כשהייתי קטנה עפתי גם בחלומות הלילה שלי. מאוד אהבתי לעוף, ועשיתי את זה בערך פעם בשבוע. תנסו, זו חוויה נהדרת. זה מין חוש כזה שיש לך, שאת פשוט מסוגלת לעוף. אי אפשר להסביר את זה אפילו. זה נפלא.

חלומות הם דבר נהדר. לכל אחד יש חלום - לגור בבית מדהים, להתחתן עם בחור גם חמוד וגם חכם וגם חתיך וגם רגיש, להתקבל לתפקיד הרצוי בצבא - ולמי שאין, אין חיים. החלומות שלנו הם הדבר שאנחנו חיים בשבילו, או לפחות הדבר שאפשר לעצום עיניים ולהיזכר בו בערגה כאשר החיים שלנו מגיעים לרגעים קשים.
כדי להגשים חלום - אנחנו צריכים להשאיר לו מקום בלב. להיפתח, לנסות, להיות יצירתיים. להאמין שאפשר.

לא תמיד מתגשמים חלומות רבים במהלך חיינו. החלום שלי לעוף עוד לא התגשם - אם כי אני עוד בונה על כך שהוא יתקיים באיזה שהוא שלב מחיי - וככל הנראה, החלום שלי על הוגוורטס גם כן לא ממש יתקיים בזמן הקרוב.
אבל חלום אחד שלי אני דווקא כן מגשימה, וזה קורה ברגעים אלה ממש - היום, השלושה עשר ליוני, לא-יום-ההולדת השבעה עשר שלי [שזה בשפת דניאל - יום ההולדת הלועזי], אני זוכה לחגוג חצי יובל לדבר האהוב ביותר בקהילה הזו; הגיליון העשרים וחמישה יוצא סוף סוף לאור. החלום הזה לא היה מתקיים בלי הצוות המדהים שלי, שלמרות כל הקשיים המשיכו להאמין ולחלום שנגיע לרגע הזה. אתם לא מיליון חולמים, אבל מי צריך מיליון חולמים כשיש לי אתכם? ♥

שתהיה לכולנו בהצלחה בהגשמת החלומות!

אוהבת ולא מפסיקה לחלום -
שירה, עורכת הנביא היומי.





---------------------


בית ספר זה דבר מצחיק. חדשות ואקטואליה
כותב: flower [פרח].
בטאי: White Rose [דיתה].
פעם נוספת, הוטלה עליי המשימה לכתוב את כתבת החדשות. טוב, אז אולי היא לא בדיוק הוטלה עליי. אולי הטלתי אותה על עצמי, אבל עדיין. "הוטלה עליי" נשמע יותר דרמטי, אתם לא חושבים?
טוב, אם החלטתם לקרוא כתבה שאני כתבתי, אני מניחה שאתם באמת לא חושבים.

בואו רק נבין לרגע מהי בעצם אקטואליה. לדברי ויקיפדיה, "אקטואליה היא אוסף התהליכים והאירועים המתרחשים בזמן הנוכחי. כאשר התהליך מסתיים או האירוע מתרחק הוא כבר לא נחשב לאקטואליה אלא להיסטוריה. התהליך תלוי במידת המעורבות, כך שאירועים מסוימים עשויים עדיין להיחשב כחלק מהאקטואליה במקום אחד או עבור אנשים מסוימים ואילו עבור אנשים אחרים או מקומות אחרים הם כבר חלק מההיסטוריה."

בכל אופן, בואו נקרא (או במקרה שלי, נכתוב) על כמה מהמאורעות היותר חשובים שקרו בשבועות האחרונים. ומופיעים בוואלה ו-Ynet.
קודם כל (או אולי בעצם "ראשית כל"? זה נשמע יותר רשמי. כמו משהו שהייתי כותבת בבגרות בלשון, אתם יודעים? אם כבר בגרות בלשון, קיבלתי במתכונת תשעים! אחרי שנה שלמה של שבעימים (שבע ברבים, קלטתם? אני מאושרת!), בגין (לא מנחם בגין, באמת. הוא כבר מת, לא שמעתם?) הודיע כי תוך שנה וחצי יתחילו לעבוד שתי מערכות התרעה, ש - (איך לא?) יתריעו מפני רעידות אדמה. מערכות אלה יעלו למדינה בסביבות העשרים וחמש מיליון שקלים
כמו שאמרתי, שתי מערכות. המערכת הראשונה תמוקם ביבשה, ותקרא "תרועה" (מקורי משהו), והיא תעניק התרעה של "5-30" שניות. אני אישית חושבת שיש הבדל זעיר בין חמש שניות לחצי דקה, אבל אולי זו רק אני.

המערכת השנייה תתריע מפני צונאמי - שזה כמו רעידת אדמה אבל בים, עם גלים גדולים - ולה יקראו "מערכת מים אדירים". אהבתי את המילה "אדירים", אבל אני במקום המערכת הראשונה הייתי נעלבת. כלומר, היא תקועה עם השם "תרועה", כמו יום כיפור או שירי יום הולדת (אתם יודעים, "תו תרועה, תו תרועה, יום הולדת, יום הולדת, הינה בא"), בעוד השנייה זוכה לשם גרובי עם המילה "אדירים".
הו, המדינה שלנו מאוד מוכשרת. כלומר, עשרים וחמש מיליון שקלים? באמת? תסתכלו לרגע על, נגיד, מערכת החינוך. עוד שנה וחצי כולם יהיו בני נוער חוליגנים רצחניים. בקצב הזה - למה שנרצה להציל אותם מרעידות אדמה?
בכל אופן, עד כאן למאורע הראשון. בוואלה יש עוד פרטים עליו, בתוספת תלונות על משרד האוצר ודברים, אבל החלטתי להימנע מלהרחיב על זה. אתם מבינים, כדי לכתוב על זה פה, אני צריכה לקרוא את זה בעצמי - ולא כל כך בא לי.

לפני כשלושה שבועות נעצר תלמיד תיכון בחשד כי ניהל רשת הימורים לא חוקית (למה טרחו להוסיף את ה"לא חוקית"? אני די בטוחה שכל רשת הימורים שתלמיד תיכון יפתח תהיה לא חוקית, זה די ברור מאליו). הרשת עסקה במשחקי כדורגל (ידעתי שאני מעדיפה כדורסל), ונוהלה בשני ערוצים – באינטרנט, ובאופן ישיר, באמצעות פנקס.
סכומי ההימורים נעו בין 200 ל- 2,000 שקלים, לא שאני מבינה למה - אני גם שנקל לא הייתי מבזבזת על כדורגל. כלומר, אני בטוחה שיש אנשים שאוהבים את זה והכול, אבל לצפות בזה זה משעמם ולשחק זה מסוכן - אני תמיד מועדת על הכדור, בטעות.
בארבע ביוני הנער הובא לבית משפט השלום בתל אביב, ושוחרר למעצר בית.
הו, וואו - זה אומר שהוא פספס הרבה בית ספר. אני תוהה אם יתנו לו להשלים בגרויות.
בואו נמשיך עם חדשות בתי הספר, כי זה משעשע אותי. למשל, בבית הספר בליך נגנבה מתכונת בלשון על ידי תלמידי כיתות י"ב, וצילומיה נמכרו לתלמידי שכבת י"א, הנבחנים בשאלון ב' השנה. לא ברור כמה תלמידים גנבו את המתכונת, וכמה בסופו של דבר קנו אותה - ולי זה לא באמת משנה, למען האמת. אני די בטוחה שדברים כאלו קוראים כל הזמן, ההבדל היחיד הוא שהפעם זה נחשף ופורסם בוואלה!חדשות. מה שכן, התגובות לכתבה מאוד משעשעות. אהבתי בעיקר את התגובה של "הזוי":

" למה זה צריך לעניין את כל המדינה שתלמידים העתיקו במתכונת בבית ספר ויחיד בכל הארץ? לא מדובר אפילו בבגרות ככה שאין כשלים של משרד החינוך.. פשוט מוזר שזה ככה מופיע בחדשות. עוד מעט תודיעו גם על קלקול ברזיה בביה"ס זיו בירושלים, זה בדיוק מעניין את הארץ באותה מידה.

"
מה שהכי מסקרן אותי בתגובה הנ"ל, זה אם באמת יש בית ספר בשם "זיו" בירושלים.

וכעת, למאורע החשוב ביותר שקרה בחודש האחרון: תשכחו מהסודנים, תשכחו מהקניבלים, תשכחו מהאיום האיראני- ג'ניפר אניסטון ואנג'לינה ג'ולי מיועדות להיפגש לארוחת ערב בלונדון! כן, כן, ג'ניפר אניסטון, גרושתו של בראד פיט, תיפגש עם אנג'לינה ג'ולי, ארוסתו! אני בטוחה שהציפורניים של השתיים כבר משויפות.
אתם יודעים, בסופו של דבר, חדשות זה דבר מאוד סובייקטיבי. כלומר, אפשר להסתכל עליהם מכל כך הרבה זוויות, וכל אחד ימצא בהם עובדה אחרת שלדעתו תהיה "המרכזית". כשחושבים על זה, אני לא מקנאה בעורכי עיתונים - אני בחיים לא הייתי מצליחה להחליט למה מגיע לכתבה לזכות ב"כתבת השער".



---------------------


לפעמים חלומות מתגשמים מוזיקה
כותב: Broken [עדן].
בטאי: HadaRingo [הדר].
החְכמה סטטיסטית של יום ראשון/שני/שלישי/רביעי/חמישי (תלוי ביום שהגיליון יצא): המילה "dream" מעלה ביוטיוב יותר משלושה מיליוני תוצאות, ובגוגל קצת יותר ממיליארד וחצי תוצאות; המילה 夢想 (רק אל תגידו לי שאתם לא יודעים לקרוא סינית פשוטה! נו באמת, זה כל כך בסיסי) מביאה קצת יותר מחמישים ושניים אלף תוצאות ביוטיוב, ובגוגל יותר משלוש מאות מיליון; אותה המילה, רק בעברית, מעלה בגוגל כארבעה מיליוני תוצאות, וביוטיוב היא מגיעה לפחות מששת אלפים תוצאות חיפוש.
אני מקווה שהחכמתם מספיק להיום, כי הפינה הסטטיסטית נסגרה ברגע זה ממש. עם זאת, לא בסטטיסטיקה או בהשוואות (השוואות עצומות, אם כבר מדברים) בין שפות נעסוק הפעם. כראוי לנושא הגיליון, נושא המדור המוזיקלי שלי מתאים את עצמו לכלל. ובלי הרבה חפירות מיותרות, אתם מוזמנים להמשיך לקרוא ולחלום.


The past is gone, it went by like dust to dawn
להקת רוק אמריקאית שהחלה את דרכה לפני כארבעים שנה והשפיעה רבות על תחום המוזיקה, זכתה לפופולאריות רבה בשנות השבעים והוציאה חמישה-עשר אלבומי אולפן; סולן שהתמוטט על הבמה בעקבות מנת יתר בשנות השמונים, וכשלושה עשורים לאחר מכן נפל מהבמה ונחבל קשות במהלך הופעה אחת במסגרת סיבוב הופעות של הלהקה.
נו, ניחשתם?
הלהקה המדוברת היא, כמובן, אירוסמית' (והסולן המסכן הוא לא אחר מאשר סטיבן טיילר).


דרים און הוא השיר הראשון מתוך אלבום הבכורה של הלהקה, הנקרא בפשטות Aerosmith. הוא נכתב על ידי סולן הלהקה - סטיבן טיילר, וזכה להגיע, בין היתר, למקום השישי במצעד 100 השירים של הבילבורד, למקום הראשון כסינגל השנה בבוסטון ולמקום החמישי במצעד המדורגים ביותר מתחנת רדיו אחת.
לאחר כמה שנים הפך לאחד השירים המזוהים ביותר עם הלהקה, ובמשחק שבעשור האחרון השיקה הלהקה ביחד עם חברת סוני- גיטר הירו אירוסמית' סטייל (Guitar Hero: Aerosmith)- נכללו גרסאות מחודשות של השיר. המשחק זכה להצלחה גדולה בזכות החידושים לשיר זה ול-Walk this way.
וידאו קליפ לשיר הופק על ידי מארטי קאלנר ונוצר ביום השנה העשירי המיוחד של MTV, במופע יחד עם תזמורת.
לשיר Dream on ישנו פתיח של לא פחות משלושים ושבע שניות, והוא ממשיך בארבע דקות נוספות של הנאה צרופה. למי שעדיין לא מכיר- מומלץ בחום לשמוע.


הכול היה רק חלום


השיר "Just a dream" הוא הסינגל הראשון מתוך אלבומו השישי של זמר ההיפ-הופ האמריקאי נלי, והוא המצליח ביותר מבין שיריו.
האלבום, הנקרא 5.0, דורג במקום העשירי במצעד ה200 של בילבורד ארצות הברית, לאחר שמכר שישים ושלושה אלף עותקים בשבוע הראשון בארה"ב.
השיר פורסם באוגוסט 2010, ולאחר כחודש- בחודש ספטמבר- יצא וידאו קליפ לשיר.
באוקטובר 2010, השיר Just a dream הגיע למעמד של פלטינה משולשת.
נלי זכה בפרס "top streaming song" עבור Just a dream בטקס פרסי הבילבורד של שנת 2011. בפרסי המוזיקה של אתר MuchMusic, Just a dream היה מועמד בתור הסרטון הנצפה ביותר, אך בסופו של דבר הפסיד ל-Dynamite של טאיו קרוז (דבר שיוצר אירוניה, אגב, בהתחשב בעובדה ש"דיינמייט" הפסיד ל"ג'אסט א דרים" בטקס פרסי הבילבורד).

אחד הקאברים המפורסמים ביותר שנעשו לשיר זה מבוצע על ידי סאם טסוי וכריסטינה גרימי (לחיץ). הקאבר זכה ליותר מאחד-עשר מיליון צפיות ביוטיוב- מספר שאמנם בקושי מתקרב לקשקש של מספר הצפיות לשיר המקורי (יותר ממאה ותשעה עשר מיליון צפיות!), אך מאוד מכובד יחסית לקאבר. יחד עם זאת, מספר סימוני ה'אהבתי' לקאבר עבר את מספר הסימונים לשיר המקורי (בהפרש של כשישים ושלושה אלף).


רודפים אחרי השמש


האמת שלא יצא לי לחשוב יותר מדי על שם השיר ועל המשמעות שמסתתרת מאחורי המילים עד לרגע כתיבת כתבה זו, אבל מאז שהתחלתי לנסות להבין את העניין הגעתי למסקנה מעניינת לגבי ההקשר. חלומות, הרי, הינם סוג של בריחה מהמציאות,מין אסקפיזם; ומהי השורה הראשונה בשיר? "שנים כולם בורחים, שנים כולם חוזרים".
עוד דרך לפירוש היא בריחה פיזית- הליכה וחזרה ממקומות רחוקים, טיול בעולם- התרחקות מהמוכר. במילים אחרות- הגשמת חלומות.

"חלומות של אחרים" הוא הסינגל הרשמי הראשון ששוחרר מתוך אלבומו השלישי של הזמר עידן רייכל. את השיר כתב, הלחין ושר רייכל, כשהוא שותף לגלעד שמואלי בעיבוד וההפקה.
האלבום "בין קירות ביתי" הוא האלבום השלישי של עידן רייכל; הוא יצא לאור בשנת 2008, כשש שנים לאחר צאת אלבומו הראשון ("הפרויקט של עידן רייכל") וכשלוש שנים מאז שראה אור אלבומו השני- "ממעמקים".
בניגוד לשני אלבומיו הקודמים, לא שיתף רייכל פעולה באלבום זה עם מוזיקאים יוצאי אתיופיה. עם זאת, מאז שיצא "ממעמקים", רייכל טייל בעולם כדי לקבל השראה, וכצפוי, האלבום הכיל השפעות רבות מרחבי העולם ומכיל כמה שפות זרות ושונות, וביניהן ספרדית ושפות קריאוליות (כל שפה טבעית הנוצרת בסוף תהליך יצירת שפה על ידי מיזוג שפות שונות) למיניהן.
האלבום כולל שלושה-עשר שירים, והשיר "מנעי קולך מבכי" צורף אליו כסינגל נפרד. רייכל אמנם הלחין את רוב השירים, כתב את רובם והשתתף בעיבוד של כולם, אך הוא מבצע רק מעטים מהם- פרט ל"חלומות של אחרים", הוא מבצע את "בין קירות ביתי" ו"הכול עובר". באלבום השתתפו גם מאיה אברהם ואילן דמתי, שהיו שותפים באלבומו הקודם של רייכל, "ממעמקים".
האלבום זכה להגיע למעמד של אלבום זהב כשלושה שבועות לאחר צאתו, וכמה חודשים לאחר מכן הוכרז כאלבום פלטינה. בהמשך הגיעו מכירותיו לכ-80,000 עותקים‏. במצעדים השנתיים של רשת ג' ושל גלגל"צ זכה ההרכב של רייכל פעם נוספת בתואר "הרכב השנה".
בשנת 2009, זכה השיר "חלומות של אחרים" בפרס אקו"ם בקטגוריית שיר השנה.
קליפ לשיר יצא באוגוסט האחרון (2011), כחודש לאחר צאת אלבומו הרביעי של עידן רייכל.

אם יש לכם חלום, אל תתנו לו ללכת.



---------------------


חלום ממוחשב מחשבים וטכנולוגיה
כותב: Mister Big [פלג].
בטאי: Broken [עדן].
אז מחשבים וחלומות. האמת, אין המון קשר. ברור שיש את כל סרטי המדע הבדיוני, אבל בינתיים אנחנו אפילו לא קרובים לחלק מהדברים שתוארו שם, ות'כלס, אין סיבה שהם בכלל יקרו גם בעתיד. אבל אז חשבתי- מה עם חלומו של המתכנת, של המעצב ושל האחרים? אז הנה לפניכם רשימת חלומות של גיימרים, מעצבים, מתכנתים ואחרים. תיהנו!


Diablo III: דיאבלו הראשון היה משחק תפקידים שזכה להצלחה מרובה ונחשב לאחת ההצלחות הגדולות בתחום משחקי המחשב והגראפיקה לתקופתו, סוף שנת 1996. הרחבות למשחק יצאו עד שנת 2000, ואז יצא דיאבלו 2. מאז ציפו אוהבי משחקי התפקידים למשחק חדש במשך שנים, עד שב2008 הוכרז שמשחק חדש עומר לצאת. לא פלא שכשהוכרז תאריך יציאה בתחילת השנה הנוכחית, לחמישה-עשר במאי, אנשים היו סקפטיים. אך המשחק שבר כמה שיאים עוד לפני שיצא לאור, ביניהם שיא ההזמנות לפני יציאת המשחק. אנשים ששיחקו במשחק מספרים שהוא ממש מגניב- אולי טיפה מאכזב יחסית לציפיות, אבל עדיין מגניב.

Photoshop CS6: הפעם מדובר בהפתעה. שתי הגרסאות הקודמות של פוטושופ לא הביאו את השינוי העצום שניתן היה לצפות לו, והיו די דומות בסך הכול. הפעם הכול משתנה; Adobe, החברה שיצרה את פוטושופ, בהחלט יכולה לנוח כעת על זרי הדפנה. הממשק בעל עיצוב חדשני ויכולות חדשות ומשופרות. ניתן לערוך וידאו בצורה מרהיבה ביותר, אופציות החיתוך והטשטוש שופרו, ולכלים הישנים נוספו חידושים ושיפורים. אחד השיפורים המשמעותיים הוא האפשרות ליצור אובייקטים בתלת-מימד באמצעות כלי עריכת התלת-מימד, שלא מגיעה כחלק מהחבילה הרגילה אך נמצא בגרסת הבטא. התוכנה לא שוקלת הרבה, הדרישות שלה לא בשמיים, ובסך הכול, זוהי באמת התגשמות חלום להרבה מעצבים.

Visual Studio 2012: התגשמות חלום זה לא, אבל זה בהחלט חידוש. המערכת חדשה של Visual Studio מכילה את כל התוכנות הרגילות בעיצוב משופר ובאופציות חדשות ומתקדמות. ניתן להתקין שני עיצובים, רגיל ו"אפל", ושניהם נראים לא רע בכלל. העדכון שהכי הלהיב אותי הוא עורכי HTML וCSS חדשים ומשופרים. לי נמאס כבר להוריד ואז למחוק כל תוכנה שנותנת לי רק 30 ניסיונות, כמו HtmlPad וכו', ואישית, אני מקווה שהתוכנה החדשה שווה את זה. בקרוב תצא גרסה מלאה, ובינתיים תוכלו להוריד את גרסת הבטא מהאתר הרשמי.

חלומו של הטחון: אין שום ספק שזהו חלום- לפחות בשבילי, שהטלפון שלי הוא נוקיה ישן. אבל תקנאו, לי יש סנייק. בכל מקרה, החלום הזה לא כל כך חדש, אבל אבא שלי נזכר לספר לי על חלק מהדברים שקרו בברצלונה בתערוכת התקשורת העולמית שבה גם החברה של אבא שלי השתתפה, רק לפני שבועיים. אמנם קראתי על חלק מהדברים, אבל זה נתן לי רעיון לכתבה. אבל מה החברה של אבא שלי מעניינת אתכם? אתכם יעניינו ההמצאות והחידושים שהושקו, והנה מספר דוגמאות: נוקיה משיקה טלפון ובו מצלמה עם מעל ל-50 מגה פיקסלים. סמסונג עתידה להשיק את הגלקסי החדש עם מעבד ובו שתי ליבות כפולות , ובנוסף גם מכשיר חדש המשלב פלאפון ומקרן סרטים. האמת שרק אפל לא חידשו ברמה משמעותית כל כך, וחבל . אבל תמיד אפשר להמשיך לחלום על המכשירים הנפלאים האלו בזמן שמשחקים סנייק בפלאפון הישן.

חלום ישן שמשלב את הכול: חלום אחד היה לי במשך כמעט שנה, לשחק בCall Of Duty 8: Modern Warfare III; וסוף-סוף הגשמתי את החלום. אמנם בלי המולטי פלייר, כי בכל זאת הורדתי מחוף הפיראטים שאסור להזכיר את שמו האמתי בכתבה זו, אבל בכל זאת, המשחק מדהים. הגראפיקה שופרה, הנשקים נראים קצת יותר טוב מBlack Ops, אפילו העלילה פחות מזכירה את קודמותיה. בקיצור, משחק למביני עניין. מומלץ ביותר!



---------------------


Sweet dreams! ספרים
כותב: Brisingr [אופיר].
בטאי: White Rose [דיתה].
שוב, בדומה לגיליון הקודם, לא הצלחתי להתמקד בספר מסוים הקשור לנושא, ולכן, אף על פי שזה כבר לא מקורי ובקרוב יהפוך לחזרתי, החלטתי לחזור על אותה מתכונת ולכתוב על השפעת החלימה על ספרות הפנטזיה.
נתחיל מהשאלה הפשוטה והמתבקשת - חלום מהו?

ויקיפדיה:

" חלום הוא חוויה סובייקטיבית של מראות דמיוניים ותחושות במהלך השינה. לחלום שגרתי מספר מאפיינים, ובהם חוסר מודעות לכך שמדובר בחלום, אי יכולת לשלוט ולכוון את השתלשלותו, וחוסר הפעלה של מנגנון הביקורת והשיפוט. החלום הוא תופעה כלל-אנושית חוצה תרבויות, שגם נצפתה בחיות, ושגם ילדים לומדים לזהותה כבר בגיל צעיר. מדענים משערים כי כרבע מהשינה מוקדשת לחלום. דמויות היסטוריות רבות ידועות כמי שהיו מושפעות מחלומותיהן. לפותרי חלומות היה מעמד מיוחד בחצרותיהם של מלכים, ולרוב הם שימשו ככוהנים, בשל החשיבות הרבה שבני אדם ייחסו לחלומות בעולם העתיק.
ישנם סוגים שונים של חלומות, ביניהם הסיוט, שהוא חלום נורא, מפחיד ומטיל אימה, וחלום טוב, הגורם לאדם לקום בהרגשה חיובית וטובה. קיימות גישות רבות להסברת מהותו של החלום, מתגובה לגירויים חיצוניים או פנימיים, וגלישה של הכוחות המודחקים שנכבשו על ידי האגו לעבר המודעות, ועד להבעת התודעה באופן סימבולי, והתקשרות אל מה שמעבר לאינדיבידואל, אם אל התת-מודע הקולקטיבי ואם אל הנשגב והנאצל.
"



רואים מכאן, שחלום הוא מן חוויה אפלטונית טהורה, המושפעת על ידי גורמים חיצוניים, מצבי לחץ וסיטואציות.
אם כן, פשוט להבין למה סופרי פנטזיה רבים נמשכים לרעיון בו חלומות מהווים משמעות - לחלומות יש משמעות. בספרים רבים, החלומות משמשים – פסיבית או אקטיבית – כדרך לדעת על דברים שאין לחולם דרך אחרת לדעת עליהם.
דוגמאות בולטות:
• בתחילת הקשר הטלפתי ביניהם (דהיינו, עד חצי הספר השביעי, בערך), הארי רואה בחלומותיו את נקודת מבטו של וולדמורט, לפעמים אפילו נקודת מבטה של נגיני, אף על פי שוולדמורט לא מודע לכך. בשלב כלשהו וולדמורט מנצל את זה כדי לשתול במוחו של הארי חלומות שקריים, ואני מניח שכולנו יודעים לאיזה סוף טרגי זה הוביל.
• בספריו של ריק ריירדן (להוציא את ספרי 39 רמזים, כמובן) לגיבורים יש חלומות לא רצויים, על כל נושא שהוא, החל ממצבו הנוכחי של אויביהם הנורא, וכלה בחלק מעברה של זואי צל ליל. הייתי מביא דוגמה מטרילוגיית האחים קיין, אבל אין לי רעיון עכשיו. השונה בטרילוגיית האחים קיין, זה ששם הגיבורים יכולים להשתמש בכרית מצרית מיוחדת (או משהו בסגנון) כדי לחסום את החלומות הלא רצויים.



    




עם זאת, לחלומות יש גם שימושים אחרים. לפעמים, אנשים מביאים על עצמם את החלומות, על מנת להשיג משהו. הדוגמה היחידה שעולה לי עכשיו בראש היא מטרילוגיית הראי קירא:
הנוטרים, החלק המובחר מהעם האזרי, שעוסקים בחלק המסוכן ביותר של סילוק השדים ביחד עם האייפה, נכנסים לשילוב בין חלומם שלהם לחלום האדם לוקה הדיבוק, כדי לסלק מנפשו של האדם את השד המטריד.



בסדרת הקומיקס של ג'ף סמית, "בון" (שממש לאחרונה יצא בעברית האחרון בסדרה), לחלימה יש תפקיד מאוד מרכזי - היא מהווה עולם מקביל לעולם שלנו, מקור הקסם, ועוד כל מיני שטויות קוסמיות כאלה.





אם אני זוכר נכון, בקורות קצעולם- חצות מעל סנקטפראקס, היצור הירוק עם האוזניים הגדולות מנחה את טוויג מרחוק דרך החלום. זאת אומרת, בעולם של קצעולם, אנשים שהגיעו לרמה הגבוהה הנכונה מסוגלים לתקשר באמצעות חלום. תקנו אותי אם אני טועה.







וכמובן, איך אפשר להזכיר חלומות ספרותיים בלי להזכיר את חלומותיה הפסיכודליים של בת המאות ה-19 עד ה-20, אליס לידל, המתוארים באריכות בספריו של קארל לוטווידג' דודג'סון, המוכר יותר כלואיס קרול. כן, כמובן שאני מתכוון ל"אליס בארץ הפלאות" ו-"מבעד למראה ומה שאליס מצאה שם" (על הספרים כתבתי, כמסתבר, בגיליון חנוכה, הלא הוא גיליון 21, אז לפרטים חפשו שם). כל מי שקרא את הספרים, או אפילו ראה את הסרט של דיסני, בוודאי יזכור ששני הסיפורים המטורפים האלה הם רק חלום של ילדה משועממת בת שבע-שבע וחצי; החל מהארנב הלבן שרץ לתוך מחילת הארנב בגלל שעון מקולקל, דרך כובענים מטורפים, מלכות לא לבביות במיוחד וצבים-לא-צבים, וכלה במלכה לבנה שהופכת לכבשה, מלכה אדומה שרצה במקום ומלך אחד לבן שאולי חולם הכל.







ועכשיו, נעבור לעדכונים שאינם קשורים לנושא. ספרים שיצאו בחודש האחרון:
  • צא הספר החמישי בסדרת "שיר של אש ושל קרח", הלא הוא ריקוד עם דרקונים (חלקים א' וב'. דרך אגב, בדקתי מתוך סקרנות את המחיר; 108 ₪).
  • הספר התשיעי בסדרת 39 רמזים, "זהירות: סופה", תורגם לעברית. עוד ספר אחד (ואחריו עוד אחד) וגמרנו.
  • הספר התשיעי והאחרון בסדרת הקומיקס החביבה "בון" גם מצאה מקום בין הספרים בעברית בחנויות הספרים.
  • "סירנא", הספר החמישי בסדרת ספטימוס היפ, תורגם לעברית.
  • "כוחה של מספר שש", ספר ההמשך של "אני מספר ארבע", גם כן מצטרף לרשימה שלעיל.
  • לפריקים המשועממים שבינינו, (דהיינו, אני), ששומרים בסתר חיבה לחלקים המעניינים שבמתמטיקה (תקראו לזה פופ סיינס אם תרצו), יצא לא מזמן ספר די מעניין הנכתב על ידי פרופסור סטיוארט, "תיבת האוצרות המתמטיים של פרופסור סטיוארט". יותר מעניין ממה שהוא נשמע, למעשה. יש שם כמה דברים חביבים.
  • אם אני זוכר נכון, יעל אכמון הכריזה שהספר השלישי והאחרון בסדרת האחים קיין והאלים המצריים יצא בשבוע הספר. כיוון ששבוע הספר יתחיל בדיוק בעוד חמישה ימים, נכון לרגע כתיבת מילים אלה (ה-1.6), אני מניח שזה אומר שהספר יצא בקרוב מאוד.

אם כבר דיברנו על שבוע הספר: בשבועיים הקרובים, ה - 6-16 ביוני (ליתר דיוק, ט"ז עד כ"ו בסיוון), יתרחש האירוע לו מחכים (לפחות, אני מחכה) כל השנה: שבוע הספר תשע"ב!






---------------------


שכבות של חלומות טלוויזיה וקולנוע
כותב: Scott Pilgrim [איתי].
בטאי: White Rose [דיתה].


''התחלה'' (או בשם הכיפי יותר והנכון יותר, ''Inception'') זה סרט מדע בדיוני, מתח ואקשן משנת 2010. במאי הסרט הוא כריסטופר נולאן (המדהים, בין הבמאים האהובים עליי) שביים את הסרטים ''האביר האפל'', ''באטמן מתחיל'', ''אינסומניה'' ו''ממנטו''. אחד הדברים שמייחדים את פיתוח הסרט, הוא שכריסטופר נולאן קיבל את הרשות לעשות בו מה שהוא שרוצה רק לאחר שראו את התגובות הנלהבות וההכנסה הכלכלית של ''האביר האפל''. נולאן עבד על התסריט של ''אינספשן'' במשך 10 שנים, עד שהתחיל ליצור את הסרט.

על מה הסרט?

''אינספשן'' מתרחש בעולם שבו אפשר להיכנס לחלומות של אחרים, וכך להשתמש במידע שאתה רואה, מריח, שומע או מרגיש לרשותך.

דום קוב הוא גנב רעיונות. העבודה שעליה משלמים לו היא לפרוץ למוחות של אנשים אחרים בזמן החלומות שלהם – ומשם למצוא מידע ולגלות דברים לטובת המעסיקים שלו. קוב עובד ביחד עם שותפו וחברו, ארתור. לאחר שהצוות נכשל במשימה חשובה, האיש שגילה אותם – סאיטו, מציע להם עבודה - במקום לגנוב רעיון, לשתול רעיון. סאיטו רוצה שקוב וארתור יכנסו לחלומות של בן הבעלים של חברה גדולה מאוד, ולשתול בו את הרעיון לפרק את האימפריה של אביו. לאחר שכנועים, קוב וארתור מסכימים ומנסים למצוא חברי צוות נוספים כדי לבצע את התפקידים הנותרים על מנת לבצע את ההשתלה - ארכיטקט, מתחזה ומסמם. החבורה צריכה להיכנס לשכבות (רבדים) השונות של החלום על מנת לבצע את המשימה.



אז מה מדהים ב''אינספשן''? הכול. לאחר שראיתי את הסרט משהו כמו עשר פעמים, אני יכול לומר שהוא בלי ספק אחד הסרטים הטובים ביותר שראיתי. הוא כל כך מדויק, עשיר, מלא בפרטים, מסובך, מעניין, מגניב, מותח ומפתיע עד שכשרואים את הסרט, אי אפשר לנוח לשנייה וצריך לעקוב אחר כל מילה.

ראשית, כריסטופר נולאן הוא ללא ספק הבמאי האהוב עליי. הוא מאוד מוכשר, וגם כותב את התסריטים של הסרטים שלו. כששמעתי שהוא הולך לביים סרט שמבוסס על רעיון שלו, התלהבתי מאוד והתפוצצתי מציפיות בטריילר הראשון שיצא לסרט. לאחר שראיתי את הסרט, אני יכול לומר בביטחון שהוא בין הבמאים הטובים ביותר בהוליווד. הוא הצליח ליצור סרט עם כל כך הרבה פרטים קטנים, ולהפוך אותו לסוחף ומרשים. כבר מההתחלה של ''אינספשן'' אפשר לראות את הבימוי הכריזמטי והמדויק של נולאן. הוא כתב פה תסריט לא יאמן במקוריותו, והוציא ממנו את המיטב. הסרט כל כך מסובך ומעניין, וכל דבר שנראה נכון הוא בעצם לא נכון. התסריט פשוט גאוני.

שנית, השחקנים מצוינים. הקאסט של ''אינספשן'' כולל את ליאונרדו דיקפריו בתפקיד דום, ג'וזף גורדון לוויט בתפקיד ארתור, אלן פייג' בתפקיד אריאדנה, טום הארדי בתפקיד אימס ועוד שחקנים מצוינים שאולי שמעתם עליהם. כל אחד עושה את התפקיד שלו בצורה מדהימה, דיקפריו בתור קוב פשוט סוחף ומראה את הכאב וכוח הרצון, בעוד סיפור החיים הקשה שלו רודף אותו, פייג' מדהימה בתור הארכיטקטית אריאדנה ואפשר לפרט על כל אחד בלי סוף. מההתחלה ועד הסוף, כולם פשוט משחקים מדהים.

בנוסף, חלק חשוב מאוד ממהותו של הסרט הוא האפקטים שלו. ב''אינספשן'' האפקטים תופסים מקום כל כך גדול עד שהם חלק מהעלילה עצמה. קטע מפתח בסרט הוא לימוד העולם של החלומות ועל האפשריות הבלתי מוגבלות בו, ושם אנו רואים אנשים הופכים את העולם כאילו הוא קובייה הונגרית וקירות מתרוממים מכלום – פשוט עוצר נשימה. כל סצנה בסרט מלווה באפקטים לא מהעולם הזה שגורמים לקריאת ''וואו, זה מיוחד''. אני מבטיח שלא ראיתם דבר כזה.

יתר על כן, המוזיקה בסרט משתלבת היטב עם העלילה המפותלת שמפעילה את התאים האפורים במוח – לפעמים היא מותחת, לפעמים היא גורמת לכם לרצות לבכות, לפעמים היא מקפיצה והיא פשוט מותאמת לכל מצב רוח שקיים בסרט. בין המנגינות המוכרות ביותר – ''Dream is collapsing'' ו''Time''.

לבסוף, העריכה והצילום של הסרט מדהימים. העריכה טובה, לא מקוטעת וכל הקטעים החשובים נמצאים בסרט – לא הוסיפו דברים שמוסיפים סתם אורך וכל סצנה חשובה ותורמת להמשך. הצילום, ברור, יפה ועוצר נשימה. הסרט יציב, לא זז בלי סיבה בסצנות אקשן כמו שהרבה סרטים בזמן האחרון מרבים לעשות, והצילום מעולה.

אז כן, אין לי חסרונות. אולי כי אני פאנבוי משוחד של כריסטופר נולאן.

לסיכום – ''אינספשן'' הוא סרט מדהים. עלילה אינטליגנטית ומדהימה, אפקטים ויזואליים מדהימים, צילום יפה, שחקנים מעולים ומוזיקה טובה מייחדים אותו. הוא הסרט ששבר את הנוסחה של ''אי אפשר לעשות סרטי קיץ מלאי אפקטים ופעלולים בעלי תקציב גבוה שיהיו גם אינטליגנטיים וחכמים''.

ז'אנר: מדע בדיוני, מתח ואקשן
במאי: כריסטופר נולאן
תסריט: כריסטופר נולאן.
הופק ע''י: כריסטופר נולאן, אמה תומס
מוזיקה: האנס זימר
צילום: וולי פישר
נערך ע''י: לי סמית'
שחקנים ראשיים: ליאונרדו דיקפריו, ג'וזף גורדון לוויט, אלן פייג', טום הארדי, מייקל קיין, קיליאן מרפי, דיליפ ראו וטום ברנגר
שפה: אנגלית
שנת יציאה: 2010
אורך: 148 דקות
תקציב : 160 מיליון דולר

קבלת הסרט בציבור :
בחינה כלכלית : ''אינספשן'' שוחרר גם בפורמט רגיל וגם בIMAX ב3792 בתי קולנוע רגילים בארה''ב ועוד 195 קולנועי IMAX. ביומו הראשון הרוויח בקופות 21.8 מיליון דולר, עם יותר מ1500 מקומות שהקרינו הקרנות חצות. בסך הכול ''אינספשן'' הרוויח בקופות 825,532,764 מיליון דולר.
בחינת קבלת הסרט אצל הקהל הרחב והמבקרים : ''אינספשן'' קיבל תגובות מדהימות גם מצד הקהל וגם מצד המבקרים, הרבה אנשים הידרו את הגאונות שלו ואת המורכבות של העלילה אך אמרו שהוא יכול להיות קצת מסובך לקהל הרחב. לסרט יש ציון מעולה של 8.8 באתר IMDB, ו86% Fresh מצד המבקרים באתר Rotten Tomatoes.


- הערת שוליים, שזה גם שם של סרט, וגם משהו שחייב להוסיף אותו לכתבת טלוויזיה וקולנוע -
ה21 במאי 2012 הוא כנראה תאריך היסטורי. התאריך הזה הוא תאריך שידור הפרק האחרון לחלוטין של אחת מסדרות הטלוויזיה הפופולריות ביותר בכל הזמנים - ''האוס''. למרות שהסדרה נגמרה, אני בטוח שד''ר גרגורי האוס ימשיך להיות פעיל בלב המעריצים.



---------------------


מציצים לאיוקי טור אישי
כותב: Mata Hari [איוקי].
בטאי: Brisingr [אופיר].
היער האסור - פורום הארי פוטר


ילדים שובבים שכמותכם, לבשתי חצאית אז אתם מנסים להציץ?
כן, שוב פעם איוקי כאן כותבת, בטור הפרטי, הנפלא, הססגוני והמשוגע שלה.
והפעם, בהתאם לנושא הגיליון- עלי לדבר על חלומות.
רציתי לדבר על צנזורה ועל כך שאסור לי לכתוב כאן שום דבר גס, אך אבוי! גם על זה צינזרו אותי. טוב, לא באמת, פשוט האינטרנט רימון שלכם לא יכול להכיל את לקסיקון המילים הגסות והפלירט שלי, רק תשאלו את דניאלי. אבל בכל זאת אנסה לפלרטט איתכם קצת בכל כתבה, כל עוד הרימון של שירה יאפשר זאת. ובחזרה לנושא שלנו- מלבד החלום שלא תהיה לי צנזורה בנביא, יש לי הרבה מה לומר.
חלומות הם שער לתת מודע, בלילה, בשקט. אם תבחינו על מה אתם חולמים, אתם עלולים ללמוד דברים מפתיעים על עצמכם.
למשל, גיקים של הארי פוטר שלי, כשאתם חולמים שאתם נלחמים נגד הלורד וולדמורט כנראה שיש לכם מאבק פנימי עם עצמכם, או שאתם נורא רוצים הרפתקה.
האמת שלדעתי, זה סתם חרטא ניו אייג'י, וזה הרי טור דעה.
אבל הדבר המעניין באמת הוא הסיוטים שלנו, והתגובות שלנו בזמן השינה.
   






כל מי שישן איתי, ויש הרבה כאלו מהפורום, כי אני לא תומכת בכלל זהירות באינטרנט ובלא ללכת לישון אצל אנשים שאתה לא מכיר, או להזמין אותם אלייך, יכול לראות את הרגלי השינה המוזרים שלי-
אני תמיד נרדמת על הגב, כשהיידים על הבטן, כמו גופה. אם אני קמה באמצע הלילה- אני אחזור לישון על הצד השני של המיטה. אני זזה הרבה בזמן השינה, ויש סיכוי סביר בהחלט שאמצא את עצמי בתוך הציפית של השמיכה.
אני לעולם לא מדברת מתוך שינה, גם לא ממלמלת, ולא צועקת. קרה מקרה שבו בכיתי מתוך שינה- אבל את זה אתם לא צריכים לדעת.
אני לא מתעוררת בצעקות כשיש לי סיוט; אני אקום בבהלה ובדממה מוחלטת, למרות שרוב הפעמים- אני בכלל לא מתעוררת. סיוט. משחק מילים עלוב, אני יודעת.
ואני כמעט תמיד זוכרת את החלומות שלי- המסקרנים ביותר אומרים עלי יותר מכפי שתוכלו לתאר.
כמו מקרי בני הים, שאם לא אכפת לכם, אני אסטה ואתחיל לדבר על בני ים, שהם יצור מופלא כמו חד הקרן, אבל גם אם השתרללת - תוכלי לראות בן ים מהוגן.
כמובן, אין בני ים מהוגנים, כלל וכלל לא. בני ים הם יונקים ימיים, והם טורפים, טורפים אכזריים ונפלאים. העור שלהם אפור-תכלכל ומתוח, כמו דולפין או כריש, או אולי לוויתן. הזנב שלהם הוא זנב עור, לא קשקשים, כמו שרבים נוהגים לחשוב. ויש להם סנפיר על הגב. השיניים של בני הים חדות כתער, ושיערים בגווני שחור, אפור ואצה, צבעי הסוואה. הם מדהימים, יפהיפים, וזקוקים גם לאויר וגם למים כדי לחיות. כך שכשבנות הים, היפות ממינם, עולות אל הסלעים ושרות בקולן הקסום, הן גם נושמות את האוויר, ומקפידות לא להתרחק מהים. כי כמובן, המזון האהוב על בני ים הוא בשר אדם. לא ידידותיים, אבל טורפים קטלניים.
אבל גם מהתיאור של בני הים על פי איוקי- לא תבינו מדוע הם כיכבו בסיוטים שלי.
לכל אחד יש האנשה של הפחדים שלו, כשהפחדים שלו הם לא פיזיים.
זו גם התשובה לשאלת הבוגארט מהארי פוטר- אם יש לי חרדת נטישה, איזה צורה הבוגארט ילבש?
הארי פחד מסוהרסנים, רון מעכבישים, שיימוס מהבאנשי ונוויל מסוורוס סנייפ- אך מה אם הפחדים שלהם היו עמוקים יותר?
שוב סטיתי מהנושא, אוי, אני כזו כתבת רעה, מישהו צריך להעניש אותי.
אבל חלומות זה לא רק מושג מעולם השינה, חלומות זה גם שאיפות, ולכולנו יש שאיפות.
אני למשל- רוצה להשמיד את העולם עד אפר.
חלק מהשאיפות שלנו יתגשמו, אך רובן לא. כל מי שחולמת להיות עשירה ומפורסמת ונצחית- כנראה שחלומותיה לא יתגשמו.
האנשים עם השאיפות הכי קטלניות הם כמובן אלו שרוצים להיזכר בדפי ההיסטוריה, כי הם יעשו הכל, והכי קל להיזכר בדפי ההיסטוריה בדרך הפשוטה הזו, ואני אצטט את סטאלין, אם תסלחו לי: "רצחת אדם אחד- אתה רוצח, רצחת עשרות- אתה לוחם חופש, רצחת מיליון- זו כבר סטטיסטיקה. "
הדם הוא הדבר שנחתם הכי בקלות בספרי ההיסטוריה. הספרים האדומים, כך אני מכנה אותם ביני לבין עצמי.
ונקפוץ שוב להארי פוטר, ולספרות בכלל- כל הרשעים הם אידיאליסטים, שהאידיאלים שלהם פשוט לא מתאים לנורמה שלנו. סלית'רין שחרר קוסמי אופל רבים אך ורק בגלל שהוא הבית של השאפתנים והאידיאליסטים. ואנשים שמאמינים שהמטרה מקדשת את האמצעים, צריכים לבחון את המטרה שלהם.
כמובן, שהדפים האדומים שלנו צודקים רק במידה מסוימת; המנצחים רושמים את ההיסטוריה, ומי שניצח הוא הצד הצודק וזה שיכתיב את הנורמות.
ולדעתי, אין הבדל בין האידיאלוגיות: כולנו שאפתנים, כולנו רוצים את האוטופיה הפרטית שלנו.
אבל אוטופיה קיימת רק במקום אחד-
בחלומות.
אז דיברתי על הכל, ודיברתי על כלום, עד הפעם הבאה-
אוהבת, איוקי.



---------------------


מסתבר שחלומי לא בהכרח קשור לחלומות. בישול
כותב: flower [פרח].
בטאי: HadaRingo [הדר].
ברוכים הבאים למדור המתכונים של הנביא היומי! אני עומר פרח, ואני אהיה השליטה הבלתי מעורערת שלכם להיום. וגם למחר, אם ממש תתעקשו.
בכל אופן, נתיניי הנאמנים, נושא הגיליון שלנו החודש הוא חלומות, כמו שבטח כבר הבנתם. אלא אם במקרה שירה החליטה לפתוח עם הכתבה שלי ולא להעניק כותרת לגיליון, ובמקרה הזה- הפתעה!
אז כמו שאמרתי, חלומות. על כן, בניסיון להיות מתוחכמת וגרובית, אנחנו הולכים ללמוד (ביחד, כי עם כל הכבוד לכישורי הבישול הלא-קיימים שלי, אני באמת לא מבינה כלום בחלומי) איך מכינים מתכונים המכילים חלומי בלי לגרום לאורחים לקבל קלקול קיבה.
אתם יודעים, בפעם הראשונה שקראתי את שם הגבינה הזאת, "גבינת חלומי", קראתי אותו עם נקודה מעל לו', לא בבטן שלה. חשבתי שקוראים לזה ככה כי זו גבינה מאוד נחשבת, מאוד טעימה- חלומית, כמעט. מזל ששאלתי את החברה שלי על זה לפני שהזמנתי את הכריך מארומה.
על כן, בואו נפתח במסע להבנת הגבינה ההפכפכה. Ynet הוא אתר שימושי, אז נתחיל עם הגדרה:
"חלומי (Halloumi, לשם אין משמעות, אגב) היא גבינה לבנה טרייה חצי-קשה המיוצרת מקדמת דנא בקפריסין מחלב כבשים/עזים."
אני יודעת. מעורר תאבון, נכון?
מ-Ynet למדתי גם שלאחרונה הקפריסאים רשמו את הגבינה כמאכל קפריסאי מובהק. אתם יודעים, כמו שהצרפתים רשמו את השמפניה כצרפתית, והיווניים את הפטה היוונית. למה אני משתפת אתכם בזה? טוב, משתי סיבות עיקריות: האחת, אם אני נאלצתי לקרוא רשימה בלתי נדלית של פרטים שוליים ולא מעניינים על גבינה טיפשית, גם אתם תסבלו. השנייה, טוב, יש לי 800 תווים לכתוב- אפילו ליצירתיות שלי יש גבולות.
עם כל הכבוד ל-Ynet, אני רוצה להוסיף גם הגדרה משלי:
"חלומי היא גבינה לבנה, חרקנית וקשה ללעיסה המוספת לסנדוויצ'ים בארומה, ואותה אין אנו רוצים לדעת ממה מייצרים."
אני יודעת, יכולת הכתיבה וההסבר שלי- יחד עם הבדיחות השנונות והמדהימות- מעוררת השראה. אני צריכה לכתוב ערך לויקיפדיה.
טוב, טוב, אני מרוכזת. אוף. אי אפשר להנות קצת, בלי שאף עורך יזכיר לך לחזור לעניין? באמת.
אז, למתכון הראשון-

קיש עגבניות שרי, גבינת חלומי ו-גרעיני דלעת:




מרכיבים (שמונה מנות):
לבצק-
  • 180 חמאה קרה, חתוכה לקוביות (וזה אומר שאל לכם להמיס אותה במיקרוגל, עצלנים!).
  • 2 כוסות קמח לבן.
  • 1 ביצה.
  • קמצוץ מלח.

למלית (המילה הזאת תמיד מזכירה לי מרית)-
  • מעט שמן זית, לטיגון החלומי.
  • 150 גרם גבינת חלומי.
  • 20-25 עגבניות שרי (או כמה חופנים טובים, אם אין לכם כוח לספור).
  • 70 גרם גרעיני דלעת (כן, גם אני עדיין מזועזעת. או רק אני, אם אתם אוהבים דלעת. וגרעינים).
  • 1 כפית שמן זית.
  • 1 מיכל שמנת לבישול.
  • 1 ביצה.
  • קמצוץ מלח.
  • פלפל שחור גרוס גס.

ובלי קשר למלית ולבצק-
  • 15 גרם גבינת פרמזן מגוררת.
  • כף פרורי לחם.
  • תבנית בקוטר 28 ס"מ (היי, קוטר! בבגרות הייתה שאלה עם מעגל! צריך תבנית ברדיוס 14!).



אופן ההכנה:
  1. עבדו במעבד מזון את כל חומרי הבצק (לא כולל מים) עד להיווצרות גוש בצק (גוש. נשמע... מעניין). במידה והבצק פירורי, הוסיפו כף מים קרים ועבדו שוב כמה שניות. עטפו בניילון נצמד (בתקווה שלא תבזבזו חצי גליל על קיווצ'וצ'ים לא מתוכננים) והכניסו למקרר למשך כשעה.
  2. זמן ההמתנה, חתכו את החלומי לקוביות וחממו כס"מ וחצי שמן תירס במחבת רחבה על אש בינונית-גבוהה (מזכיר לי את ההוראות בפוטרמור. החלק השנוא עליי ברקיחת שיקוי הוא הבישול). טגנו את החלומי תוך השגחה צמודה, עד אשר יזהיב. הוציאו באמצעות כף מחוררת (אתם יודעים, הכפות השטוחות הרחבות האלה עם החורים) והעבירו לצלחת מכוסה נייר סופג (אמא מכנה אותו "נייר מטבח").
  3. רוקנו את המחבת משמן התירס, וחממו כפית שמן זית על אש בינונית-גבוהה. טגנו את גרעיני הדלעת (חה, דלעת) עד שיתפצפצו. אל תקבלו התקף לב אם יזנקו מהמחבת. העבירו הגרעינים (זרעים. גועל נפש) לצלחת עם נייר מטבח.
  4. דקו מה שלום הבצק במקרר. אם הוא קר ומוצק דיו רדדו אותו בתבנית משומנת. רדדו דק-דק (טוב, לא דק-דק, רק דק, אבל דק-דק נשמע מצחיק. תנסו להגיד את זה מהר!). אם נותר בצק עודף, עטפוהו בניילון נצמד ושמרו במקפיא.
  5. את התבנית הכניסו למקרר לשעה.
  6. חממו תנור ל-180 מעלות. הניחו על התבנית יריעת נייר כסף, ועליה פזרו שעועיות יבשות (הן ישמשו כמשקולות. או משהו בסגנון. טוב, דיתה אומרת שזה כדי למנוע מהבצק לתפוח. אני חושבת שהיה אפשר גם פשוט להשתמש בפחות קמח, אבל היי, גם שעועית זה נחמד). הכניסו את התבנית לתנור לעשר דקות.
  7. כעבור עשר הדקות הסירו השעועית ונייר הכסף (כן, גם אני לא הבנתי מה הקטע), חוררו הבצק (שהוא כבר לא בצק, אבל המוח המוגבל שלי לא מוצא מילה אחרת לבצק אפוי) באמצעות מזלג ואפו כמה דקות נוספות, עד להזהבה קלה של הבצק. הוציאו וצננו.
  8. פזרו על הבצק כף פירורי לחם, על מנת למנוע את הרטבתו.
  9. שטפו את עגבניות השרי (אלא אם קניתם כאלו אורגניות) והניחו בקערה. הוסיפו לקערה את קוביות החלומי המטוגנות, גרעיני הדלעת הקלויים, ביצה, שמנת לבישול ומלח ופלפל שחור גרוס גס לפי הטעם.
  10. פזרו התערובת על הבצק האפוי, יישרו והדקו. פזרו מעל את גבינת הפרמזן המגוררת. נקו בעזרת נייר מטבח את שולי התבנית והכניסו לתנור לאפייה של 20-40 דקות בחום בינוני, עד אשר הקיש יראה יציב דיו והפרמזן יזהיב. אם הפרמזן זהוב, אך הקיש אינו יציב- החלישו את החום ל-150 מעלות, כסו בנייר כסף ואפו עשר דקות נוספות.

עכשיו כשזה נגמר, אני אאחל לכם בהצלחה. עם המתכון המסובך הזה (כמה פעמים הכנסנו את הבצק לתנור? הוא עדיין לא נשרף?) אתם תזדקקו לזה.
אני כן אחזור ואספר לכם שבארומה יש אחלה כריך. אם המטבח נשרף, לכו לסניף הקרוב למקום מגוריכם והזמינו כריך חלומי ללא חסה. חסה זה מרושע.
בתיאבון!

אגב, התחתית הזאת של הבצק האפוי נקראת קלתית. אני אהנהן כאילו ידעתי את זה קודם.



---------------------


חלומות + אופנה = פיג'מות אופנה
כותב: Mephistopheles [עדן].
בטאי: Broken [עדן].
"אם תביעו משאלה, חיש היא תתגשם כולה/ כל מה שהלב חפץ הוא שלכם/ אם ליבכם הוא החולם, זה מחזה תמיד הולם/ אימלא כוכב נוצץ בקשתכם."

טוב, זה לקוח מהשיר של דיסני "אם תביעו משאלה", שזה השיר הראשון שאני חושבת כשמדברים איתי על חלומות, וזה הדבר היחיד שעולה לי כשמדברים איתי על חלומות (פרט לחלומות צלולים שאני זוכרת, אבל זה לא העיקר כאן). באמת היה לי טיפה'לה קשה לחשוב על חלומות פלוס אופנה ביחד. חלומות + אופנה? חלומות + אופנה=פיג'מות. כן, מותר לי להכניס מתמטיקה, גם אם זה סוף הלימודים- דווקא יש מועדי ב', אז שלא תגידו שאני לא עוזרת לכם להתכונן.

שמונה-מאות מילים, איך אני יכולה לכתוב שמונה-מאות מילים על פיג'מות? אין אפשרות כזו. אז אני מתנצלת על החפירה, שאורכה כרגע 121 מילים, שזה גם המספר הריבועי של 11. רואים? אני עוזרת!

"מי יודע מדוע ולמה/ לובשת הזברה פיג'מה?/ כי בבוקר יום א'/ הזברה קמה/ פשטה את הפיג'מה/לבשה מן הסתם/ מכנסיים וחולצה/ אך מיד היא הרגישה/ שאין היא מרוצה/ מיהרה ולבשה פיג'מה/ בבוקר יום ב'/ הזברה קמה/ פשטה את הפיג'מה/ לבשה בשמחה/ את בגדי ההתעמלות/ אך אוי דבקה בה/ מחלת העצלות/ מיהרה ולבשה פיג'מה/ בבוקר יום ג'/ הזברה קמה/ פשטה את הפיג'מה/ טרחה וטרחה/ ומדדה לה סרבל/ אך היה זה בגד/ חם ומסורבל/ מיהרה ולבשה פיג'מה/ בבוקר יום ד'/ הזברה קמה/ פשטה את הפיג'מה/ לבשה בשמחה בגד ים/ אך אוי ואבוי/ היא קיבלה מחלת ים/ מיהרה ולבשה פיג'מה/ בבוקר יום ה'/ הזברה קמה/ פשטה את הפיג'מה/ עמדה ומדדה לה שמלת מלמלה/ אך מיד ובטרם/ בטרם התרגלה לה/ מיהרה ולבשה פיג'מה/ בערב שבת/ הזברה קמה/ אך בטרם פשטה את הפיג'מה/ ישבה וחשבה/ אם כדאי ליום אחד בלבד/ לטרוח וללבוש את שמלת השבת/ ישבה וחשבה וחשבה וחשבה/ וחשבה עד מוצאי שבת/ ומאז איש אינו שואל מדוע ולמה/ לובשת הזברה פיג'מה" (שירו הנצחי של הלל, 'מי יודע מדוע ולמה לובשת הזברה פיג'מה').

בכל מקרה, נחזור לנושא; חלומות+אופנה=פיג'מות, ועומרפרח אמרה לי לרדות בכאלו שלובשים טרנינג לשינה ומעיזים לקרוא לו פיג'מה, אז יש לי חדשות בשבילכם שם- זו לא פיג'מה. ואם אתם מהסוג הזה, כדי שתפסיקו לקרוא את הכתבה עכשיו כי אני מעוצבנת עליכם ואתם צריכים להיות בפינת המחשבה! לא, עדיף שלא. תלמדו קצת על פיג'מות.

טוב, נתחיל מהגדרה מילונית בסיסית, לא? בעברית (הכנה ללשון), המילה פיג'מה, שמקורה בפרסית, פירושה לבוש לרגל (רגל=חג). אם הנכם רוצים לדבר בעברית צחה יש לומר 'נמנמת', כי מנמנמים (ישנים) בה.

זה טור אופנה, ובינתיים חוץ מלהגיד אופנה+חלומות=פיג'מות, לא באמת דיברתי על אופנה וכבר "בזבזתי" כמעט חצי מהמילים שדרשו ממני. אז נתחיל.

'היער


כל גיל והפיג'מה שלו

>תנסו להיזכר בפיג'מה הראשונה שלבשתם (טוב, רוב הסיכויים שלא תזכרו); היא בטח נראתה בסגנון הזה- http://www.oemclothes.com/products_img/200766210058.jpg, ואז כשגדלתם קצת היא נראתה ככה- http://s5.thisnext.com/media/largest_dimension/C82D51E7.jpg- שזו, לטעמי, הפיג'מה הנוחה ביותר שקיימת וחבל שלא מייצרים כאלו במידות יותר גדולות. בטח לאחר מכן הפיג'מה הפכה לכזאת- http://img.alibaba.com/img/pb/875/058/277/277058875_763.jpg, ולאחר כמה שנים ההדפסים נהפכו לכאלה- http://i01.i.aliimg.com/wsphoto/v0/5045999...d-white-012.jpg, וכנראה שאם אתם נמצאים בין גיל 10 ל-14, גם נשארתם שם. או לפחות באזור.

עכשיו אני אקח אתכם לקפיצה לעתיד- בינינו, לא הרבה משתנה מכן והלאה. בערך בגיל 15, הפיג'מה שלכן תראה כך- http://www.stylisheve.com/wp-content/uploa...s-Pajamas-3.jpg, ואצל הבנים כך-http://ecx.images-amazon.com/images/I/51ovfJj-0kL.jpg ואז, כשמגיעים לאזור גיל 18, אצל בנות זה-http://www.stylisheve.com/wp-content/uploads/2010/07/Luxury-Teen-Girls-Pajamas-11.jpg, ואצל בנים- http://i788.photobucket.com/albums/yy168/t...BoxerShorts.jpg. בסביבות 20-25, אצל בנות: http://i00.i.aliimg.com/photo/v0/231180014...pwear_night.jpg, ואצל בנים- http://farm4.staticflickr.com/3660/3547450601_a781f23c5f.jpg. מכאן זה באמת כבר לא מתחדש, וחוזר על עצמו עד בערך גיל 40. אצל בנות הפיג'מות הן כאלו- http://www.doodysfancydress.co.uk/media/ca.../9/39343_a1.jpg, ואצל בנים- http://cn1.kaboodle.com/hi/img/2/0/0/21/3/...v=1168540625000.

"בנני ובנוני יורדים במדרגות/ בנני ובנוני קופצים כאן בזוגות/ בננות בפיג'מות חברים טובים/ של מולי אפי לילי הדובים החמודים" (מתוך, כמובן, "בננות בפיג'מות", התוכנית הקלאסית).

ועכשיו, אחרי שכתבתי כמעט את כל המילים שביקשו ממני, אני יכולה להתחיל אשכרה לדבר על הנושא- פיג'מות.

נתחיל בלרדות בכם- לובשי הטרנינג. פיג'מות עולות 30 שקלים חדשים וזה כלום ויש אפילו בפחות, אז שימו עליכם משהו! כן, זיכרונות ממחנה הקיץ או הטיול בהונו לולו בטח קסומים ומהנים כשאתם לבד, זה עוד בסדר, אבל החברות שהזמינו אתכן למסיבת פיג'מות מצפות מינימום לפיג'מה אמתית.

בחורף יש להתאים את עצמכם. אני אישית לא סובלת כאלו ששמים מזגן על חום, שמיכה דקה ופיג'מה קצרה- אין לכך טעם, ואם אני יכולה לספר לכם- מזגן זולל חשמל, אז לא חבל שתאבדו בסוף את הבית כי אתם משאירים מכשירים חשמליים פתוחים לחינם? אני יודעת שזה מפחיד אבל זה קורה. בואו נחליט שבלילות חורף קרים, או שתמצאו מישהו שיתכרבל איתכם תחת שמכת פוך או נוצות, או שתלבשו פיג'מה ארוכה, עדיף מפליז, שמחמם בדיוק כמו תנור חימום. או, אם אתם לא אוהבים את המגע של הפליז, אז פלנל- נעים ומחמם, ובד"כ גם הבד הכי יפה לפיג'מה (אבל אל תגידו את זה לבדים האחרים).

ובקיץ, שוב- אני לא סובלת את אלו ששמים מזגן על קור, פיג'מה ארוכה ושמיכת פוך. חוץ מהפחד שיזרקו אתכם מהבית או ינתקו אתכם מהחשמל עקב אי-תשלום, מזגן על קור בלילה גורם גם לצינון- ומי רוצה להיות חולה כשסוף-סוף אפשר ללכת לים? אז תפסיקו עם זה ותלבשו כותנת לילה מהבדים הנעימים ביותר, או גופייה ומכנסונים בעלי הדפס חמוד כמו הלו קיטי או עוגיות.

"הם לא כל כך יפים אני יודע/ ואין שום טעם לרוק/ שאף אחד לא שומע/ אבל הם באו מרחוק/ בדרכים עקלקלות/ ככה נתניה/ הכול בכיכרות/ כל ערב הופעה אני מגיע/ בדרך כלל לבד/ את אף אחד זה לא מפתיע/ אצל הדודה בהיכל/ חולמים על כסף וקהל/ מה זה משנה/ שאין שירים בכלל/ אז אם רע ואין כבר כוח/ ונמאס לכם לברוח/ אפשר להירגע/ ולרגע רק לשכוח/ את השקט של הלילה/ השתיקה שמסביב/ המסיבה של הפיג'מות/ מקפיצה את תל אביב/ אז רק תבואו למסיבה של הפיג'מות..." (המסיבה של הפיג'מות, יוני בלוך)

עם שיר הפיג'מה של הדור שלנו אני מסיימת את הטור שלי, תזכרו את כל הדברים שלמדתם על פיג'מות! עד לפעם הבאה, עדן.



---------------------


ספורט מהחלומות ספורט
כותב: Charmed. [אלעד].
בטאי: Broken [עדן].
טוב, אז נושא הכתבה הפעם הוא חלומות. אבל אם חושבים על זה, מה יכול להיות הקשר בין ספורט לחלומות? כאילו, תמיד
אפשר לרשום על משחק הספורט החלומי שהיה בשנה הזאת והזאת, אבל משום מה, לא נראה לי שזה ימלא שמונה מאות מילים, כך שכנראה שנצטרך משהו אחר.
אז לאחר מחשבה עמוקה הגעתי למסקנה שהדבר היחיד שקשור לספורט (אולי לא היחיד, אתם תמיד מוזמנים להראות לי עוד רעיונות באשכול התגובות) הוא השאיפות שלנו בנוגע אליו.

לכל אחד מאתנו יש שאיפות בחיים, בוודאי כשמדובר בספורט- הן מבחינה בריאותית והן כדי להיראות טוב. הספורט יכול לשנות את חיינו מן הקצה לקצה, אז בואו נדבר קצת על ספורט כאמצעי וכמטרה.
ספורט כמטרה- איזו מטרה הספורט יכול לשמש? אולי על להיות יותר בכושר, לעומת מה שאנחנו עכשיו, אולי להיות יותר רזים? ואולי סתם כדי שנרגיש טוב עם עצמנו.
   
אבל האם אנחנו באמת יכולים להגיע למטרה הזאת? אחרי הכול, יש כל כך הרבה דברים שעוצרים בעדנו- מה אנשים יגידו? "הבן-אדם הזה בחיים לא יוכל להיות ספורטאי", "אתה שמן מדי, תוותר על זה". או שזה רק דברים שאומרים לאנשים מסוימים? בכל מקרה, אני יכול להבטיח לכם ששום דבר מזה לא נכון. כל אחד יכול לשנות את זה אם הוא רוצה בכך, ואף פישר (!) לא יכול לומר לכם למה אתם מסוגלים ולמה אתם לא. אלא אם כן זה אני, ואני מאמין שכל אחד מסוגל להגיע לאן שהוא רוצה, כמובן שחוץ ממני. אבל את חוסר הביטחון הבעייתי שלי נשמור לגיליון אחר, או שנדבר עליו בפרטיות (אתם תמיד יכולים לשלוח לי הודעה פרטית דרך הסמן הזה שרשום עליו 'ה"פ').
אז כן, אני יודע שאני חופר בזמן האחרון עם כל הקטע של ה"תעשו מה שתרצו", אבל זה באמת נכון, מניסיון. נכון שיש ניתוחים פלסטיים לפנים (יש גם לגוף, אבל, טוב, אם בא לכם להיראות כמו בובת ברבי או בובת ברב או ל-איך-שלא-קוראים-לבעלה-של-הברבי אז סבבה. אני אישית מעדיף להיראות בדיוק כמוני, רק בגרסה יותר משופרת), אבל בשביל הגוף והנשמה תמיד אפשר לעשות ספורט, ותאמינו לי- אתם תיהנו מזה. אבל אתם לא צריכים להאמין לי. אתם יודעים מה לימדו אותי בקורס מסוים שהלכתי אליו? אף פעם לא לסמוך על מה שמלמדים אותך, לבדוק בעצמך ורק אז להאמין לזה במאה אחוז. טוב טוב, אני אסביר לכם למה זה גורם להרגשה נעימה, שתהיו בריאים- אתם קהל קשה! קדימה כולם, לשבת על הכיסאות! אנחנו הולכים ללמוד שיעור חפירולוגיה- סליחה ביולוגיה (הבנתם, כי ביולוגיה זה מקצוע ממש חופר? לא? טוב נו, סטאנדפיסט אני לא אהיה). מכירים את ההרגשה הנעימה הזאת בבטן שיש כשאתם שומעים מוזיקה? יודעים את סיבת ההרגשה הנעימה הזאת? יש לי דז'ה וו שכבר דיברתי על זה. היי, אתה שם! אל תסתכל עלי בעיניים מאשימות, יש לך מושג איזה קשה זה לכתוב שמונה מאות מילים בספורט?!
כן, איפה היינו? סיבת ההרגשה הנעימה הזאת מהמוזיקה. מה שקורה זה שבשמיעת המוזיקה, המוח שלנו מוציא אנדורפינים או משהו כזה (כבר אמרתי לכם, אני שונא ביולוגיה- וזה שאחי התאום מוציא בזה 100 לא מעודד במיוחד), שבעצם גורמים לנו להרגשה נעימה. אותם האנדורפינים יוצאים בעוד סיטואציה מאוד מעניינת, כאשר אנחנו עושים ספורט. אז כן, אם כבר מדברים על חלומות- על הדרך הגשמתם עוד חלום, השגתם הרגשה אנדורפינית (חייבים להשתמש בזה באקדמיה, ברצינות, אני גאון. ולמי שלא הבין, הכוונה להרגשה מדהימה). בנוסף, אתם גם משיגים את מה שאתם רוצים, את חלום חייכם- שוב , זה תלוי מה המטרה המוגדרת אצלכם- להיראות ממש טוב, להיות יותר בריאים או סתם לסתום לאלה שמזלזלים בכם, את הפה.

עד עכשיו חפרתי לכם על המטרה אליה אנחנו שואפים, מי עוצר בעדנו ועוד חפירות רבות. אה, וגם, איך שכחנו, ביולוגיה. עכשיו אני אדבר איתכם על משהו אחר, משהו שיש כל כך הרבה דרכים לעשות אותו. מללכת ולרוץ, עד להליכה לאומנויות לחימה- מה אפשר לעשות כדי באמת לרזות וליהנות. דיאטה זו שיטה מאוד מעניינת, אבל אני לא חושב שהיא כל כך קשורה אלינו.
כדורגל- בואו נשמע (או נקרא) את ההגדרה של ויקיפדיה (או את ההגדרה שהבאתי לפני שני גיליונות, פשוט מדהים אילו קוראים נאמנים יש לי) ואחר נוכיח שההגדרה שלנו יותר טובה (וגם את ההגדרה הזאתי הבאתי מהגיליון הקודם, כמה מפתיע. יודעים מה? אולי פשוט נעבור לגיליון הקודם? לא, זה לא יעבוד). אז לאחר המון חפירות, הנה ההגדרה של ויקיפדיה: כדורגל (הלחם של כדור ורגל) הוא ענף ספורט קבוצתי פופולרי הנפוץ ברחבי העולם.
במשחק משתתפות שתי קבוצות, שמטרת כל אחת היא להכניס את כדור המשחק לתוך שערה של השנייה. כל קבוצה מונה אחד-עשר שחקנים, אם כי ישנן גרסאות בנות מספר נמוך יותר של משתתפים ובין מקורות המשחק גם גרסאות המוניות. הכדורגל נחשב לספורט הפופולרי ביותר בעולם."
אז מה זה כדורגל בעיניי? ההגדרה שלי לכדורגל מתחלקת לשניים.
האחד- של אנשים שאשכרה רצים אחרי כדור כמו מטורפים, דבר שמהצד נראה ממש מטומטם. תחשבו על זה, אתם לא מכירים את המשחק ופתאום אתם רואים המון אנשים רצים אחרי כדור קטן; מוזר, לא?
אבל יש בזה מעבר לכך- אנשים שנלחמים על מה שהם מאמינים בו, אנשים שאוהבים את מה שהם עושים ואשכרה הפכו את זה למקצוע, אנשים שמתנתקים ממרוץ החיים המעצבן הזה ולוקחים לעצמם חופש כדי לעשות משהו שהם אוהבים. החלק השני של הספורט בעיניי הוא של אנשים פדלאות, אנשים שבגללם הגיעה האמרה הפמיניסטית "גבר לא מסוגל לעשות שני דברים בו זמנית, ולא, לפצח גרעינים ולראות כדורגל זה לא נחשב!"
החלק הזה הוא החלק הגרוע יותר בעיניי; אנשים שיושבים לראות כדורגל מול הטלוויזיה ובקושי עושים משהו בחיי היום-יום שלהם אבל כן צורחים על השחקנים כמה הם פדלאות.
וואי, אני לא יודע מה הייתי עושה בלי ההגדרות מהגיליון הקודם.
יש עוד המון שיטות, אבל אני עדין בהלם שעברתי את השמונה מאות מילים.
עד כאן אלעד, כתבכם לענייני ספורט שהולך לבכות מהתרגשות שהגיע לשמונה מאות מילים.



---------------------


ב-100 מילים
כותב: flower [פרח]..
בטאי: Brisingr [אופיר]..
100.   

גם חלומות בהקיץ זה משהו.

הפעם הגיליון שלנו עוסק בחלומות. איך הגענו לנושא? טוב, אני מניחה שהעורכת המדהימה שלנו (שנותנת לי משכורת) פשוט לא אוהבת את שבועות יותר מדי.
אז, חלומות. מכל החיים שלי, אני זוכרת רק ארבעה חלומות שחלמתי, ואם להיות כנה- אף אחד מהם לא היה משהו. הא. אולי בעצם הרביעי היה נחמד, הייתה לו איכות כזאת של משחקי מחשב. אז מה אם רדפו אחרי שדים? הייתי בבית האליוול!
אתם יודעים מה? הניסיון שלי בחלומות לא כל כך עשיר, וזה בסדר. אני חולמת בהקיץ לא מעט, וזה די מכפר על זה. מי צריך שער לתת מודע, כשהמודע מציע לך פתח כל כך נהדר?



---------------------


דרישות שלום
כותב: -.
בטאי: -.
ד"ש לכל הרייבנים שבבית שלי!
ד"ש לכל המשפחה הגדולה שלי :)
ד"ש למור ששכחה אותי בד"ש שלה.
ד"ש לישי וליס ההורים המדהימים ביותר בעולם.
ד"ש לסגיד מה שמו ששכח אותי בד"ש שלו.
ד"ש לרותמה (כי היא ביקשה XD)
ד"ש לי. כי גם לי מגיע.
ד"ש לליס (שוב) שגם שכחה אותי בד"ש שלה.
ד"ש לקבוצת הקוודיץ' שלא הגיעה למשחק.
ד"ש למאיה הרייבנית והרא"ב הכי טובה בעולם.
ד"ש לאלעד המנהל הראשי המהולל והרייבני :)
ד"ש לצ"ד שעומדים לקבל מצטרפת חדשה
וד"ש ללי המהוללת חברתו של עדן (הבעלים) שדורשת ד"ש מידי, ושהיא המפקדת העליונה על אזק(באן).
מ.. אמ.. זאת שכולם שוכחים- שחר הרייבנית ששונאת את כל מי שלא נותן לה ד"ש
וכמובן. ד"ש לכל מי שרוצה ד"ש :)
שחר[BlueSparkles].

ד"ש לשחר-עמית
ד"ש לדנדי
ד"ש לרותמ המפקדת
ד"ש למאיה
ד"ש לאחותי-שחר
ד"ש ליובל
ולכל המשתמשים בבית-גריפינדור
אורפז[Forever and always].

אבישי, המושעית האולטימטיבית והקטנטונת ממני בשמונה וחצי חודשים ^^
אילון המדהים שלי, אוהבת תמיד ♥
אור אישתי לנצח ^^ ♥
צ"ד (חוץ מישי-ראה ציטוט) האדירים!!
ליייייי!!! כי גם לי מגיע!!!!!
דניאל[Pretty Woman].

לי, לעצמי, לאנוכי, לדניאל הסגיד.
ולגלוש, רותמ ושחר D: אבל בעיקר לעצמי.
דניאל [Fantasy]

רק לשחר ולאבישי - כי ככה באלי :)
וגם מזל טוב לאבישי, יש לה יומולדת!
ומזל טוב לעדן רייבנית לשעבר שהפכה לסגולה :)
וגם לנעמה שאין לי מושג באיזה בית היא היתה כי בחמישה חודשים האחרונים היא היתה שר קסמים :)
טל [ולנטינו]

ד"ש לשירה, שלא יודעת כמה שנים זה יובל (;
פלג [Mister Big]

ד"ש לעדי, שנטפל לקטנות ולא יודע שלאף אחד לא אכפת מההבדל בין יובל למאה. D:
ד"ש לעצמי, ששכחתי גם אני מה זה יובל ועשיתי לעצמי פאדיחות. הוריי! :D
פרח [Lullaby]

ד"ש למורוש, דניאלה (פאמפקין פאי), דניאל, ליסי, ישישי, שחר, אמיליאנו ומיטלוש 3>
גל [Living Disaster]

מאיה, האחות הסופר-מגניבה שלי. (:
הדס, שעומדת לרצוח אותי כי מחקתי את הפריצה שלה
רותמ, שאני הראשון שהיא הייתה המפקדת העליונה שלו - כל השאר סתם חכיינים!
טלי המגניבה. (:
לי, ליס, לין ושאר ה"לי__" למיניהן. (:
טל ועדן, שמנהלים ממש יפה את צוות הפאי - מגיע להם !
כל נבחרת הקווידיץ' הסלית'רינית, שאני לא בטוח אם מגיע לה ד"ש. תתחילו לזוז. (!)
כל בית סלית'רין היקר והאדיר, וכמובןכמובן לאור (:
נוה [Professor Nave]

ד"ש למאיול אהובתי. 3>
ולגלגלית / גליאנה אחייניתי / בת חסותי / וואטאבר שלי. (:
אוהבת אתכן ♥
מור.

נווה, שהולך למות
ישי, כי באלי.
מורינק'ה.
דנדוש'קה.
ואיתי המורה :)
הדס [Highway to Hell].

ד"ש לי, כי אני מעריצה את עצמי היום, לשם שינוי.
שירה [ShiraDarcy Fans Room Chat]

אמ... תרגישו חופשי להחליט ששלחתי לכם ד"ש.
טלי [אני טלי].

ד"ש ליובל- "אלמונית", כי הגיליון הזה מזכיר לי אותה, והיא חמודה .
ניצן [חלקיק מדליק].

ד''ש לעדן אהובתי.
טליה [Innocence].

ד"ש לאור, ראש הבית המדהימה של סלית'רין ד"ש לנוה, מאמן הקווידיץ' הכי שווה שהיה לסלית'רין XD
ד"ש ללין, לילו וליה - אוהבת אתכן, בנות!!
ש לישי 3> ולכל צ"ד!!
ליס [ליס לופין].

ד"ש לשירה:>
ד"ש לדנדי ראש הבית המהממת=>
ד"ש לשיר שצריכה ללכת ללמוד למת'!
ד"ש לכל קבוצת הקווידיץ' החביבה שלנוD:
ד"ש לאורפזי:)
ד"ש לטישול'ה החמודה:)
אור [Beautiful].

ד"ש לניצ' 3>
שיוונוס [TALK THAT TALK] .




---------------------


החידה השבועית
כותב: ShiraDarcy Fans Room Chat[שירה.
בטאי: -.
רבים ידעו הפעם את התשובה לחידה הקודמת, שהייתה כמובן - העטרת של רייבנקלו.
ולגיליון זה חידה קלילה, כי המוח שלכם עסוק בבגרויות [וגם שלי...]:

בשטחי שלי על כפיים נישאתי
אך זה לא היה לטובתי
בילוי מקסים לעת חשכה
מזל שנפלה עליי שכחה.
מי אני?




---------------------






שיהיה שבוע חלומי !




---------------------


// המערכת נבנתה ע"י בועז ברמן הידוע כKiller B
נקודות הבתים תיעוד עריכת הנקודות
גריפינדור
8846
הפלפאף
1207
רייבנקלו
8609
סלית'רין
6963
כל הזכויות שמורות לקהילת הארי פוטר מופעל על מערכת IP.Board בגירסא 1.4
עוצב, תוכנת, אובטח ומקודם על ידי Sipo · KilBee · edenbuganim
היער האסור - פורום הארי פוטר © 2006-2013
היער האסור בפייסבוק הפוך את היער האסור לדף הבית שלך הוסף למועדפים את היער האסור משתמשים מחוברים הפורום עומד בתקן XHTML
דירוג הפורום בגוגל סטטיסטיקות