היער האסור - פורום הארי פוטר

ברוכים הבאים לפורום היער האסור! הפורום כיום משמש לארכיון ומכיל את כל התוכן מאז הקמתו, אי-שם ב-01/09/2006! כל הפורומים נעולים למעט הפורום הזה(לחיץ)
לכל שאלה / בקשה / הערה ויצירת קשר יש לשלוח אימייל לכתובת הבאה: edenbuganim@walla.com
שלכם, מאז ומתמיד, עדן -
edenbuganim



הגיליון התחפש

גיליון מספר 22: הגיליון התחפש, יצא בתאריך: 07/03/12


בגיליון זה צפו 2734 פעמים.
דבר העורכים
 
פורים שמח :)  

ובכן, אני יודעת שמתקרב אלינו חג הסוכות בצעדי ענק, אבל הסופגניות לא כל כך טעימות לי וגם המצות הן לא מי יודע מה. ובכלל, למה לעשות מלחמות מים ולבנות סוכות דווקא עכשיו?

אם עוד לא הבנתם - לכבוד חג הפורים שחל הערב, הגיליון שלנו החליט להתחפש. ובמקום שכל כתב יחפש את המדור שלו למשהו אחר ומבלבל, החלטנו על תחפושת אחת לכל הגיליון: הגיליון התחפש לגיליון ט"ו בשבט!
אתם יכולים לקרוא בגיליון הזה על תחפושות של עצים, על מיחזור, על מישהי שכדי לנצח צריכה להתחפש למישהי אחרת, על הכתבה של איוקי שהתחפשה לכתבת ספורט אבל היא לא באמת כזו, ועוד כמה מדורים יפים בזכות עצמם.

אני רוצה להודות במיוחד לעומר/פרח, שבלעדיה לא היה יוצא שום גיליון, ולפלג, שתרגם את הכתבות לhtml.

שיהיה פורים שמח ותשמינו הרבה!
צוות העורכים - ראובן ושירה.


ובדיחה לסיום :
כמה עורכים מצוות העורכים של הנביא צריך כדי להחליף נורה ?
שניים - אחת שתחליף אותה, ואחד שיסתכל על האחת הזו, יישן, יודיע לה שהוא לא יכול לעזור כי הוא עסוק, ואז יסביר לה למה הוא היה עושה את זה יותר טוב ממנה.


---------------------


ההרחקה, החוק ושפיכת המים חדשות
כותב: Mister P [גלי].
בטאי: Scott Pilgrim [עדן].
בחודש האחרון עברו עלינו הרבה דברים בנושא המדיני והחברתי, שהשתלבו זה בזה; אז במה נתחיל?
הרחקת החיילים מהרכבות:
 פורים שמח :)
בתחילת החודש נאסר על חיילים לנסוע ברכבות, והחיילים שרצו לנסוע ברכבות נאלצו לשלם הרבה כסף. ארגנו לכל החיילים אוטובוסים, שהיו הרבה פחות נוחים מהרכבות, ושגם מזהמים את הסביבה יותר. ולמה כל זה? כי היה עומס ברכבות בימי ראשון בבוקר. לדעתי, זו בושה שחייל שהולך להגן על המדינה, או לשרת את המדינה, לא יכול להגיע לבסיס שלו ברכבת ולחסוך לעצמו זמן יקר בגלל שזה מפריע לאנשים אחרים.
החוק:
בחודש האחרון הועלתה בכנסת השאלה האם להאריך את חוק טל או לא. חוק טל הוא חוק שנחקק אחרי ועדת טל, והצעת החוק מאפשרת המשך מתן פטור לבחורי הישיבות בכפוף לתנאים המפורטים בה. בגיל 22 יקבל בחור ישיבה שנת הכרעה בה יוכל לבחור האם להמשיך ללמוד או לצאת לעבוד. מי שיבחר לעבוד יוכל לבחור בין שירות צבאי מקוצר של שנה וארבעה חודשים ומילואים לפי צורכי הצבא, לבין שירות אזרחי של שנה, ללא שכר ועם אפשרות עבודה נוספת. שתי האופציות הן מגיל 22; חוק זה נכנס לתוקף בשנת 2001 ותוקפו נגמר השנה. בעיני חיילים וחיילי מילואים רבים החוק לא מוצא חן, בעיקר בגלל שהרבה בחורי ישיבה בכלל לא פונים לבצע את החוק וממשיכים ללמוד. ואילו לגבר חילוני או דתי לאומי שעומד בפני גיוס אין אופציה לא להתגייס כדי ללמוד ולפתח לעצמו עתיד, להחליט כמה זמן לשרת ומה לעשות.

שפיכת המים:
בזמן דיון בכנסת, חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי שפכה מים על חברת כנסת ערבי, ראלב מג'אדלה, ויצאה מהאולם; זהו מעשה מחפיר שלא יעשה, והיא הושעתה מהכנסת בעקבותיו.
ממתי שופכים מים על אדם, או בכלל פוגעים בו, בגלל דעותיו ודתו? אם אני הייתי האדם שקובע לה את העונש, הייתי משעה אותה ליותר מחודש - לעומת העונש שהוטל עליה. אינספור בדיחות סופרו בנושא, עשרות דעות הושמעו, ובכל זאת, בכל פעם שאני רואה את התמונות, אני מזדעזעת מחדש.
 



---------------------


memes מחשבים וטכנולוגיה
כותב: עכשיו מעונן [פלג].
בטאי: -.
אין אדם שלא מכיר קצת מעולם הסלנג של אתרי ההומור. אבל להכיר קצת לא נחשב. רק מי שמכיר באמת יכול להבין עד הסוף את הבדיחות השנונות ואת הmemes(שלכתבה זו נקרא להם ממים) האינטרנטיים.

הממים הם למעשה דמויות המופיעות באופן קבוע בבדיחות קומיקס אינטרנטיות ומייצגות רגש כלשהו, תחושה כלשהי או סטריאוטיפ. הסוג השולט הוא ממים קבועים שמייצגים מאפיין מסויים של אדם. לדוגמה, המם Forever Alone מייצג, כנשמע, אדם בודד, ילד כאפות שכזה. גם בתור הממים יש סוגים. וגם כאן יש את השניים המובילים. Image Macro – תמונה ומתחתיה טקסט שחוזר על עצמו, ומביע בצורה הומוריסטית את עצמו בדרך שונה בכל תמונה, וRage Comics – קומיקס שמופיע כדף קומיקס לכל דבר, ומכיל ממים מוכרים שמעוצבים בסגנון מסויים המזוהה עם Rage Comics. הקומיקס מייצג סיטואציה כזו או אחרת שכולנו מתחברים אליה ויכולים להזדהות איתה.

אז אחרי שחפרתי לכם, נביא הוכחות. אומרים שתמונה שווה אלף מילים. ומכיוון שראובן ושירה דורשים 800 מילים בכתבה, לראשונה אני אעמוד בדרישות! אז הנה מס' ממים אהובים עליי ותמונות מפורסמות.

Troll face – מייצג התחכמות. בפועל , Trolling, טרולינג. אחד הממים האהובים עליי. הטרול הוא כינוי לאדם חכם ומתחכם (לא, לא טרול של הארי פוטר), שכל מטרתו לעצבן אנשים. לרוב, קומיקס של הTrollface מתקשרות גם לפרצוף הLOL (Laughed on Loud, שהפך בשפת הממים לצחוק מטרולינג) ומסתיים בRage Guy, שמתעצבן מהטרול.
הנביא היומי  




 Forever Alone – פרצוף ענק מנופח עם דמעות. משמש לסיטואציות של בדידות, באסה, ואירועים מבאסים בחיים. הוא משמש גם לייבושים ונפנופים.




FU rage guy Hp-Il.net Rage Guy – ידוע גם כ FFFFFFFUUUUUUU, קיצור של צירוף גס, פאק יו. המם הזה הוא אחד הממים הראשונים, וממנו נוצרו הRage Comics. הוא מייצג זעם על משהו מעצבן שקרה(לדוג' – כשמופיעה על המחשב הודעת שגיאה, ואתה בא להזיז אותה הצידה והיא משתכפלת בלי סוף).



Me Gusta Me Gusta – בספרדית, אני אוהב את זה. מסמל הנאה סוטה או מטרידה, בדרך כלל כשמשהו "מדליק אותו" מבחינה מינית.(וואו, לתאר את מי גוסטה בלי גסויות! זה באמת היה קשה).




 פרצופי בארני – שני ממים שמגיעים הישר מאיך פגשתי את אמא, מדמותו של בארני. הראשון, Challenge Accepted – נאמר כשמאתגרים מישהו למשימה בלתי אפשרית. בדרך כלל מסתיים בClose Enough או ב AWWWWW YEAH, פשוטם כתרגומם. השני, True Story, מציין סיפור אמיתי. לפעמים, הוא גם מופיע בקומיקסים הזויים ולא הגיוניים, שהם כל כך מופרכים שמצחיק לשים לידם True Story. המקור, (<-- זה קישור!).

BITCHPLEASE - HPLNET יאו מינג- שחקן כדורסל יפני עם אחד הפרצופים הכי מצחיקים בעולם. את הפרצוף שלו ציירו, והוא נהפך לפרצוף ה: Bitch Please! הכוונה כאן היא לסתור משהו בצורה מצחיקה. מופיע בדרך כלל כשמישהו מפרסם בדיחה, ומישהו אחר רואה אותה וחושב על דרך מצחיקה לסתור אותה, או כשיש הוראה או הודעה ומישהו עושה בדיוק ההפך.




Oh Crap! Oh Crap – פרצוף מופתע עם רקע שחור, וכיתוב אדום. מופיע בדרך כלל כשקומיקס מסתיים באופן מפתיע וקיצוני. נהפך עם הזמן גם  לפרצוף של "איפוק גברי" – לא לבכות, או כעס נוראי. מביע תדהמה.





 Snape Memes – גם לסנייפ יש כמה ממים משלו. השניים האהובים עליי הם Dafuq ו Always. Dafuq הוא תמונה של סנייפ נופל  מתדהמה, ומביע בדיוק אותו דבר כמו Oh Crap, אולי חוץ מהאיפוק גברי. Always, מהמשפט “After All This Years? Always” הוא  בדיחה על משהו טיפשי שאנחנו תמיד עושים, זוכרים או פשוט משהו שלא משתנה בנו.



אז עכשיו כשאתם מכירים, אתם מוזמנים לגלוש ב9gag, memebase, memegeneratorm, damnlol, icanhasacheeseburger ועוד המון אתרים. זכרון, כל השמות הם קישורים לחיצים לתמונות! תהנו, וחג שמח!





---------------------


הירוק שבמוזיקה מוזיקה
כותב: Scott Pilgrim [עדן].
בטאי: Brisingr [אופיר].
אומנם החג שאנו מציינים היום (בתקווה שהגיליון באמת יצא בתאריך המיועד) לא נחשב חג ככל המועדים, אבל למה, בעצם, יום שמוקדש לעצים לא יכול להיחשב לחג?
כמו שבוודאי הבנתם כבר בעצמכם, ט"ו בשבט הגיע, חג לאילנות!
לכבוד היום הזה, התגייסתי, כאחת מצוות הנביא היומי, לכתוב כתבה ירוקה במיוחד. כמובן שהכתבה אמורה להיות כתבת מוזיקה; אז ישבתי וחשבתי, איך מוזיקה ועצים מתחברים? ובזמן חיפושיי מצאתי דברים מדהימים, משעשעים ושלא יאומנו.
בלי יותר מדי הקדמות חופרות, קבלו במחיאות כפיים סוערות את הקשר בין מוזיקה וט"ו בשבט- מוזיקה הקשורה לעצים.

That tree
"The code in which I roll, it's so simple what I need,
I keep my Fam and I can't forget that tree."
לפני הביקורת האישית שלי על השיר עצמו, מי אלו בכלל סנופ דוג וקיד קאדי?
קיד קאדי הוא ראפר, זמר ושחקן אמריקאי; הוא עבד עם אמנים רבים כגון ליידי גאגא, קניה ווסט וג'יי-זי.
בשנת 2008 קטלגו את קיד קאדי כזמר עולה; בשנת 2009 הוא הוציא את אלבומו הראשון- "Man on the Moon: The End of Day", שמכר כמאה וארבעה אלף עותקים בשבוע הראשון לשחרורו; הסינגל הראשון מהאלבום שלו הגיע למקום השלישי במצעד הבילבורד. שני הסינגלים הראשונים מאלבומו היו מועמדים לשלושה פרסי גראמי.
באפריל 2010 הוציא את אלבום האולפן השני שלו.
אחרי שחרור האלבום השני, קיד קאדי קיבל כמה ביקורות קוטלות מאנשים שאמרו שאומנם האלבום הראשון היה חידוש והסגנון היה שונה מהמוכר, אבל המוזיקה שלו לא אחידה ודורשת סבלנות- דבר שמאוד קשה לדרוש מדור שאין לו מושג מה זה אומר.
סנופ דוג גם הוא ראפר, מפיק קולנועי, מפיק מוזיקלי ושדרן רדיו אמריקאי מצליח.
כנער, סנופ נפל לידיהם של הקריפס, אחת הכנופיות הגדולות והאלימות באמריקה; בסוף הוא הגיע לכלא, וריצה שישה חודשים על החזקת קוקאין. כשיצא ממאסר חתם על חוזה הקלטות. אלבום הבכורה שלו, "Doggystyle", שיצא בשנת 1993 ומכר יותר מארבעה מיליון עותקים, נחשב עד היום לאחד מאלבומי ההיפ-הופ החשובים והמצליחים ביותר בהיסטוריה, אלבום שהשפיע רבות על היווצרותו של סגנון הG-Funk בשנות התשעים.
בשנת 1993 פרצה מריבה בין סנופ דוג ושומר הראש שלו לחבר כנופיה מתחרה; המריבה הסתיימה במוות של חבר הכנופיה הנגדי. הוא יצא זכאי, אך כאן לא נגמרה היסטוריית הפשע שלו.
בשנת 1996 נורה למוות חברו הטוב. ב-1997, נכנס סנופ דוג לכלא לשלוש שנים לאחר שנמצאו ברכבו אקדח וסמים.
הראפר המוצלח הוציא אחד-עשר אלבומי אולפן; אלבומו האחרון ששוחרר, הוקלט בשנים 2010-2011, ויצא בשנת 2011. סנופ דוג הודיע כי האלבום יהווה המשך לאלבום הסטודיו הראשון שלו.
האלבום, הנקרא "Doggumentary", הגיע בהופעת הבכורה שלו במצעד הבילבורד 200 למקום השמיני המכובד, כשמכר מעל לחמישים אלף עותקים בשבוע הראשון לצאתו.
בספטמבר 2008 היה אמור להגיע לישראל, אך הופעתו בוטלה כחודש וחצי לפני המופע.
דעתי האישית על השיר:
לשיר יש קצב עליז ומשעשע, והנושא שלו משעשע אפילו יותר.
אני חייבת להודות- הוא מטופש אבל לגמרי ממכר ומדבק.

כשתאזינו, תגלו שהשעשוע מתגלה כמעט מיד.

~
עצים בצבעי ניאון
אמנם השיר הוא לא זה שמדבר על עצים או על משהו שקשור לנושא הסביבה (למרות שגם בעלי חיים קשורים בצורה כלשהי לנושא הסביבה), אבל הוא בכל זאת נכלל ברשימה הירוקה- בגלל שם הלהקה.
להקת Neon trees, או בתרגום חופשי לעברית- עצים בצבעי ניאון, התחילה להתפרסם בסוף שנת 2008 כשפתחה את ההופעות של להקת "הקילרס" (The killers); תוך זמן קצר הם הוחתמו על חוזה הקלטות, ובשנת 2010 שחררו את אלבום הבכורה שלהם.
סינגל הבכורה של הלהקה, "Animal", הגיע למקום השלושה-עשר במצעד הבילבורד ולמקום הראשון במצעד הרוק האלטרנטיבי של ארצות הברית.
דעתי היא שהשיר מגניב ומדבק; גם הקליפ נחמד למרות שיש בו משהו- לא משהו מסוים שאני יכולה להצביע עליו, אלא משהו באווירה הכללית- שאותי אישית קצת הלחיץ. מצד שני, מי אמר שחייבים להסתכל על הקליפ תוך כדי השמיעה?

ללא ספק, מומלץ לשמוע.

~
עץ מוזיקלי
היה היה פעם, לפני שלוש שנים, איש; זו הייתה שנת 2009 והחודש היה חודש יולי.
לאיש היה משעמם, אז הוא יצא החוצה, לגינה של הבית שלו, שם הוא נתקל בעץ.
העץ שהיה שם קסם לו, והוא יצר, לא תאמינו, מוזיקה. ואחת מדהימה.
לאיש המוכשר קוראים דייגו סטוקו, והוא מתמחה ביצירת מוזיקה מדברים משונים ולא צפויים. הוא אוהב ליצור בעיקר קטעי באס, כדוגמת הBassoforte, הDustland והExperibass.
העץ המוזיקלי:
~
עצי פלסטיק
השיר, שבהמשך גם יצא לו קליפ, הוא הסינגל הראשון מתוך אלבום הבכורה - הנקרא "The Bends" - של להקת רדיוהד.
כשנשאל סולן הלהקה, תום יורק, לגבי השיר, ענה-" Fake plastic trees was the product of a joke that wasn't really a joke, a very lonely, drunken evening and, well, a sorts of breakdown."
ובתרגום חופשי: ""Fake plastic trees" הייתה הפקה של בדיחה שלא הייתה לגמרי בדיחה. ערב מאוד בודד, שתוי ו, טוב, מן התמוטטות."
הקליפ לשיר מצולם בסופרמרקט בו חברי הלהקה נדחפים, בתוך עגלת-סופר, בין אנשים שונים, כששני המוצרים היחידים הנמצאים על המדפים הם צנצנות ובקבוקים צבעוניים.
בין הדמויות הנמצאות בסופרמרקט ניתן למצוא ילדים, איש זקן המשחק ברובי צעצוע, אישה עם כובע שחור גדול וכלב, שחקן כדורסל קירח אשר מגלח את ראשו בסכין גילוח חשמלי וצעיר המשחק עם עגלה.

חמש (או ארבע חמישים ושמונה, אם אתם קטנוניים) הדקות הללו לא יהרגו אתכם- מובטח.

-->



---------------------


ט"ו בשבט שמח! ספרים
כותב: Brisingr [אופיר].
בטאי: Scott Pilgrim [עדן].

מי ייתן והסיכויים יהיו תמיד לטובתכם!

אמנם הנושא הוא ט"ו בשבט, אבל למרבה הצער לא עלה בראשי שום דבר שמתאים איכשהו לט"ו בשבט ומאפייניו.
אם יש לכם במקרה הארה שתגרום לי לחשוב, "אוי, איזה אידיוט אני"- אנא, פנו לאשכול התגובות לגיליון הקרוב ו/או להודעה פרטית. תודה, אופיר.
החלטתי להתפשר על טרילוגיה נחמדה, שאמנם לא עוסקת בשום צורה בעצים, אך היא מתאפיינת בגיבורה שמטפסת על עצים במיומנות של קוף, והכריכות (בעברית) מזוהות ע"י העלים שעליהן, הצבועים לפי עונות.

משחקי הרעב

 משחקי הרעב - הנביא היומי
פאנם, אמריקה, כדור הארץ, מערכת השמש, זרוע אוריון, גלקסיית שביל החלב, הצביר המקומי, צביר העל הבתולה, היקום. או, בקיצור, פאנם.
השנה לא ידועה, אבל כנראה שלא הרבה אחרי תקופת חיינו אנו. העולם הושמד לפני כמאה שנה (פחות או יותר) מסיבות לא ידועות, אבל בספר מוזכרות מלחמות ואירועים גרעיניים. בני האנוש היחידים ששרדו מרוכזים בפאנם, המורכבת מהקפיטול, בו אנשים יושבים על מי מנוחות ולא עושים כלום מלבד לדאוג לעיצוב פניהם, ושנים-עשר מחוזות המלאים בעניים ואנשים הסובלים את הרודנות של הממשל ומחויבים לספק לקפיטול את כל צרכיו.
אבל המצב לא תמיד היה ככה; לפני שבעים וארבע שנים, הקפיטול היה מוקף בשלושה-עשר מחוזות. אך אנשי המחוזות לא היו מרוצים מהעריצות והאכזריות של הקפיטול, אז הם התמרדו. בסופו של דבר, הקפיטול הצליח לדכא את המרד ולהשמיד את מחוז 13, וכהוכחה ליד הברזל בה הוא שולט במחוזות, מדי שנה, ביום האסיף, נשלחים מכל מחוז בן ובת הנבחרים בהגרלה, נזרקים לזירה אקזוטית ונלחמים על חייהם, עד שרק אחד שורד.
במחוז 12, שמטרתו לספק לקפיטול פחם, חיה קטניס אוורדין, נערה בת 16 בעלת אופי מרדני, עם אמה ואחותה הקטנה, פרים; כיוון שאמה חולה בדיכאון עמוק, על קטניס מוטל פרנוס המשפחה, ולכן היא יוצאת כל יום מעבר לגדר החשמלית הכבויה וצדה יחד עם ידידה, גייל. כל זה משתנה כשבאותו יום אסיף נורא, השם של הנערה שעולה בהגרלה הוא פרימרוז אוורדין, וקטניס, שלא מוכנה לתת לאחותה להישלח לזירה, מנדבת את עצמה. יחד איתה נבחר הנער פיטה מלארק, בן האופה שזכור לקטניס כיוון שזרק לה לחם שרוף לפני חמש שנים, כשהייתה על סף מיתה ברעב. שניהם, כל אחד בנפרד– כיוון שכל ברית שנכרתת במשחקים, סופה להיגמר באכזריות, מהסיבה הפשוטה שיש רק מנצח אחד– מנסים לשרוד, בעזרת המדריך שלהם (היימיטץ', זוכה משחקי הרעב היחיד ממחוז 12), את ההופעות, הראיונות, האימונים ולבסוף את המשחקים עצמם, כדי לחזור בחיים אל משפחתם.

התלקחות - הנביא היומי  




התלקחות

אזהרה: ספויילרים למשחקי הרעב
בחורף שאחרי המשחקים נשלחים קטניס ופיטה אל מסע הופעות כולל במחוזות; רק שבדיוק לפני היציאה לדרך, הנשיא סנואו עורך ביקור אישי אצל קטניס ומודיע לה שכיוון שלא אהב את המשחק המסוכן ששיחקה עם רוש-הלילה, היא ומשפחתה על הכוונת, ככה שכל טעות– אפילו הקטנה ביותר– תביא עליה אסון, ולכן היא חייבת לשחק היטב כשהיא מטיילת במחוזות, אחרת היא תצית את הלהבה שתביא להרס השלטון העריץ של הקפיטול.
אבל הנשיא לא אוהב את המשחק שלה, ומשם מצבה ומצב האנשים הבודדים שאי פעם אהבה נמצאים במדרון תלול, שלו רק סוף אחד. והסוף הזה הוא לא אור.
 עורבני חקיין - הנביא היומי










עורבני חקיין

אזהרה: ספויילרים לספרים הקודמים
מחוז 12 הושמד; פיטה נלקח בשבי הקפיטול; עכשיו קטניס, שמתאוששת באיטיות מההלם ומהצער האוכלים אותה מבפנים, נמצאת עם אמה ופרים, גייל, פיניק, היימיטץ' ועוד כמה מורדים, במחוז 13, שמסתבר שהגיע לפני שנים עם הקפיטול להסכם שביתת נשק.
רך שביתת הנשק הופרה, ובזמן שבמחוז 13 עובדים קשה על כבישה מחודשת של המחוזות, או לפחות מה שנשאר מהם, מנהיגי המרד, ובראשם הנשיאה קוין (נשיאת מחוז 13) ופלוטארך (מנהל המשחקים ה75) יחד עם סגניתו פולוויה, מנסים לשכנע את קטניס להיות העורבני החקיין שלהם, סמל המרד שלהם, שתכניס תקווה ואמונה בהצלחת המרד בלב האנשים.
קטניס נשלחת לרחבי השרידים הבוערים של פאנם, מלווה בקרסידה יחד עם צוות הצילום שלה, כדי להבהיר לאנשים השבעים בקפיטול שהמרד בדרך אליהם, ושהוא יכה אותם בעוצמה של צונאמי בקרוב מאוד.



---------------------


Made In Home כתבת ספישל
כותב: MultiTasking [עדן].
בטאי: Brisingr [אופיר].
ט"ו בשבט, חג לאילנות ולטבע בכלל. בשנים האחרונות, הזיהום והפגיעה בסביבה גוברים - אין ספק לכך - והכל בגלל שהאדם אינו ממחזר מספיק, ואינו מנצל כפי שצריך את משאביו. אז הנה כמה דברים למחזר, ולתת לטבע את המתנה הכי טובה- אוויר לנשימה.

נתחיל בדברים מאוד רגילים, שאם אתם לא עושים אותם עד עכשיו- תתביישו לכם, ותתחילו לעשות:


1) מחזור בקבוקים- כבר בכל רחוב כמעט יש פינה שאוספת בקבוקים, לפעמים אפילו כמה נקודות, ככה שין צורך לזרוק לפח יותר; אפשר לזרוק למכלית מחזור. מהבקבוקים, אם עוד לא יצא לכם לראות את הפרסומת, מייצרים: קולבים, שולחנות, ועוד דברי פלסטיק. חוץ מזה, אם זה בקבוק טוב- תשקלו להשתמש בו שוב ולמלא אותו במים או מיץ או מה שתרצו. במיוחד עם בקבוקי מים קטנים. עם בקבוקי הזכוכית באמת אין איך למחזר- ניתן להביא אותם לסופר הקרוב ולקבל פיקדון (כסף).
 
2) מחזור קרטונים ועיתונים- כמעט בכל בניין יש פח מיוחד לעיתונים וקרטונים; הוא לא סתם ליופי, מהעיתונים שתמחזרו יעשו נייר חדש וחלק, וכך נשמור על יערות הגשם. שווה, לא? אם אין לכם בבניין או באזור הבית, תנסו לשכנע את ועד הבניין שלכם באסיפה הבאה או במכתב.
3) מחזור בטריות- עם הבטריות זה סיפור קצת יותר קשה, אבל לא בלתי אפשרי- אין להן שימוש חוזר אבל הן מזהמות עיקריות. מניסיון של המון בתי ספר שבקרתי בהם, יש פח לבטריות בכל בית ספר, וכשהוא מלא מביאים משאית איסוף אל רמת חובב. הבטריות הן הרעל החזק ביותר של האדם- כשחומר הבידוד של הבטרייה מתכלה בסופו של דבר, נשאר רק החומר הכימי שמרעיל לנו את האדמות. אם אין לכם בבית הספר- תכינו עצומה או מכתב אל המנהל בבקשה שיהיה אחד, אני רוצה לשמוע שהמנהל לא יסכים לזה.
בנוסף, אל תשתמשו בבטריות לא נטענות, כבר שנים יש בשוק בטריות עם מַטען, וברגע שהן נגמרות, מחברים אותן למטען (בדיוק כמו פלאפון). אמנם הן יקרות יותר, אבל התפוקה שלהן גדולה יותר וידידותית יותר לסביבה.
4) מחזור שקיות- כמה פעמים שמעתם על בעל-חיים שנחנק למוות בגלל שקית שהושארה בחוף או בגן החיות? בואו נפסיק עם זה! קודם כל, היכן שיש נקודת איסוף לבקבוקים, יש גם כלוב בשביל שקיות. אם אין- תשתמשו שוב בשקית; כל עוד היא לא קרועה, אין אתה שום בעיה לשימוש חוזר. בנוסף, שקיות מותגים אלו דברים שכיף להשוויץ איתן שקנית משם, ולא יקרה לשקית כלום אם תשים בה את הקלסר מבית הספר, מבטיחה. עוד לא השתכנעתם למחזר שקיות? הנה נתון מפחיד- כבר היום, 2012, אנחנו יכולים לעשות את הדרך לירח וחזרה מערמת שקיות (ואולי יותר מזה).
5) בגדים- יש לכם בגדים שקטנים עליכם וכבר הצלחתם להגיד להם להתראות? אל תזרקו לזבל! קודם כל- תבררו במשפחה המורחבת (במידה ואין לכם אחים קטנים), אם יש להם צורך בבגדים, ואם אין- תתרמו אותם לויצ"ו או כל ארגון עזרה אחר למשפחות עניות. אם אתם נהנתם מהבגדים האלה כל-כך ואתם כבר לא יכולים- למה לא לתת למישהו אחר להינות מהם?

עכשיו נעבור להצעות קצת פחות שגרתיות:


1) עיתונים- אספר לכם על משהו שאני עושה באופן קבוע. הייתי מנויה לראש1 ונשארו לי מלא גליונות שאני אפילו לא פותחת, אז במקום שהם סתם ישבו בצד או ייזרקו- גזרתי כתבות מגניבות ואותיות שוות וקישטתי את המחברות הרגילות שלי לבית הספר. גם זול יותר ממותגים, גם מקורי יותר וגם ידידותי לסביבה!
2) בקבוקים- מי לא עשה בגן יצירה של עציץ-בקבוק? נכון, אמנם קצת גדלנו, אבל עדיין זה יכול להיות שימושי. קחו כל בקבוק פלסטיק של ליטר וחצי, גזרו את ההתחלה שלו (תשאירו בערך 15 ס"מ מהתחתית), צבעו כראות עיניכם בעזרת אקריליק, ותקנו שתיל שאתם רוצים- זו יכולה להיות מתנה נחמדה, או קישוט לחדר או לגינה.
בנוסף אפשר להפוך בקבוק לצמיד- גוזרים את הבקבוק שישמש כבסיס בעובי הרצוי, ואז בעזרת צבעים- גואש או אקריליק- צובעים אותו כיד הדמיון.
3) דיסקים- יש שתי דרכים למחזר דיסקים: הראשונה דורשת הרבה דיסקים, אבל היא מגניבה ביותר. תאספו בסביבות חמישים דיסקים או יותר, קנו חוט דייגים (הדק והשקוף), ותכינו וילון דיסקים לחדר! אין דבר פשוט מזה. תדאגו שתהיה לכם חתיכת פלסטיק גדולה שתשמש כבסיס (גם חצי מטאטא עובד), קשרו כמה חוטים שתרצו באורך של שני מטר (או יותר) אל הבסיס, ותתחילו להשחיל דיסק אחד - לקשור היטב - ולהשחיל עוד אחד, כמה שתרצו. שימו לב שיהיה מרחק נורמלי בין טורי הדיסקים. לאחר מכן תקראו לאבא שיציב שני ווים במסגרת של הדלת ותתלו. אין דבר מגניב יותר מזה בשביל לקשט את החדר בעיניי.
הדרך השנייה היא להכין סביבון (בעזרת לורדים, פלסטלינה וקיסם), או חנוכייה (קנים בשקל, צבעים ודבק חם).
4) מגנטים- "אויש, כמה מגנטים של אינסטלטור יש על המקרר!" - אי פעם שמעתם את אימא שלכם אומרת את זה? אם כן, תפתיעו אותה וקחו את כל המגנטים המיותרים, תדביקו עליהם דף רגיל או יותר עבה, וציירו/כתבו עליו דברים נחמדים. כמובן שאפשר לעצב משהו בפוטושופ ולהדפיס- הכל כאן מאוד חופשי ויצירתי.
5) חולצות- כמה חולצות קטנות יש לכם בארון? בגדים שיש בהם משהו מאוד מגניב, ואתם לא רוצים להיפרד מהם לשלום? אני בטוחה שיש כמה. במקום שהן סתם ישבו בארון- תצרו מהן משהו חדש. אפשר בקלות לקחת את החולצה ולגזור אותה בתפרים, לסרטט משהו נחמד (כגון עטיפה חדשה לארנק או לטלפון), להדביק את הבד לארנק בעזרת דבק חם או שלוש-שניות (או כל אמצעי אחר).

ובקיצור -

יש כל-כך הרבה אפשרויות של מחזור, ואין שום סיבה לחנוק את הטבע בכמויות עצומות של חומר בלתי-שמיש.
אגלה לכם סוד- את רוב הדברים המצאתי לקראת הכתבה. ישבתי שעה ומשהו לחשוב על חמש יצירות, ואם לא הייתי מוגבלת בזמן הייתי חושבת על עוד. אז פשוט תמצאו את הדבר הבלתי-שמיש בבית, תחשבו מה אפשר לעשות איתו - או שתתנו לגוגל לעשות בשבילכם את העבודה - וקדימה, תעשו משהו טוב בשביל הסביבה.



---------------------


בסופו של היום, צימוקים לבד זה הכי טוב. בישול
כותב: flower [פרח].
בטאי: Mister P [גלי].
טוב, כאן עומר פרח, כתבתכם הנאמנה (באמת, כתבתכם הנאמנה באמת. אני יודעת שהרבה כותבים את זה, אבל החלטתי שמהיום, רק אני כתבתכם הנאמנה האותנטית- השאר סתם חיקויים עלובים), שהפעם באה והשתלטה על מדור מתכונים. אני מניחה שאני מפתחת איזושהי מסורת, כל גיליון מתפשטת לכיוון מדור אחר. כתבים קבועים, הישמרו!
בכל אופן, ט"ו בשבט. כמו כל חג, בערך, גם ט"ו בשבט מתאפיין במאכלים משלו. אומנם לאורך כל השנה המדפים מלאים בפירות יבשים, אבל רק בחג הזה, "חג לאילנות", הם גם מתרוקנים.
אז, מה יהיה לנו? לחמניות מתוקות עם פירות יבשים, למנה ראשונה, ולמנה אחרונה- עוגת צימוקים ואגוזים.
וכן, שמתי לב שאין מנה עיקרית- לא היה לי מקום או כוח להוסיף גם עוף עם אורז, אפונה וצימוקים.
נתחיל עם הלחמניות, אם כך:

לחמניות מתוקות עם פירות יבשים

(כ-24 לחמניות)-
*1/2 ק"ג קמח לבן.
*1/4 כוס סוכר.
*2 שקיות סוכר וניל
*1/2 כפית מלח.
*1 כף שמרים יבשים.
*2 ביצים.
*2 חלמונים.
*5 כפות מיץ תפוזים.
*1/2 כוס מים.
*שליש כוס שמן.
*קליפה מגוררת מ-2 תפוזים.
למילוי-
כוס פירות יבשים קצוצים (בעיקר צימוקים, אלא אם אתם חסרי חוש טעם ואוהבים תמרים או שזיפים או משהו).

אופן ההכנה-
ערבבו את הקמח עם הסוכר, סוכר הוניל, המלח והשמרים. הוסיפו את הביצים, החלמונים, מיץ התפוזים, המים, השמן- בעצם את כל המצרכים הנוזליים- ואת קליפת התפוזים ולושו כעשר דקות. בסוף הלישה על הבצק להיות גמיש אך דביק, ואם הוא לא כזה- נכשלתם חרוצות. אופס.
שמנו את הבצק במעט שמן- מעט!- והניחו בקערה. כסו אותה בפלסטיק והכניסו למקרר, ללילה שלם. בינתיים, אתם מוזמנים לישון קצת או סתם להמשיך לגלוש ביער.
למחרת, שמנו קלות- קלות!- את משטח העבודה ורדדו את הבצק למלבן בגודל של כ-60 על 30 ס"מ. על המלבן פזרו את הפירות היבשים (הזדמנות אחרונה להתחרט ולוותר על המשמשים, חבר'ה) בצורה אחידה, ולאחר מכן גלגלו אותו לגלילה הדוקה.
את הגלילה חתכו ל-24 פרוסות שוות בגודלן, וכל פרוסה לושו לכדור. הניחו את הכדורים על תבנית, משומנת או מכוסה בנייר אפייה, במרחק מה זה מזה, חממו את התנור ל-190 מעלות וכסו את התבנית (או תבניות, תלוי כמה עצומה התבנית שלכם) במגבת והתפיחו כשעה, עד שיכפילו הכדורים את נפחם.
כעת, אפו את הלחמניות עד שיקבלו גוון זהוב, בערך כשש דקות. שימו לב שלא לאפות אותן יתר על המידה, אחרת ייתיבשו (ואנחנו ממש לא רוצים שזה יקרה, נכון?).

וכעת, העוגה. להלן המתכון:

עוגת צימוקים ואגוזים

מרכיבים (לתבנית מס' 24 או, לחילופין, תבנית מוארכת גדולה)-
*200 גרם מרגרינה רכה.
*1 ורבע כוס סוכר.
*4 ביצים.
*1 חבילת קמח תופח (350 גרם, קרציות. למה להטפל לקטנות?)
*150 גרם צימוקים.
*100 גרם משמש מיובש חתוך לריבועים קטנים (ואני מתכוונת לקטנים. אתם לא רוצים לאכול פרוסת עוגה ולגלות שתקועה לכם גוש משמש בגרון).
*2 כפות מיץ לימון (או מיץ תפוזים, אם אתם ממש מתנגדים ללימון).

אופן הכנה-
ערבלו את המרגרינה עם הסוכר במהירות נמוכה מאוד כמה דקות, עד שייתקבל קרם חלק (או כמעט חלק, עם סוכר זה אף פעם לא יוצא ממש קרמי. החיובי הוא שכן ייצא לכם אחלה פילינג). בהדרגה, הוסיפו אל הבלילה ביצה אחר ביצה ובחשו בעדינות.
בקערה אחרת (בלי קיצורי דרך, אל תתקמצנו לי בכלים!) ערבבו את הקמח עם הפירות היבשים, והוסיפו אל הבלילה.
אז, כן, בסדר- אני מניחה שיכולתם לעשות את זה בקערה אחת. אני מתנערת מאשמה.
טפטפו את מיץ הלימון (או התפוזים, יקיריי) ובחשו שוב.העבירו את הבלילה כולה לתבנית משומנת בתנועות איטיות, ואפו בחום בינוני (מאיפה לי כמה מעלות זה "חום בינוני"? תכוונו את התנור למאה עשרים וחמש, בערך, מה אתם רוצים ממני?) כארבעים דקות.

אז, עד כאן לפינת הבישול שלנו, אני מקווה שנהניתם כמעט כמוני. וכן, אני נהניתי- אין לכם מושג כמה כיף הפקתי מלשון הציווי. אני רק מדמיינת אתכם מזיעים במטבח, מנסים להבין מה בדיוק ההבדל בין "2 ביצים" ל"2 חלמונים", ולמה שניהם מופיעים במתכון אחד.
אז, חברים, חג שמח. תכינו משהו מתוק לאנשים שחשובים שלכם לכבוד החג, אל תתעצלו.
אבל אולי, רק אולי, כדאי שתשקלו לקנות גם אריזה יפה של פירות יבשים נטו, אולי עם כמה סרטים ופפיונים.
רק ליתר ביטחון, אתם יודעים?



---------------------


גברים בשורטס ספורט
כותב: HPrincess [נועם].
בטאי: Mister P [גלי].
שלום לקוראי מדור ספורט הנחבבים, אני יודעת שציפיתם לאיזו כתבה מרטיטה על המשחק שהיה- אבל לצערי, אני אישה. ובדיוק על זה באתי לדבר היום:

ספורט בעיני נשים.


נתחיל עם הספורט החצי לאומי והלא הכי מוצלח שלנו, בעיני- כדורגל.
הלכנו לויקיפדיה וחיפשנו את ההגדרה של כדורגל:

כדורגל (הלחם של כדור ורגל) הוא ענף ספורט קבוצתי פופולרי הנפוץ ברחבי העולם. במשחק משתתפות שתי קבוצות, שמטרת כל אחת היא להכניס את כדור המשחק לתוך שערה של השנייה. כל קבוצה מונה אחד עשר שחקנים.
וההגדרה של איוקי לכדורגל:

  'היער


22 בחורים בשורטס שעושים שעווה באופן קבוע, שלא מחבבים זה את זה ורצים ממקום למקום ברדיפה אחר כדור. כשאחד מבקיע לשער הוא בדרך כלל עושה משהו מטופש.
אני מודה - מעולם לא הייתי במשחק כדורגל למרות שאני יכולה להיכנס לתא ווי איי פי, ואני מודה- אני נורא נבוכה מכך שאני לא מבינה בכדורגל, שכן דוד שלי הוא כדורגלן עבר. אבל מנסיון של אחרים הבנתי שמשחקי כדורגל זה דבר מסריח. במובן של - האוהדים פשוט מסריחים: רצוף קללות וחוויה נורא לא תרבותית. לכן, אבקש שתסלחו לי על כך שדילגתי ולא הלכתי לראות בשבילכם משחק כדורגל ארור. חוץ מזה, תחשבו על איכות הסביבה! כמה מים נדרשים להשקות את מגרשי הכדורגל העצומים האלו?

ובגלל שיש לי ארבע מאות מילים לשרוף, בואו נדבר על כדורגלנים!
כדורגלנים ידועים בחיבתם לדוגמניות. לדעתי, הקשר בין דוגמניות לכדורגלנים התחיל כשאמרו לכדורגלנים שעליהם להתחיל להוריד שיערות בשביל המהירות, ואז דוגמניות אמרו: "אווווווווו, גבר שמוריד שיערות ברגליים! איזה בוי טוי נחמד!" וככה התחיל הרומן. אני בהחלט תומכת בעניין הזה- ראו דיוויד בקהאם, הכדורגלן שהוא אבי המטרוסקסואלים (גברים שמטפחים את עצמם והם לא הומוסקסואלים) הוא בהחלט גורג'ס, ובהחלט גרם להמון בנות בעולם להתעניין בכדורגל.
אבל לא באתי לדבר רק על כדורגל! יש גם כדורסל! וכדורמים!

הגדרה ויקיפדית לכדורסל:
כדורסל הוא אחד מענפי הספורט התחרותי הפופולרים ביותר בעולם, משחק כדור אותו משחקות זו כנגד זו שתי קבוצות בנות חמישה כדורסלנים כל אחת. מטרת המשחק היא לקלוע יותר נקודות ל"סל" הקבוצה היריבה. הנקודות מושגות על ידי השחלת הכדור דרך חישוק הסל, בזריקה או בהטבעה.

כדורסל על פי איוקי:
עשרה בחורים גבוהים ונטולי שיערות בשורטס בגופיה שמקפיצים כדור, בוהים במעודדות ומנסים לקלוע לסל. הא, וחלקם לא מדבר עברית.
במשחק כדורסל דווקא נכחתי, אמנם משחק כדורסל של נוער, אבל הייתי באחד. למען האמת המביכה, בכיתה ג' שיחקתי כדורסל. הייתי גרועה בזה כפי שהייתי גרועה בלימודי הגיטרה ופרשתי מהר מאוד. אבל מדי פעם אני עוד הולכת לצפות במשחקים ביישוב (הכניסה חינם, למה לא?) ובדרך כלל אני רק מפטפטת ולא צופה במשחק.
כדורסל, בעיני, הוא משחק מאוד מושך, כי יש לי חיבה מיוחדת לגברים גבוהים (ראו ערך הידיד הכי טוב שלי, שהוא שני מטר בדיוק), אבל בכל משחקי הכדורסל שראיתי מעולם לא ממש הבנתי חלקים במשחק. השחקנים מתחלפים כל רבע שעה, ובעצם, כל רבע שעה יש הפסקה! מה זה צריך להיות? איפה הרציפות? מה זה הרבעונים המוזרים האלו? ואיך לעזאזל סופרים את הנקודות? לפעמים סל שווה שתי נקודות ולפעמים שלוש! זה מאוד מבלבל, ואני בטוחה שלא רק אותי.
לעומת הכדורגל בארץ, כדורסל טוב - לפי מה שהבנתי - דווקא יש לנו. זכינו מתישהו באיזו אליפות בעולם, נראה לי. ומכרנו גם שחקן אחד ! מה שמביא אותי לנקודה שלמכור שחקנים זה דבר מאוד מטופש. כמו המכירות הפומביות שלנו כאן ביער. בעצם, מי מרוויח כסף מהמכירה?

והנושא האחרון שלי, כדורמים! וסלחו לי שלא ארחיב עליו יותר מדי.

הגדרה ויקיפדית לכדורמים:
כדורמים (כדור-מים) הוא משחק ספורט קבוצתי בבריכת שחייה, המשלב יכולות של שחייה וזריקת כדור. כל קבוצה כוללת שישה שחקני שדה ושוער. מטרת המשחק היא להבקיע כמה שיותר שערים. כל שער מקנה נקודה אחת, בדומה לכדורגל. המשחק אורך 32 דקות ומחולק לארבעה רבעים, בני שמונה דקות כל אחד.

הגדרה איוקית לכדורמים:
משחק שמתיימר להיות כדור עף, בו בגדי הים כולם ספידו ומכוערים למדי. (בעיקר אצל גברים, איכס.) והם שוחים ממקום למקום ו... אני לא יודעת.
כמו שהבנתם, כדורמים זה משחק מטופש שאין לו אוהדים בכלל. רציתי לרדת עליו קצת, אבל גם בעיני גברים זה משחק טיפשי באופן יוצא דופן. בכדורעף לפחות יש להם שרירי בטן!

ועד כאן איוקי, שסוקרת ענפי ספורט בעיני נשים (ואולי רק בעיניה) ומכריזה שספורט קבוצתי זה דבר מטופש ושהיא פורשת לדוקים.



---------------------


שבוע האופנה הגיע, חג לאילנות אופנה
כותב: flower [פרח].
בטאי: Scott Pilgrim [עדן].
טוב, אז אנחנו לא בדיוק בשבוע האופנה. אפשר לכנות את זה 'שבוע האופנה לאילנות', כמו שיש את 'ראש השנה לאילנות'!

הו, כן! שתי כתבות לא כולל הטור המוגבל בגיליון אחד, אני על הגל!
הייתי אומרת שזו, שוב, כתבתכם הנאמנה- אבל פשוט אין צורך. לא בגלל שלמדתם לזהות את סגנון הכתיבה שלי, אלא פשוט כי הכינוי שלי כתוב בקטן כזה למעלה, לצד "כותב:".
כעת, בואו נתחיל. אם תסלחו לי, אני אתחיל עם שליף קטן מויקיפדיה:
"אופנה (לפי כללי הכתיב חסר הניקוד של האקדמיה ללשון העברית, יש לכתוב אָ‏פנה) היא התכתיב החברתי לפרטים הנחשבים ל"נכונים", "ראויים" ו"יפים" ביותר בתחומים שונים, כגון ביגוד, ריהוט, עיצוב פנים וחוץ, נימוסים ואמנות. המילה העברית אופנה חודשה על ידי חמדה בן-יהודה, על ידי תרגום בבואה למילה הלועזית "מודה".
האופנה טבעה להשתנות תדירה, והיא נוצרת בדרך-כלל משיקולים שאינם רציונליים. עם זאת, מאפיינים "אופנתיים" קיימים גם בתחומים רציונליים מטבעם כגון אידאולוגיה, פילוסופיה, סגנונות כתיבה או תחומי מחקר מדעי.
לחברות שונות תכתיבי אופנה שונים שנובעים משיקולים שונים. כך למשל קוד הלבוש בחברה החרדית עשוי להיראות למתבונן מבחוץ כאחיד וקבוע, אולם למעשה גם כאן קיימות מגמות אופנתיות."
אם דילגתם על השליף, אני שמחה ששבתם אלינו! וכן, אני מודה, גם אני לא באמת קראתי את כל זה. סימנתי את הטקסט מההתחלה ועד לנקודה אקראית כלשהי, וקיוויתי שההקשר נשמע הגיוני.
מה שכן קראת זה שאמורים לכתוב אפנה, לא אופנה. עם קמץ קטן! למדנו על זה בלשון, הוא לא עושה אה, הוא עושה או!
בכל מקרה, בואו נחזור למסלול (למסלול, הבנתם? מסלול אופנה? לא?)- אני חושבת שטיפה סטיתי ממנו.
אם חשבתם שספורט הוא לא הצד החזק שלי, זה כלום- ואני מתכוונת כלום- לעומת כמה אני רחוקה מאופנה. אני רצינית, משטרת האופנה סידרה לי גזר דין מוות בלא פחות מחמישים ושש מדינות שונות.
ועדיין, הנה אני, שפחתכן הנאמנה, מוכנה ומזומנה לעדכן אתכן בכל הקשור לאופנת העצים האחרונה!
תתפלאו, לא מדובר בבגדים עם הדפסי חג המולד. היום, על המסלול, מצויים לא אחרים מאשר ארבעת הדוגמנים המצליחים ביותר בחורשה.

את התצוגה פותחת עציונה, הנראית פשוט נהדר בסריג סטרפלס אדום; הדוגמאות המשולבות של פסים וצמות על הסריג משוות לו מראה חמים וביתי שעלול היה להראות זקן אלמלא הוסיפו כפתורים בצדו השמאלי של סריג הסטרפלס, המאזנים את המראה המיושן מעט ומעניקים לו קריצה צעירה וחיננית.

'היער

אחריה נכנס עצמון, לבוש בסריג מוארך בצבע תכלת בייבי; לסריג מראה פשוט לכאורה, עם משבצות הכמעט ואינן נראות, ורצף כפתורים העובר מראש הסריג ועד תחתיתו. את הסריג ניתן ללבוש כאשר הוא מכופתר לחלוטין, כמו עצמון הצעיר, ובכך לקבל מראה מתוחכם ומסתורי, או להשאיר כפתור או שניים פתוחים על מנת לקבל מראה נועז ושובב.

'היער

הו, תראו את עצמונה, לבושה בשמלה סריגית צהובה! אין ספק כי היא מאירה את האולם! שמלתה די פשוטה- פסים גליים סרוגים לכל אורכה הפוגשים בצמה בודדה בצדה הימני- דבר הגורם לה להראות כאילו 'סתם זרקה על עצמה משהו לפני שיצאה מהבית', אולם הכפתורים בצדה השמאלי של השמלה הסריגית מוסיפים פן מתוחכם המוסיף עניין ללבוש. בחירה נאה לפיקניק ביום אביבי.

'היער

וכעת, לביג פינאלי של תצוגת האופנה, קבלו את עציון!

'היער

עציון לבוש בחליפה אשר נסרגה בקפדנות, עם דגש על כל פרט ופרט. חליפתו צבעונית ובוהקת, מלאה בשמחת חיים; השרוולים הצפופים יישמרו על חום גופו של עציון, ובאותו הזמן אף יספקו לגופו וזרועותיו אשליית אריכות.
אין ספק כי חליפה זו היא מאסט לכל עץ המכבד את עצמו.

עד כאן לתצוגת האופנה העציצית שלנו (על משקל אביבית, כמובן. ואני לא מדברת על ההיא מהאח הגדול!), תודה שהייתם אתנו!
אנו נחזור אליכם בחודש הבא עם הצעקה האחרונה בדבר אופנת האוטובוסים- ואני מניחה שכבר ניחשתם שלא מדובר בהדפסי מכוניות.

'היער




---------------------


בתרגום ישיר, ירוק זה שם של חנות ביגוד. ב-100 מילים
כותב: flower [פרח].
בטאי: Inigo Montoya [הדר].
אתם יודעים, היה לי רעיון לטור ירוק, רעיון די מגובש (בערך כמו הכיתה שלי בטיולים שנתיים), ואז המטען של הלפטופ שלי נהרס.
אל תטעו, קוראים נאמנים, לא עלו בי אי אלו תהיות בקשר לעתידו הממוחזר - יותר או פחות, אם בכלל - בחנות של TOSHIBA, סתם נמחקה לי הטיוטה המוגבלת והרעיון פרח מראשי.
הבנתם? פרח מראשה של פרח. אני אישית משועשעת, אני לא יודעת מה איתכם. אם אתם לא משועשעים, תוכלו לצחוק בכל זאת? הפרנסה שלי תלויה בזה, אחרי הכל.
אופסי, אז אולי אני לא משהו בלהיצמד לנושא הכללי, זו לא אשמתי. חוץ מזה, קוראים לי פרח- זה לא מספיק ירוק בשבילכם?



---------------------


דרישות שלום
כותב: -.
בטאי: -.
מזלטוב לאליהו השולט(ת) לרגל בר מצוותו(\ה) D:
אוהבת מלא 3>
ניצנ.
(עולמוזר)


ד"ש למאיול, ולכל השפלולים שלי 3>
מור.
(Tu Cielo)

דרישת שלום למי שדורש שלום.
(Svit Kona)

מדניאל, הידועה בפי טלונ' כ"ג'קי".
(לאקי)

ד"ש לכל קבוצת מחנה החצויים בחדר הנחיצות!
(check it out)

לפזינקס, לשייקה, לאורצ'ע ולתום.
(dreams about love)

לדניאל (לאקי) או בכינוייה ג'קי
למאיה, לאבינועם, ולחן שיהיה לה בהצלחה כראש הבית
(It is magic)



---------------------


החידה השבועית
כותב: אופליה [שירה].
בטאי: -.
היום החלטתי לתת לכם חידה קלילה כדי לראות אם יש מעט שכל בקדקדכם.

אמנם בי יש רשע וכוחות נסתרים,
אך ימצאו בי מקום לא רק דברים רעים.
שמחה וגם עצב משמשים בי כולם,
ועל שמי המקום הנפלא בעולם.



---------------------


// המערכת נבנתה ע"י בועז ברמן הידוע כKiller B
נקודות הבתים תיעוד עריכת הנקודות
גריפינדור
8846
הפלפאף
1207
רייבנקלו
8609
סלית'רין
6963
כל הזכויות שמורות לקהילת הארי פוטר מופעל על מערכת IP.Board בגירסא 1.4
עוצב, תוכנת, אובטח ומקודם על ידי Sipo · KilBee · edenbuganim
היער האסור - פורום הארי פוטר © 2006-2013
היער האסור בפייסבוק הפוך את היער האסור לדף הבית שלך הוסף למועדפים את היער האסור משתמשים מחוברים הפורום עומד בתקן XHTML
דירוג הפורום בגוגל סטטיסטיקות